לאחר שנתיים של יחסים מתוחים, בוחנת עתה ישראל את האפשרות להתקרבות מחודשת לטורקיה.
בעבר היתה טורקיה בעלת ברית אסטרטגית של ישראל וחשיבותה נבעה גם מחברותה בנאט"ו. אין לזלזל במעמדה האסטרטגי: אוכלוסייתה מונה כיום כ-80 מיליון איש, מעט פחות מצירוף אוכלוסיותיהן של סוריה, עיראק, ירדן וערב הסעודית. התקרבות בין טורקיה לבין ישראל פירושה נורמליזציה של יחסי ישראל עם המזה"ת במובן הרחב – באמצעות מדינה המייצגת מסה קריטית אזורית.
האירועים שהובילו לניסיון להשיב על כנם את יחסי ישראל-טורקיה קשורים לבחירות בטורקיה שהתקיימו ביוני ולניצחונו של ארדואן. הנחת העבודה היא שארדואן אינו זקוק עוד להפגנת עוינות נגד ישראל כדי להרחיב את התמיכה במפלגתו ה-AKP בקרב דעת הקהל הטורקית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגר לארדואן ברכות לרגל ניצחונו בבחירות ואילו ממשלת טורקיה מצידה לחצה על ארגון ה-IHH שאירגן את המשט הקודם במאי 2010 לבטל את השתתפותו באוניית האם ה"מאווי מרמרה" במשט הנוכחי.
מהו הצפי לגבי התקרבות מחודשת זו? עתיד יחסי ישראל-טורקיה תלוי במידה רבה בשאלה אם תאמץ ממשלתו של ארדואן מדיניות יחסי חוץ פרגמטית או תשוב לגישה אידיאולוגית המבוססת על הלכי הרוח במפלגת ה-AKP.
כפי שהודלף בוויקיליקס, הסתבר כי בשנים האחרונות הביעו מברקי משרד החוץ האמריקני דאגה רבה לנוכח "מדיניותה החדשה והאקטיביסטית ביותר" של טורקיה. באחד הדיווחים כתב דיפלומט אמריקני כי בפגישה של מכון מחקר של ה-AKP הועלתה התחושה הרווחת כי על טורקיה לכונן מחדש את השפעתה באזורים שהיו נתונים בעבר תחת שלטון איסלאמי, כולל השאיפה "לכבוש מחדש את אנדלוסיה ולנקום את חרפת התבוסה בשערי וינה ב-1683."
מאפיין נוסף של מדיניות החוץ של ה-AKP במזרח התיכון נחשף ב-2006, כאשר טורקיה החלה לארח כינוסים של האחים המוסלמים עם השייח' יוסוף קרדאווי, המנהיג הרוחני של התנועה, יחד עם נציגי האחים המוסלמים מסודן, מלבנון, מתוניסיה ובעיקר מהחמאס. זאת כאשר רוב המדינות הערביות סירבו לאפשר כינוסים שכאלה על אדמתן. באפריל 2011 אירחה טורקיה גם את האופוזיציה הסורית באיסטנבול, כולל מנהיגי האחים המוסלמים בסוריה.
לנוכח שקיעתם של משטרים ערביים רבים בחודשים האחרונים, יכולה ממשלת טורקיה לנצל את קשריה עם סניפי האחים המוסלמים כדי להרים את קרנה כמעצמה אזורית. לחלופין היא יכולה לחזק את הכוחות הפרגמטיים ולמתן את שאיפותיה לתפוס את ההגמוניה בקרב מדינות ערב.
בדו"ח שנכתב למכון "ברוקינגס" צוין, כי במהלך ביקורו האחרון בעיראק הגיע ארדואן למקומות הקדושים השיעיים בנג'ף. הוא היה המנהיג הסוני הראשון שביקר את האייתוללה עלי סיסטני. קשה להעלות על הדעת שיוזמה מעין זו תבוא ממנהיג טורקי הפועל בהשראת האידיאולוגיה של האחים המוסלמים.
עדיין מוקדם מדי לקבוע כי ארדואן יתעלה מעבר לנטיותיו השליליות האידיאולוגיות כלפי ישראל, אך דיפלומטיה מתפקדת מחייבת בחינה מתמדת של הזדמנויות ואירועים הנקרים בדרכה.
תגובות
1. לא לרוץ לקראת טורקיה
ערן גפני ראשון לציון (10/07/2011 13:26:36)
