המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

ב-18 באוקטובר הופיעה כותרת דרמטית בשער העיתון "וושינגטון פוסט", ולפיה תוכנית הגרעין האיראנית מתעכבת. המאמר הראשי ציין בפסקה הפותחת שנוסף על התקפת הסייבר שפגעה במתקנים האיראניים בשנה שעברה, הצנטריפוגות להעשרת אורניום ישנות, מתפקדות בצורה לקויה וזקוקות לחלקי חילוף שאינם בנמצא. מחבר המאמר, ג'ובי ווריק, המסקר ענייני ביטחון לאומי עבור העיתון, זכה בפרס פוליצר בשנת 1996.

בשל מעמדו, קבע ה"וושינגטון פוסט" את סדר היום התקשורתי בימים שלאחר מכן. המגזין "טיים" התעמק בנושא וגם ה-CNN. רשת "פוקס" דיווחה שאיראן סובלת מ"קשיים משמעותיים" בתוכנית הגרעין שלה. אחד מפרשניה המובילים, צ'רלס קרוטהאמר, התייחס לתוכנית הגרעין האיראנית כאל "מרוסקת" והעלה סברה שהמערב הצליח במטרה "לנטרל ולדחות את הפרויקט". למשמע הדיווחים הללו בארה"ב יהיה מי שיחשוב שהקהילה הבינלאומית יכולה לנוח מעט ולהסיר דאגה בדבר איום ממשי וקרוב של פצצה גרעינית איראנית.

מה היה המקור לדיווח האופטימי של ה"וושינגטון פוסט"? הידיעה הגיעה מדיוויד אולברייט, פיזיקאי שעבד עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בשנות ה-90 כשזו פיקחה על תוכנית הגרעין העיראקית.

גוף המחקר שבראשו הוא עומד בוושינגטון, המרכז למדעים וביטחון, פרסם לאחרונה נייר עמדה על התפקוד של הצנטריפוגות האיראניות במתקן ההעשרה שבנתנז. המחקר של אולברייט היה מקצועי ואחראי. בשום מקום הוא לא רמז שתוכנית העשרת האורניום של איראן מתעכבת. כל מה שהוא רצה להראות הוא שהתפקוד של הצנטריפוגות האיראניות נמצא בירידה, ושכתוצאה מכך איראן זקוקה ליותר צנטריפוגות על מנת לייצר אותה כמות אורניום.

מסקנות סותרות

מדובר בגילוי מעניין, אך האם ניתן להסיק ממנו שתוכנית הגרעין נעצרה, כפי שהסיקה התקשורת בארה"ב? האם הוא הצדיק כותרת ראשית?

ה"וושינגטון פוסט" כתב בחוסר זהירות שפקחים של סבא"א תיעדו "ירידה חדה" בתפוקת האורניום ב-2009 וב-2010. אולם, הצצה בדו"חות התקופתיים של סבא"א מגלה שבין השנים 2009 ל-2010 גדל מאגר האורניום המועשר ברמה נמוכה (3.5%) מ-839 ק"ג ל-2,427 ק"ג, כלומר ביותר מפי שניים. הדו"ח העדכני ביותר מספטמבר 2011 מציין שכמות האורניום שאיראן העשירה זינק ל-4,543 ק"ג.

ייתכן שהצנטריפוגות של איראן הן כיום יעילות פחות מאשר בעבר, אך היא עדיין מגדילה בהתמדה את מאגרי האורניום המועשר. כמובן, האיראנים חייבים להעשיר את האורניום שברשותם עוד שלב כדי להכין אותו לשימושים צבאיים. המכון של אולברייט חישב בחודש יוני שהאיראנים מסוגלים כיום להעשיר את הכמות הדרושה להפקת פצצה אחת בתוך שישה חודשים. בנאום שנשא אולברייט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב-21 באוקטובר, הוא למעשה הודה שלאיראן יש כבר כעת כמות אורניום ברמת העשרה נמוכה המספיקה לייצור ארבע פצצות אטום.

