עבור לתוכן העמוד
Menu

הכרה קודם-זמנה: פוטנציאל לאלימות

נכון לעכשיו, נראה שהפלסטינים בגדה המערבית אינם מעוניינים באינתיפאדה שלישית. לפי דו"ח של הבנק העולמי מאפריל צמחה כלכלת הגדה בכמעט שמונה אחוזים ב-2010. אמנם נכון שהצמיחה הכלכלית בולטת בעיקר בערים בתחום בניית מלונות ופתיחת מסעדות שהיטיבו במיוחד עם סקטור מצומצם, ועדיין, לרשות יש הרבה מה להפסיד אם תפתח בעימות חזיתי שיסלים לאלימות כוללת. כיצד תשפיע […]


נכון לעכשיו, נראה שהפלסטינים בגדה המערבית אינם מעוניינים באינתיפאדה שלישית. לפי דו"ח של הבנק העולמי מאפריל צמחה כלכלת הגדה בכמעט שמונה אחוזים ב-2010. אמנם נכון שהצמיחה הכלכלית בולטת בעיקר בערים בתחום בניית מלונות ופתיחת מסעדות שהיטיבו במיוחד עם סקטור מצומצם, ועדיין, לרשות יש הרבה מה להפסיד אם תפתח בעימות חזיתי שיסלים לאלימות כוללת.

כיצד תשפיע על המצב פנייה פלסטינית לאו"ם כדי שיאמצו החלטה שמכירה בזכותם להכריז על מדינה? כזכור, הסכמי אוסלו קבעו שעל הפלסטינים לשאת ולתת עם ישראל על הגבולות. מה יקרה אם באו"ם יכריזו מראש על תוצאות המו"מ על הגבולות ויקבעו אותם כקווי '67?

גם מדינות אירופה עלולות לתמוך ביוזמה הפלסטינית, דבר שייצור מצב נפיץ בשטח עם פוטנציאל לאלימות, אף שהם כבר חוו על בשרם את ההשלכות השליליות של צעד כזה. לקהילה הבינלאומית יש כבר ניסיון בשאלה זו בדיוק, וההגדרה המקובלת היא "הכרה קודם-זמנה". כאשר יוגוסלביה התפצלה ב-1991, הקהילה האירופית החליטה להשהות את ההכרה במדינות החדשות עד שיתחייבו לעמוד בקריטריונים מסוימים הקשורים ליחסיהם העתידיים עם שכנותיהן.

בהתייחסו לשורשי המלחמה בבוסניה, כתב ריצ'רד הולברוק המנוח שחשוב לשים לב למהלכיה של גרמניה באותה תקופה, שדחפה את הקהילה האירופית להכרה קודם-זמנה בקרואטיה. דבר זה הוביל לתגובת שרשרת ברחבי הבלקן שהובילה לפרוץ המלחמה, כאשר כל אחת מהרפובליקות לשעבר של יוגוסלביה ניסתה לקבוע עובדות בשטח ולשנות את הגבולות.

על מנת להימנע מאלימות ובמטרה לקדם יציבות וביטחון, הציבה הקהילה האירופית תנאים מוקדמים עבור מדינה המעוניינת בהכרה. על מדינה חדשה להתנער מכל תביעות טריטוריאליות. אלמנט חשוב של קריטריון זה כלל התחייבות להימנע מכל תעמולה עוינת שביטאה תביעות מסוג זה. חובה היה להבטיח זכויות אדם ואת זכויות המיעוטים באותה מדינה.

המצב בישראל שונה לחלוטין. עם זאת, יש לקחים שניתן להפיק מהניסיון האירופי ולשקול בכובד ראש, אם תהיה הכרה קודם-זמנה במדינה פלסטינית. למרבה הצער, אותם קריטריונים אירופיים אינם מיושמים ביחס לסוגיה הפלסטינית. בראש ובראשונה אין לרשות סיכוי לעמוד בדרישות הסף הבסיסיות ביותר, כל עוד הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס עומד על כנו. מצע החמאס מ-1988 קורא בבירור להשמדת ישראל. גם ללא קשר לחמאס, יש לרשות היסטוריה בעייתית משלה הכוללת פגיעה בזכויות אדם של נוצרים וחוק נגד מכירת קרקע ליהודים. כלי התקשורת הפלסטיניים וספרי הלימוד עדיין קוראים לכיבוש יפו וחיפה.

תהיה זו טעות איומה להעניק לפלסטינים הכרה אוטומטית בספטמבר. מדינות אירופה יכולות לתפוס את ההובלה ע"י כך שידרשו שהפלסטינים יעמדו באותם קריטריונים שהם יישמו באיחור בבלקנים. אם הם לא יעשו כן, הם עלולים להכשיר את הקרקע להתפרצות של אלימות שהעולם מבקש למנוע.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום".