בלוגים

המהלך הפלסטיני באו”ם אינו זוכה לתמיכה הנרחבת לה ציפו

02/10/2011

כל עוד הפלסטינים רק איימו לממש את האופציה של הליכה לאו”ם, בינאום הסכסוך נראה כעניין מאוד מאיים על ישראל. מסדרונות האו”ם לא נטו חסד עם ישראל ובמסגרת זאת ישראל הייתה תמיד מבודדת. אבל לאחר שהפלסטינים הלכו על המהלך הזה והגישו את בקשתם להתקבל כחברה מלאה באו”ם, נתנה לנו ההזדמנות לבחון האם באמת מעמדם של הפלסטינים כל כך איתן בקהילייה הבינלאומית, כפי שהם דימו לעצמם או כפי שאנחנו הערכנו במשך השנים.

ראשית כל, הפלסטינים נכנסו לעימות קשה מול ארה”ב אפילו בתקופת הנשיא אובמה, שנטה להם חסד יותר מכל נשיא אמריקאי אחר, ובעצם המהלך שנקטו, הם חידשו את הברית האסטרטגית בין ארה”ב לישראל. ארה”ב הקדימה את ישראל בהטלת סנקציות על הפלסטינים – הקפאת 200 מיליון דולר מסך הסיוע הכולל של חצי מיליארד, וספק אם יחסיהם עם ארה”ב יחזרו לתקנם, לא עם הנשיא אובמה, אם יבחר בשנית ,ובוודאי שלא אם יבחר במקומו נשיא רפובליקני.

מוזרה ביותר היא השתדלנות לשכנע את בוסניה לתמוך בפנייה הפלסטינית. בוסניה היא מדינה מוסלמית ויותר מסביר היה להניח כי תמיכתה בפניה הפלסטינית היא מובנת מעליה. אבל דווקא בגלל היותה של בוסניה מדינה מוסלמית התברר לרמאללה כי השפעת חמאס על בוסניה גדולה מהשפעתו של אש”ף, וכל עוד חמאס מתנגדת למהלך של רמאללה אבו מאזן אינו יכול להבטיח את תמיכתה של בוסניה.

הספקות סביב בוסניה מעלים ספקות נוספים – מה באמת כוחו הפוליטי של ראש ממשלת טורקיה ארדואן, והאם תמיכתו בפנייה הפלסטינית לאו”ם לא חשפה אותו בחולשתו בבלקן. אם מדינה מוסלמית איננה תומכת, על כל פנים עד לרגע זה, במהלך שארדואן חפץ ביקרו, מה יגידו המדינות הנוצריות של הבלקן? מכאן עולים גם ספקות לגבי מידת השפעתו של ארדואן על חמאס, שהיא תנועת אחים מוסלמים אחות למפלגת הצדק והפיתוח (AKP) של ארדואן. בימים אלו נמצא מנהיג חמאס, ח’אלד משעל, באיראן וממנה פרסם הודעות חד משמעיות נגד המהלך של רמאללה. פירוש הדבר הוא שבמאבק הכוחות בין טורקיה לבין איראן על ההשפעה על עזה, ידה של איראן על העליונה.

ומכאן לאירופה. נראה היה עד היום כי אירופה תומכת חד משמעית בפלסטינים, ומדינות אירופאיות, שבמבט לאחור אפשר להגדירן כבלתי אחראיות, כמו ספרד, האיצו בפלסטינים לנקוט במהלך החד צדדי של הליכה לאו”ם.

כעת מתברר שאירופה חלוקה בדעתה והיא מתקשה לתמוך כמקשה אחת בעמדה הפלסטינית.

יתר על כן, לאחר פרסום נוסח מכתב הבקשה שהגיש אבו מאזן למזכיר האו”ם, מתברר שיש חילוקי דעות עמוקים בין אש”ף ברמאללה לבין האיחוד האירופי. המכתב של אבו מאזן מתבסס על החלטת האו”ם 181, כלומר תוכנית החלוקה של האו”ם משנת 47′. בעוד מכתב הקוורטט, המשקף את עמדות האיחוד האירופי, מתבסס על החלטת האו”ם 242, כלומר על גבולות 67′. אפילו הייתה אירופה רוצה לתמוך באבו מאזן על פי טענתו במדינת גבולות 67′, הרי שהמכתב שלו מתבסס על גבולות 47′. על גבולות אלה אין אף מדינה אירופאית אחראית שתהיה מוכנה לסמוך את ידיה.

לעומת זאת, מעניין לראות מי כן תומך בהתלהבות בפלסטינים חוץ מארדואן – הרודן של ונצואלה, הוגו צ’אבס. שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, גילה כי כאשר הגיע משרד החוץ הפלסטיני לפשיטת רגל, בגלל הפסקת הסיוע הערבי, נחלץ הוגו צ’אבס לעזרת הפלסטינים וממן את קמפיין המדיני שלהם בדרום אמריקה ואף העמיד לרשותם את מטוסו הפרטי. הסיוע של צ’אבס, מן הסתם, לא ניתן בחינם אלא אחרי הבטחה פלסטינית כי הם יתעמתו עם ארה”ב. עם כך, בסופו של דבר לא רק שהם מתנכרים לנשיא אובמה שתמך בהם כל כך, אלא הם מתחברים עם אויביה המושבעים של ארה”ב ביבשת אמריקה.

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג

תגובות
1. נא לתרגם לאנגלית
רבקה שפק ליסק (03/10/2011 09:21:34)
2. מי תומך במדינה פלסטינית?
אלי ויטנברג חדרה (10/10/2011 20:39:10)

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in חמאס, פלסטינים. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

5 × one =