יתירה מכך, באותו יום שבו פרסם ה"וושינגטון פוסט" את ההערכות של אולברייט, פירסם אולברייט עצמו דו"ח חדש במכון המחקר שלו שהצהיר כי איראן החלה להתקין דור חדש של צנטריפוגות מתקדמות. צוות של סבא"א אימת את המידע הזה כבר בחודש אוגוסט. אולברייט העריך שלצנטריפוגות החדשות יש תפוקה גבוהה פי 5-4 בהשוואה לישנות. אולברייט מעריך כי האיראנים מתכוונים להתקין עד 1,000 צנטריפוגות מתקדמות במהלך שנת 2012.

ראש הארגון לאנרגיה אטומית באיראן, פריידון עבאסי-דוואני, הודיע ביוני השנה שאיראן מתכוונת להתקין את הצנטריפוגות המתקדמות במתקן תת-קרקעי מבוצר שבפורדו ליד העיר קום. מיקומו של המתקן נשמר בסוד עד ספטמבר 2009. מאז 2010 איראן מייצרת אורניום ברמת העשרה של 20%, הרבה מעבר לרמת העשרה של 3.5% הנחוצה לכורים אזרחיים. רמה גבוהה זו מאפשרת הסבה של האורניום לאיכות המתאימה לפצצות גרעיניות בפחות מחצי הזמן הדרוש להסבת אורניום בדרגה של 3.5%.

על פי עבאסי-דוואני, איראן גם תרכז בקרוב בפורדו את הפקת האורניום ברמה של 20%. הוא מעריך שהדבר יאפשר לאיראן לשלש את התפוקה.

בקצרה, יש עובדות ופרטים רבים ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית שאמורים להוביל אנליסטים אובייקטיביים למסקנות הסותרות את אלו שהציג ה"וושינגטון פוסט".

לחץ על הממשל

מה קורה כאן? האם יש למישהו אינטרס ב"הרדמת" הציבור האמריקני? אפילו ה"וושינגטון פוסט" עצמו פרסם בחודש שעבר מאמר מערכת שציטט מכון מחקר וושינגטוני אחר שהגיע למסקנה שעד השנה הבאה תוכל איראן לפתח אורניום מועשר ברמה צבאית בתוך 12 ימים. המאמר קרא ליישום אסטרטגיה אמריקנית אפקטיבית יותר מול איראן.

הסיבה ככל הנראה קשורה לחשיפת ה-FBI של מזימה איראנית לרצוח את השגריר הסעודי לארה"ב על ידי פיגוע המוני במסעדה בוושינגטון. כתוצאה מכך, ממשל אובאמה החליט להגביר את הלחץ על איראן. הממשל מבקש מסבא"א לפרסם יותר מידע מפליל בדו"ח של נובמבר משפרסמה בעבר.

הקשר שיצרה איראן עם קרטלי סמים במקסיקו גרם למנהיגים אמריקנים רבים, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, להרגיש שאיראן נמצאת בחצר האחורית שלהם, והם קראו לממשל לנקוט צעדים קשים יותר כדי לעצור את תוכנית הגרעין.

תמיד ניתן למצוא יחידים בתוך מערכות חדשות המעוניינים לערוך כותרת בצורה כזו שתשפיע על הדיון הציבורי בנושאים רגישים. זה מה שקרה בסוף 2007, כאשר כלי תקשורת רבים סילפו את המסקנות של דו"ח המודיעין הלאומי האמריקני ודיווחו שהאיראנים עצרו לחלוטין את המירוץ לנשק גרעיני.

בשנת 2007 כנראה היו גורמים שרצו לרסן את המדיניות האנטי-איראנית של הנשיא בוש. ייתכן כי כעת יש המנסים להשפיע על המדיניות של ממשל אובמה בתקופה טעונה ביחסי ארה"ב-איראן.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"