בלוגים

עזה: הר געש המשחרר לחצים פנימיים

13/03/2012

הבוקר התבשרנו כי מצרים הצליחה להשיג רגיעה – תהאדייה – בין ישראל לבין הארגונים בעזה, אבל אין לתלות צפיות מוגזמות ששקט מוחלט ישתרר כעת במרחבים שבין ישראל לרצועה. עזה משולה להר געש פעיל המשחרר לחצים פנימיים בצורת אפר או לבה רותחת. זה מצב קבוע שילווה אותנו זמן רב.

על מנת להבין את טיב הלחצים בעזה, יש לזכור כמה היבטים: מאבקי כוח בהנהגת חמאס, יחסי חמאס עם מצרים, המשבר הכלכלי ברצועה, והלחצים שמפעילה איראן על הנהגת חמאס.

אשר למאבקי הכוח על הנהגת חמאס, בשורה התחתונה ההנהגה של עזה מבקשת לנצל את חולשתו של מנהיג התנועה ח’אלד משעל, בגלל אובדן בסיס כוחו בסוריה, על מנת להשתלט על התנועה ולהנהיגה וכדי להעביר את מרכז הכובד מן התפוצה לתוך עזה. הדעת הייתה נותנת כי מהלך כזה היה מביא להתמתנות התנועה, וייתכן ומהלכים כאלו יתרחשו בעתיד, אבל בשלב הנוכחי, למרבה ההפתעה, התוצאה היא הפוכה. כיוון שמשעל מתבטא כאילו הוא מתמתן על מנת שמדינה ערבית כמו מצרים, ירדן או קטאר תאפשר לו להתבסס בתוכה, הנהגת חמאס בעזה דווקא מקצינה את עמדותיה. היא למשל פסלה את ההסכם שעשה ח’אלד משעל עם מנהיג אש”ף, אבו מאזן, וסתרה את עמדותיו להנהיג אינתיפאדה עממית במקום אינתיפאדה חמושה. נוסף לכך, בניגוד למשעל, שביקש להתקרב לערבים הסונים, ההנהגה בעזה דווקא ניסתה לשמור קשר עם איראן.

אמנם נסיעתו לטהראן של ראש ממשלת חמאס בעזה, איסמעיל הנייה, נכשלה, מדיניות השמירה על קשר חיובי עם טהראן נותרה בעינה על מנת להכשיל את ניסיונות ההתקרבות של משעל לעולם הערבי.

לפיכך, יש להאמין להנהגת חמאס בעזה כאשר היא טענה שאמנם לא השתתפה באופן פעיל בהתקפות הטילים על ישראל, הרי היה לה חלק חשוב הנסתר מן העין. הכוונה הייתה כנראה בכך שחמאס הייתה שותפה להכנות של וועדות ההתנגדות להוציא פיגוע נגד ישראל מתוך שטחה של מצרים.

ערב ההתלקחות האחרונה בין עזה לבין ישראל, דעת הקהל של עזה הייתה עסוקה במשבר אחר – משבר הדלק והחשמל. חרף ההתפתחויות הדרמטיות במצרים, ארץ הנילוס נשארה חשדנית כלפי עזה, כאילו לא הייתה מהפכה. למרות שמצרים מכירה דה פקטו בממשלת חמאס בעזה, וזהו הישג להנהגת חמאס המקומית, הרי שבשטח נותרו במידה רבה מאוד המגבלות שהנהיג משטר מובארק. הדבר בא לידי ביטוי בצמצום אספקת הסולר לעזה, מה שמביא להשבתתה התכופה של התחנה המקומית לייצור חשמל. סבב האלימות הנוכחי מול ישראל בא בעיצומו של משבר אנרגיה בעזה והמשבר הזה עדיין לא נפתר.

אשר ליחסים עם איראן, ארץ האייתוללות מאוכזבת מאוד מהתנהלותה של חמאס במשבר בסוריה. לא רק שח’אלד משעל התייצב לצד האחים המוסלמים נגד אסד, גם תנועת חמאס בעזה סירבה לארגן תהלוכות תמיכה בקצב מדמשק. לפיכך, הסיוע האזרחי של איראן נפסק וקטאר התומכת בח’אלד משעל סירבה למלא את החסר – 70 מיליון דולר לחודש – מה שהחמיר את משבר המזומנים של הממשלה האזרחית. עם זאת, יש לציין כי הסיוע הצבאי של איראן לגדודי הקאסם נשאר בעינו.

אם כך, כל עוד הנהגת חמאס בעזה רואה לנגד עיניה בעדיפות עליונה את הכשלתו של ח’אלד משעל, הרי היא תעשה מדיניות “דווקאית” של תמיכה בהתנגדות החמושה. היא תבקש לשמור על קשר טוב עם איראן ולפיכך לא תתנגש בג’יהאד האסלאמי. למצרים יש מנופים על עזה, אבל ספק אם היא תלך לקראת הנהגת החמאס בעזה בגלל חשדנותה העמוקה של קהיר בעזה, חרף המהפכה.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in איראן, חמאס, טרור, מצרים. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

nine + 12 =