בלוגים

“הצעדה לירושלים”: קיימת יותר במרחב הוירטואלי מאשר בממשי

29/03/2012

 

מחר מתוכננים מצעדים המוניים לעבר גבולות ישראל מכל עבריה על מנת לציין את “יום האדמה” וכדי לשרטט לעמים הערביים הסוערים שלא לשכוח את ירושלים.

מי שגולש באתרי האינטרנט השונים יכול להתרשם כי מדובר ב”צעדת מיליונים”. אבל כאשר בוחנים את המצב בשטח מתברר, ונקווה שלא נתבדה, שכשם שמהפכת כיכר אלתחריר במצרים הייתה מרשימה הרבה יותר באינטרנט ובפייסבוק מאשר בתוצאותיה בשטח, כך גם במקרה זה. בסופו של דבר, נערי הפייסבוק פילסו את דרכם של האחים המוסלמים לשלטון. לפיכך, יש להתכונן לאירועים המתוכננים למחר בזהירות רבה, תוך מתן משקל אמיתי ורציני לרושם הנוצר במרחב הוירטואלי.

מצעדים בגדה למשל, לא התקבלו בברכה על ידי הרשות הפלסטינית, מכיוון שכמו כל משטר ערבי בימים אלה, גם הם לא רוצים לראות יותר מידי אנשים מתגודדים ברחובות. הרשות הפלסטינית מעדיפה את המשך הפעילות המצומצמת כמה שיותר רחוק מרמאללה, מאשר הפגנות ענקיות המתגבשות ברמאללה עצמה לכיוונה של ירושלים. לפיכך, על פי המידע המתפרסם ברשת האינטרנט, ההפגנות המתוכננות למחר יצאו מקלנדייה בצפון ומבית לחם בדרום, הרחק ממרכזי הערים הפלסטיניות.

גם ממשלת ירדן לא תראה בעין טובה היערכות המונים לצעדה על ירושלים, מכיוון שאין ביטחון לאיזה כיוון הצעדה הזאת תתקדם בסופו של דבר. ממשלת ירדן, ככל הממשלות הערביות האחרות, רוצה לראות כמה שפחות מפגינים ברחובות ולא כמה שיותר. ככלל, כל איזור הגבול הירדני עם ישראל הינו איזור סגור, ולפני שתהיה התנגשות עם ישראל המפגינים עלולים להתנגש עם צבא ירדן.

עזה יצאה זה עתה מסבב מהלומות עם ישראל וידה על התחתונה. היא שקועה במשבר דלק, חשמל וגז לבישול, ועומדת לפני משבר באספקת המים. גם היא רוצה לראות כמה שפחות אנשים מתגודדים ברחובות. כמו כן, לא ברור אם יהיה לממשלת חמאס מספיק דלק לספק למפגינים. לגבי המצב בסוריה, אין על מה להרחיב את הדיבור. “יום הנכבה” האחרון נגמר באסון קולוסאלי כאשר המוני פלסטינים זועמים עשו שמות במשרדיו של אחמד ג’יבריל, אותו האשימו בארגון הצעדה.

נשארה השאלה לגבי לבנון. חיזבאללה נתון ללחצים כבדים לחמם את הגבול עם ישראל, אבל עד כה הוא דחה לחצים אלו, מצידן של איראן ושל סוריה, משיקוליו שלו. חיזבאללה מוכן לעזור לאסד על ידי משלוח אנשי חיזבאללה לסייע למשטר בדיכוי העם הסורי, אך הוא איננו מוכן להיכנס לעימות חדש עם ישראל כאשר אין לו את הגיבוי הסורי שהיה לו במלחמת לבנון השנייה וכאשר שיווי המשקל הבין-עדתי בתוך לבנון מתערער לרעתו ולטובת הסונים. עם זאת, יכול להיות כי על מנת “לשחרר לחץ” וכדי להפגין היענות למראית עין ללחצי סוריה ואיראן, יהיו על גבול לבנון אירועים מוגבלים וחד פעמיים, ואולי גם זה לא. ב”יום הנכבה”, כזכור, צבא לבנון היה תקיף מאוד בבלימת הצועדים ולא היסס לפתוח עליהם באש ולפצוע כמה מהם. כל הסימנים מראים כי צבא לבנון ישמור על נחישותו הקודמת מכיוון שהאלטרנטיבה בלבנון עלולה להיות התפרצות התנגשויות בין-עדתיות חדשות.

מכאן כי עד לרגע זה אירועי המצעדים המתוכננים למחר הם יותר במרחב הוירטואלי מאשר במרחב הממשי, והלוואי שלא נתבדה.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in האחים המוסלמים, הרשות הפלסטינית. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

4 × four =