היחסים בין קואליציית צעירי המהפיכה לצבא הגיעו לנקודת רתיחה
בימים האחרונים הגיעו היחסים בין קואליציית צעירי המהפכה לבין הוועדה הצבאית העליונה לנקודת רתיחה ואין להוציא מכלל אפשרות עימות אלים בין המפגינים לצבא. המפגינים טוענים שהצבא גורר רגלים, אינו פועל לביצוע הרפורמות שלמען מימושן פרצה המהפכה ומאיימים לשבש את החיים בקהיר ובערי מצרים הגדולות, אלככסנדריה סואץ ואחרות. היחסים בין כיכר התחריר לצבא נמצאים על מדרון חלקלק לפחות כחודשיים מאחר שחלוצי המהפכה חשים כי הצבא אינו עונה לציפיותיהם.
ביום שישי שעבר, 8 ביולי, התקיימה הפגנה גדולה בתחריר תחת הסיסמא "נחישות והתמדה" שמשמעותה "לא נוותר על דרישותינו". הצבא העדיף שלא להתעמת והורה למשטרה לעזוב את המקום. המפגינים הציגו מספר דרישות והודיעו כי ימשיכו בשביתת שבת בכיכר עד למימושן. הם דורשים: 1. העברה מיידית של מבארק לבית הכלא בקהיר והעמדתו למשפט גלוי יחד עם שני בניו ומקורביו – שרים ואנשי עסקים. 2. טיהור הממשלה, מנגנוני הביטחון והמשטרה מכל אלה שהיו בעלי משרות חשובות במשטר מבארק ו/או קשורים לדיכוי והרג המפגינים. 3. הקמת "ממשלת הצלה לאומית" ומועצה נשיאותית – במקומה של הוועדה הצבאית העליונה – לניהול תקופת המעבר. 4. דחיית הבחירות לפרלמנט עד לאחר ניסוח חוקה חדשה. 5. ביטול התקנות הנוקשות שפירסמה הוועדה הצבאית העליונה נגד שובתים ומפירי סדר ואי העמדה לדין של אזרחים בפני בתי דין צבאיים (עד היום נעצרו כ-10000 אזרחים במסגרת חוקים אלה ורבים מהם כבר נשפטו בבתי דין צבאיים אשר גזרו אליהם עד לחמש שנות מאסר). 6. העלאת שכר המינמום ל-1200 לירות מצריות (כ-200 דולר).
קריאות להתפטרות ראש הוועדה הצבאית העליונה
בהפגנה נשמעו זו הפעם הראשונה קריאות להתפטרותו של המרשל מחמד טנטאווי, ראש הוועדה הצבאית העליוינה. היא אומנם התפזרה ללא עימותים אלימים, אך נשארו במקום כמה אלפים לשביתת שבת והם סגרו למחרת את הגישה לבנין "המגמע" (בניין ענק בשולי כיכר התחריר, בו מרוכזים שבעה משרדי ממשלה והנחשב כסמל השלטון הקודם). הם איימו כי אם הצבא לא יתחיל במילוי הדרישות, פעולתם הבאה תהיה השתלטות על הרכבת התחתית בקהיר המשרתת מדי יום מיליוני אנשים. המשמעות תהיה אנרכיה טוטאלית בעיר הבירה המונה 20 מיליון תושבים. המצור על "המגמע" הוסר רק אחרי חמישה ימים ב-13 בחודש. המפגינים ניסו גם לפרוץ למשרד הפנים ולמשרד ראש הממשלה, אך שם נעצרו בכוח על ידי המשטרה. חלק אף ניסה לנוע לעיר סואץ, שם מתקיימת מזה זמן מה שביתת שבת במרכז העיר על רקע אי העמדה לדין של קציני משטרה הנאשמים בהרג מפגינים. המשטרה סגרה את כל הדרכים המוליכות לסואץ ומנעה את הצעדה.
