עבור לתוכן העמוד
Menu

הפלסטינים מתקשים לקבוע סדר עדיפויות

בשבוע שעבר התברר לפלסטינים כי הם לא הצליחו לגייס רוב של תשעה קולות מחברי מועצת הביטחון על מנת לאשר את בקשתם להתקבל כחברה מלאה באו"ם. השאלה היא מה יעשו הפלסטינים מעכשיו: האם ידבקו במאמציהם להתקבל כחברה מלאה או שיפנו לעצרת הכללית על מנת לקבל מעמד של חברה משקיפה? לאופציה של חברה משקיפה יש יתרונות רבים […]

בשבוע שעבר התברר לפלסטינים כי הם לא הצליחו לגייס רוב של תשעה קולות מחברי מועצת הביטחון על מנת לאשר את בקשתם להתקבל כחברה מלאה באו"ם. השאלה היא מה יעשו הפלסטינים מעכשיו: האם ידבקו במאמציהם להתקבל כחברה מלאה או שיפנו לעצרת הכללית על מנת לקבל מעמד של חברה משקיפה? לאופציה של חברה משקיפה יש יתרונות רבים עבור הפלסטינים מכיוון שהדבר יקנה להם את הזכות להצטרף למוסדות של האו"ם שבהם יש להם עניין, כמו הטריבונלים בהאג או המוסדות הכלכליים שבהם יוכלו לתבוע את ישראל על פשעי מלחמה ונזקי "הכיבוש" או לקדם הטלת סנקציות עליה וחרמות למיניהן בגלל "הכיבוש".

גם מדינות ערב דורשות מן הפלסטינים לזנוח את הפנייה למועצת הביטחון מכיוון שהדבר מוביל אותם לעימות בלתי פוסק עם הנשיא אובמה והן מעדיפות את האופציה של הפנייה לעצרת הכללית.

בכל זאת, אנחנו מעריכים, חרף היתרונות הגדולים שיש לפלסטינים בהליכה לעצרת הכללית, הם בכל זאת ידבקו בפניות חוזרות ונשנות למועצת הביטחון. זאת מתוך השוואת הנאום שנשא אבו-מאזן בעצרת הכללית לעומת המכתב שהגיש למזכיר האו"ם, באן קי-מון, שנועד לבקשת חברות מלאה דרך מועצת הביטחון.

בעצרת הכללית הסתמך אבו מאזן על החלטת מועצת הביטחון 242 המתייחסת לקווי 1967. ישראל רואה בהחלטה הזאת הצדקה לתביעתה לגבולות בני הגנה, בעוד הפלסטינים רואים בהחלטה הזאת הצדקה לתביעתם להכרה בגבולות 1967. לעומת הנאום הזה, המכתב שהגיש אבו מאזן למזכיר האו"ם מתייחס להחלטת החלוקה מ-1947 – החלטה 181. מדינות אירופה, כמו ספרד, שעודדו את אבו מאזן ללכת בנתיב החד צדדי המסתמך על החלטה 242 בנוגע לגבולות 1967, לא יכולות לתמוך בהחלטה 181 המדברת על גבולות 1947. מדוע בכל זאת התעקשו הפלסטינים על המכתב שהגישו למזכיר האו"ם ולא על נאום אבו מאזן בעצרת הכללית? מכיוון שהחלטה 242 וגבולות 1967 יחוללו משבר פנימי עמוק באש"ף. הסתפקות בגבולות 1967 לא נותנת מענה לפתרון בעיית הפליטים מ-1948, והחלפת נציגות אש"ף באו"ם בנציגות המדינה הפלסטינית תטיל סימן שאלה לגבי עתידו של אש"ף ועתידה של בעיית הפליטים. הפליטים יטענו כלפי אבו מאזן כי הפקיר את בעייתם לטובת הקמת מדינה בגבולות 1967 וגם אש"ף מצידו יתקוף את אבו מאזן על כי הפקיר את הארגון לטובת "ממלכתיות" שאיננה קיימת.

מכאן כי הפלסטינים נתקעו בעימות אינסופי עם ארה"ב, למורת רוחן של מדינות ערב, בגלל חוסר יכולתם להכריע בסדר העדיפויות הריאלי האפשרי מבחינתם.

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג