ירדן והפליטים

12/08/2011

לפני כשבוע נועד ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ברבת עמון עם המלך עבדאללה בפגישה שנראתה כפגישת עדכון שגרתית. הבעיה היא, שמזה זמן המלך עבדאללה נמנע מלפגוש את אבו מאזן והפגישה האחרונה הייתה אמורה להיות על עניין חשוב.

מעיון בעיתונות הירדנית מתברר כי המלך עבדאללה ביקש להעביר לראש הרשות הפלסטינית את דאגתה של ירדן ממהלך הכרזת המדינה הפלסטינית באו”ם. אולם, הדברים אף הרחיקו לכת יותר: התברר כי מה שהטריד את מלך ירדן היה היווצרות מצב חדש ובו הכרזה על מדינה פלסטינית תקפיא את יתר העניינים שבהסדר הקבע ובראשם בעיית הפליטים. ירדן, כך מתברר, לא רוצה “להתקע” עם הפליטים הפלסטינים כאשר הרשות הפלסטינית נמנעת מעסקת חבילה הכוללת את כל ענייני הסדרי הקבע: מדינה, פליטים, ירושלים וכו’.

עמדה זו של ירדן מחייבת את ישראל לפרסם ברבים את הדוקטרינה שלה לגבי בעיית הפליטים, שכן, בהיעדר עמדה ברורה של ישראל, הגורמים השונים במזרח התיכון נכנסים לחלל הריק ומכתיבים מציאות שישראל תתקשה להתמודד עימה. בעוד כמה ימים אמור אבו מאזן לצאת לבירות וגם שם, מן הסתם, ממשלת לבנון תכתיב עמדה דומה לעמדתה של ירדן.

בעבר, ירדן ולבנון ייצגו שתי עמדות הפוכות בקשר לבעיית הפליטים. בעוד ירדן קלטה את הפליטים של מלחמת השחרור, לבנון סגרה אותם בתוך מחנות פליטים ושללה מהם צלם אנוש. במקום שישראל תתמוך בדגם הירדני ותדרוש גם מלבנון תאמץ את הדגם הזה, פנתה ישראל לכיוון ההפוך ודנה עם אש”ף על פרמטרים של “פתרון בעיית הפליטים” המבוססות על נוסח כזה או אחר של קליטת הפליטים בשטחי המדינה הפלסטינית ובשטחיה הריבוניים של ישראל. הדברים הרחיקו לכת עד כדי כך, שהנוסחה של “איחוד משפחות”, הייתה מוכנה לקלוט בשטחה 200,000 פליטים.[1]

כשם שישראל שמה לב מאוחר מידי למהלכים הפלסטיניים של פנייה לאו”ם בעניין הקמת המדינה, היא גם עלולה להגיב מאוחר מידי להתעוררותה של בעיית הפליטים מיד לאחר שיסתיים שלב הקמת המדינה.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

 

[1]  http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=796&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=25840

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in אבו מאזן, הרשות הפלסטינית, ירדן and tagged , . Bookmark the permalink.