דרישות המפגינים הינן סוגיות כבדות משקל שהצבא אינו מסוגל להתמודד עימן בתקופת מעבר זו, כאשר המטרה העיקרית היא החזרת הסדר הציבורי על כנו, עצירת ההידרדרות הכלכלית והעברת השלטון בצורה מסודרת ומהירה למוסדות אזרחיים נבחרים. הצבא מעדיף כי הרפורמות הגדולות – החוקתיות והכלכליות – תתבצענה בעתיד על ידי המוסדות הנבחרים לאחר שתהיה רגיעה בזירה הפוליטית. כמו כן, קבלת הדרישות כמוה כפגיעה ביוקרתו ובסמכותו של הצבא שקבע לוח זמנים לתקופת המעבר.
הממשלה והוועדה הצבאית הבינו שעליהם להגיב במהירות למצב המתוח שנוצר. ראש הממשלה עסאם שריף הודיע כי יפטר מאות קציני משטרה בדרגות הגבוהות ויבצע חלופי גברי בממשלתו בימים הקרובים. סגנו יחיא אלגמל הודיע על התפטרותו שכבר נתקבלה על ידי הוועדה הצבאית.
לעומת זאת, הוועדה הצבאית העליונה פירסמה הודעה בעלת נימה מאיימת שהוקראה על ידי אחד מחבריה, גנרל מחסן אלפנגרי, הנחשב כאהוד על ידי המפגינים. נאמר בה, כי הוועדה תנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה במסגרת החוק, נגד כל מי שיפר את החוק וינסה לפגוע בשלטון ובתשתיות המדינה וכי הוועדה דבקה בלוח הזמנים שנקבע, דהיינו קודם כל עריכת בחירות לפרלמנט, אחר כך ניסוח החוקה ולבסוף קיום בחירות לנשיאות. עם זאת גם נאמר בהודעה בנימת פיוס, כי בימים הקרובים תפרסם הוועדה הצבאית מסמך שיציג את העקרונות המרכזיים להקמת הוועדה לניסוח החוקה.
ההודעה התקבלה בכעס רב על ידי קואליציית צעירי המהפכה והמפלגות החילוניות שראו בה איום וחזרה לאופן התייחסותו לציבור של משטר מבארק. הם קראו להקמתה המיידית של "ממשלת הצלה לאומית" בראשות מחמד בראדעי ואיימו לפתוח בסדרת הפגנות ולהשתלט על משרדי ממשלה – מה שגרם לתגבור הכוחות השומרים על מוסדות המדינה. הם איימו פעם נוספת גם להשתלט על המטרו של קהיר.
הוועדה הצבאית לא עמדה בלחצים ועשרים וארבע שעות אחרי פירסום הודעתה, אמר מקור צבאי רם דרג בצעד של פיוס, כי הבחירות לפרלמנט תדחינה בחודשיים ותתקיימנה כנראה בנובמבר. בכך ענה הצבא לפחות חלקית על אחת מהדרישות המרכזיות, לדחות הבחירות, כדי לאפשר למפלגות החילוניות החדשות להתארגן ולהציג את עצמן בפני הציבור. מקור במערכת המשפט הודיע כי המשפטים של ראשי המשטר הקודם יעשו בשקיפות מלאה וכי יוצבו מסכים גדולים מחוץ לבית המשפט כדי שהציבור יוכל לעקוב אחרי ההליכים המתנהלים בתוך אולם המשפט. ראש הממשלה הזדרז לפטר מן המשטרה 505 גנרלים ו-164 בעלי דרגות מסגן אלוף עד תת אלוף וחזר הודיע כי השינוים בממשלתו יעשו בימים הקרובים. אולם הזירה לא נרגעה. להפך, קואליציית צעירי המהפכה, הנתמכת על ידי מספר מפלגות חילוניות, קראה בתגובה לקיומה ביום ו' הקרוב (15/7) של הפגנת "מיליון" תחת הסיסמה "האזהרה האחרונה".
