המהומות בסוריה והשפעתן על הסדר האזורי

28-03-2011

מבחינות רבות ההתפתחויות בסוריה עולות בחשיבותן על ההתפתחויות במצרים, וזאת אף על פי שמצרים מדינת ציר מזרח תיכונית בעלת השפעה רבה על הנעשה סביבה.

ראשית, במצרים גם אחרי לכתו של הנשיא מובארק, המשטר הישן המבוסס על הצבא שמר על כוחו. הצבא שולט במדינה, ובשלב הזה לפחות הוא מתמרן בין הפוליטיקאים על מנת לייצב את המצב הפנימי ככל האפשר. בסוריה, לעומת זאת, אם יפול אסד, יפול עמו המשטר כולו וסוריה תשנה את פניה לחלוטין. זה יהיה סופו של המשטר העלווי ארוך השנים, והסונים יחזרו לשלוט. מה יהיו פניו של השלטון הסוני החדש- האם יהיה קנאי בהנהגת האחים המוסלמים, או אזרחי מתון-עדיין קשה לקבוע, אבל בהיעדר דמות מהפכנית כריזמטית שתוביל את המהפכה די ברור שסוריה תיקלע למהומות ולחוסר יציבות כרוני שיקרבו אותה לדגם מדינות עדתיות מסוגם של לבנון או עיראק, מאשר למדינה ריכוזית כפי שהייתה עד היום.

יתר על כן, התערערות משטרו של אסד עלולה להביא למתיחות בין גושית עד כדי חזרה למלחמה הקרה. סוריה חזרה להיות בסיס רוסי. נמל לטקיה, הוא שוב בסיס ימי לצי הסורי בים התיכון. רוסיה עלולה להאשים את הנשיא אובמה כי מדיניותו להתקרב לאסלאם היא אשר ערערה את הסדר הישן במזרח התיכון ופגעה באינטרסים של רוסיה. היא עלולה להגיב במקומות אחרים- גיאורגיה למשל.

סוריה חשובה לרוסיה מעוד בחינה – היא נתונה היום למלחמה קשה באלקאעידה בצ’צ’ניה ובמקומות אחרים בברית המועצות לשעבר. היא ראתה בסוריה בסיס קדמי נגד הסלפים בסעודיה ובמפרץ, והקשר עם איראן השיעית סייע לה להיאבק בסלפים ברוסיה. קריסתו של אסד עלולה לסכן את בסיס הצי הרוסי בים התיכון ולקעקע את חומת ההגנה הקדמית שהקימה נגד אלקאעידה, והרוח הגבית של אובמה – לתפיסתה – לתנועות האיסלאמיות עלולות להביא גם לידי מהומות מוסלמיות ברוסיה עצמה.

אחרי גיוס המוג’אהדון שהביסו את ברית המועצות באפגניסטן, רוסיה מאוד רגישה לכל תמיכה מערבית בתנועות מוסלמיות.

אבל למרבה הפרדוקס, ההתפתחויות בסוריה רחוקות מלהשביע את רצונו של הנשיא אובמה. עד לא מכבר התעלם מן החשדות הכבדים על מעורבותו של אסד ברצח ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי ושלח לדמשק שגריר אמריקני חדש דווקא ערב פירסום החלטות הטריבונל של האו”ם בעניין זה. עד מתי יוכל נשיא ארה”ב לתרץ את פשר התעקשותו שהנשיא מובארק יעזוב את משרתו “מייד” ואת מעורבותו הצבאית בלוב לעומת תמיכתו בעריץ מעורב בטרור שעמו שלו מתנער ממנו?

אם יש סימוכין לתפיסה בישראל כי יש להמתין ביוזמות המדיניות עד אחרי שישקע אבק המהפכות במזרח התיכון – ההתפתחויות המדהימות בסוריה הם הוכחה ניצחת לנכונות התפיסה הזאת.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.