לפני כחודש נפוצה שמועה חדשה בוושינגטון, שישראל לא רוצה לראות את אסד נופל. מבקריה של ישראל אף טענו שהסיבה שממשל אובמה לא לוחץ על סוריה באותו האופן שבו הוא לחץ על לוב היא בגלל ישראל. בפועל, ישראל הייתה זהירה במיוחד שלא להביע דיעה בנוגע להתקוממות בסוריה מאחר שמדובר בעניין פנימי. מנגד, אקדמאים בכירים ופקידים ישראלים לשעבר רואיינו רבות כאזרחים פרטיים בתקשורת הבינלאומית והדיעה המרכזית שבאה לידי ביטוי היא שעדיף לישראל לעבוד מול "שטן מוכר" מאשר שלטון עתידי לא-ידוע.
הסבר אחר שניתן למדיניות הישראלית הוא שהיא מחקה את המדיניות הכללית של המערב. מאמר המערכת של עיתון "הארץ" ב-10 ביוני, מנה את הסיבות המרכזיות לכך שהמערב עדיין מעדיף את בשאר אל-אסד למרות טבח האזרחים בידי הצבא: "סוריה נתפשת כמדינה שמסוגלת לבלום את החיזבאללה, לקבוע את מידת מעורבותה של איראן בלבנון ולסייע לארה"ב במלחמה נגד הטרור בעיראק. אלו שיקולים כבדי משקל שגורמים למערב לקוות עדיין, שאסד יסכים ליישם רפורמות משמעותיות בלי שייאלץ להסתלק מתפקידו", על פי אותו מאמר: " ישראל אינה רשאית לנקוט מדיניות שונה מזו שנוקטות עכשיו מדינות המערב".
מה האינטרס הישראלי במתרחש בסוריה? אסור לטעות לגבי משטרו של אסד שהיה באופן עקבי אויב ישראל. אסד נתפס "על חם" בפיתוח נשק גרעיני, שמטרתו היחידה היא לאיים על ישראל. ארסנל הנשק הסורי מכיל מאות טילי סקאד, שרבים מהם חמושים בראשי קרב כימיים. אסד הוא בן ברית אסטרטגי של איראן שתמך וסיפק מקלט לחיזבאללה ולחמאס. רוב הרקטות של חיזבאללה בהם נעשה שימוש נגד ישראל ב-2006 יוצרו בסוריה.
אלו שמעדיפים לראות את אסד נשאר, מציינים שהוא לא פתח חזית בגולן משום שהבין את עוצמת ההרתעה הישראלית. הם חוששים שיורשיו, במיוחד אם הם מגיעים מקבוצות איסלאמיות-רדיקאליות כמו האחים המוסלמים, לא יבינו את חוקי ההרתעה באותו האופן.
אך למרות טיעונים אלו חשוב לראות כיצד נפילת משטר אסד תשנה את הנוף האסטרטגי במזרח התיכון. איראן תאבד את בת הברית האזורית המרכזית שלה בעולם הערבי. רוב האספקה לחיזבאללה מגיעה במטוסי מטען איראניים שנוחתים בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק. משם הנשק מועבר במשאיות ללבנון. קו אספקה זה ינותק וחיזבאללה יוחלש ויבודד משמעותית.
בעוד שאחרי מלחמת לבנון השנייה רוב הסורים העריצו את החיזבאללה על עמידתו מול ישראל, הרי שאם אסד יפול צפוי דווקא גל חזק של זעם כנגד איראן והחיזבאללה שיתפשט בקרב האוכלוסיה הסורית. הסיבה לכך היא השותפות של אלו עם הדיכוי של משטר אסד של נגד עמו. למעשה, הדבר יחליש את כל הגרורות של איראן ברחבי המזרח התיכון החל מהחמאס וכלה במיליציות הפרו-איראניות בעיראק.
בטווח הקצר, קיים סיכון שאסד יידחק לפינה וינסה להסלים את הסכסוך כדרך מילוט אחרונה. ישראל צריכה להשגיח בשבע עיניים ולהעריך אם הסורים מתכננים לחמם את גבול ישראל-סוריה או את גבול ישראל-לבנון.
אין חולק על כך שאל-לה לישראל להתערב בענייניה הפנימיים של סוריה, אך מצד שני היא גם לא יכולה להתעלם מממרחץ הדמים בסוריה. ישראל לא צריכה להכריז בפני העולם שהיא מצפה לקריסתו של משטר אסד, אבל חשוב שארה"ב ובנות בירתה ידעו שלישראל אין אינטרס בקיומו של המשטר הנוכחי. במידה וישראל תרצה יום אחד לנהל יחסים עם העם הסורי, היא תצטרך להבהיר גם להם שהיא לא הסיבה לכך שאסד שרד בשלטון זמן כה רב במשבר הנוכחי.