האחים המוסלמים במשבר
האחים המוסלמים, שמהווים בינתיים את הכוח הפוליטי המאורגן ביותר, נמצאים במשבר וכל יום שעובר מחליש אותם. רבים מצעירי התנועה, שאינם מקבלים יותר את נוקשותה הדתית וההיררכית, פרשו והקימו מפלגה חדשה. בנוסף פרשו ממנה עוד מספר אישים ידועים המייצגים אסכולות שונות והקימו גם הם מפלגות. סה"כ יצאו מרחמה של תנועת האחים חמש מפלגות. האחים תומכים בלוח הזמנים של הוועדה הצבאית ומעוניינים לקיים את הבחירות לפרלמנט בהקדם. עם זאת כדי לשמור על חזות של אחדות עם צעירי המהפכה הם הצטרפו, ללא התלהבות, להפגנה ביום שישי שעבר ,אך תומכיהם היו הראשונים לעזוב את הכיכר.
המצב הכלכלי מדרדר
המצב המתוח הביא לנפילת הבורסה המצרית ב-3.5%. יש גם חשש כי המפגינים בעיר סואץ יממשו את איומיהם לסגור את תעלת סואץ. זו עלולה להיות מכה אנושה, שכן ההכנסות מן המעבר בתעלה מסתכמות בכ-שבעה מיליארד דולר ומהוות את המקור השני בחשיבותו של מטבע החוץ אחרי התיירות. בהתאם לתקשורת המצרית, אוניות סוחר בינלאומיות כבר החלו פורקות מטענים המיועדים לטרנזיט בתעלת סואץ בנמלי חיפה ומלטה במקום בפורט סעיד. ענף התיירות, מקור המטבע החוץ הראשון של מצרים, אשר מכניס לה מדי שנה כ-14 מיליארד דולר, כבר נפגע קשות בעקבות ירידה של כ-70% במספר התיירים מאז תחילת ההפגנות בינואר.
בהתאם למחקר שפורסם השבוע על ידי המכון לתכנון הלאומי מוערכים הפסדיה הכלכליים של מצרים מאז 25 בינואר ועד מחצית מרץ בכ-37 מיליארד דולר ומאז ההפסדים בוודאי גדלו מאד. נוכח מצב פיננסי כלכלי חמור זה נשמעות במצרים קריאות של יאוש כגון לתבוע מבריטניה פיצויים על שנות הכיבוש שנמשכו מ-1882 עד 1954! יש אף המדברים על תביעות פיצויים מישראל, אם כי אלה המכירים את הנושא הזכירו כי בהסכם השלום קיים סעיף על הקמת וועדה מיוחדת שתבדוק את תביעות הפיצוים של שני הצדדים. שתי המדינות החליטו בזמנו לדחות את הטיפול בנושא עד לקיומן של נסיבות מתאימות.
מצרים בנקודת רתיחה
מצרים בנקודת רתיחה והממשלה אינה מצליחה לבצע שום רפורמה בעלת משמעות ואיבדה את אימון ציבור. הוועדה הצבאית העליונה שהיא השליט האמיתי התגלתה בכל חולשתה. היא לא הצליחה להחזיר את החיים למהלכם הנורמלי ובמיוחד לא את הביטחון האישי. הבריונות ברחובות נמשכת, בעוד המשטרה לא חזרה לתפקודה המלא. השוטרים מהססים לעצור חשודים פן יותקפו על ידי הציבור הרואה בהם עדיין משתפי פעולה עם המשטר הישן. השביתות במפעלי התעשייה ובמשרדי הממשלה נמשכות גם הן והעובדים תובעים תוספות שכר שהמדינה אינה מסוגלת לעמוד בהן. רזרבות מטבע החוץ הולכות ואוזלות מאחר והממשלה נאלצת לממן רכישת מוצרים חיונים בחו"ל מול ירידת הכנסות מתמשכת. איומי המפגינים להמשיך בפעילותם גורמת למתיחות רבה והכל ממתינים בחשש להפגנת "יום השישי של האזהרה האחרונה", העלולה להתפתח לעימות אלים עם הצבא שהיה עד עכשיו משענה של המהפכה מול המשטר הישן.
תגובות
1. המצרים עוד יתגעגעו…
בן מכז הארץ (17/07/2011 23:23:24)
