עבור לתוכן העמוד
Menu

איראן מאיצה את חימוש חיזבאללה נגד ישראל

טילים חדשים מאיימים על החזית הישראלית בינואר 2010 שירותי המודיעין האמריקאנים דיווחו על העברת 26 טילי M-6002 המיוצרים בסוריה לחיזבאללה בלבנון. טילים אלה, בעלי טווח של מעל 250 ק"מ, מיועדים לחיזוק יכולתה של חיזבאללה להכות בחזית הישראלית אם וכאשר תפרוץ העוינות עם ישראל. זהו סוד גלוי שגבול סוריה-לבנון הושאר פרוץ במכוון על ידי סוריה, כדי […]

טילים חדשים מאיימים על החזית הישראלית

בינואר 2010 שירותי המודיעין האמריקאנים דיווחו על העברת 26 טילי M-6002 המיוצרים בסוריה לחיזבאללה בלבנון. טילים אלה, בעלי טווח של מעל 250 ק"מ, מיועדים לחיזוק יכולתה של חיזבאללה להכות בחזית הישראלית אם וכאשר תפרוץ העוינות עם ישראל.

זהו סוד גלוי שגבול סוריה-לבנון הושאר פרוץ במכוון על ידי סוריה, כדי להבטיח את אספקת חומרי הלחימה לחיזבאללה. הצבא הלבנוני פרוס בדלילות לאורך 359 ק"מ הגבול עם סוריה ולא מסוגל לחסום את תנועת לוחמי חיזבאללה או משמרות המהפכה האיראנים. כל מחשבה על ניסיונות לחסימת הגבול צריכה לקחת בחשבון גם את הנוכחות של יחידות פלסטיניות לוחמות, כמו החזית העממית לשחרור פלסטין ו'פתח אינתיפאדה,' שנותנות דין וחשבון לסוריה.

שירותי המודיעין המערביים והישראליים מודעים מזה זמן רב למעורבות הסורית והאיראנית בחימוש חיזבאללה. שדה תעופה של דמשק זוהה כנקודת המעבר לרכבות אוויריות של נשק איראני שהועברו לאחר מכן לחיזבאללה דרך גבול סוריה-לבנון הפתוח, תחת הפיקוח של שירותי הביטחון הסוריים.

הרשת הלוגיסטית של חיזבאללה

באביב 2010, שירותי המודיעין המערביים קיבלו הצצה נדירה לרשת הלוגיסטית שהוקמה על ידי סוריה, איראן וחיזבאללה, למעבר נשק מאיראן לחיזבאללה בלבנון. רשת זו הוקמה לאחר הרצח של המפקד הצבאי של חיזבאללה, עימאד מורנייה, ונועדה בעיקר להבטחת הפעילות החשאית של חיזבאללה וביטחונם של לוחמיה ומפקדיה.

שלושה גופים לוגיסטיים עוסקים במלאכת העברת הנשק. אחריותם כוללת לפחות 40,000 טילים מכל הגדלים שהועברו מאיראן לחיזבאללה ויועדו לחידוש ארסנל הנשק שאבד במהלך מלחמת לבנון השנייה ומספקים לחיזבאללה את היכולת להכות בעומק ישראל – יכולות טובות יותר ממה שהיו לו בשנת 2006. פקיד פנטגון בכיר חשף, כי לחיזבאללה יש 50,000 טילים ורקטות, כולל 40-50 טילי פתח 110 ו-10 טילי סקאד C קרקע-קרקע. בנוסף, כ-10,000 לוחמי חיזבאללה צוידו בנשק אישי, בטילים לטווח בינוני וארוך ונשק תלול-מסלול ולכינון ישיר.

יחידה 108, שהמפקדה הראשית שלה ממוקמת בדמשק, היא הגוף המרכזי בשרשרת הארגונית שעוסק בהעברות נשק והיה מעורב בהעברת טילי ה-M-6002. משימתה של יחידה זו היא להעביר אמצעי לחימה שמגיעים מאיראן ומבסיסי לוגיסטיקה בסוריה לבסיסי לוגיסטיקה הממוקמים לאורך וליד גבול סוריה-לבנון. מחסנים "רגילים" ממוקמים בדמשק, בדומה ליד הבירה הסורית, וליד אדרה, סמוך לשדה התעופה דמשק. מחסני "רזרבה" ממוקמים באזור אלפו, חומס ובטרטוס.

הגוף השני בשרשרת הלוגיסטית היא יחידה 112, שתפקידה להפיץ את חומרי הלחימה בין בסיסי חיזבאללה בבקעת הלבנון ובמקומות אחרים. ההעברות מתבצעות בשיירות של משאיות שמחליפות לעיתים קרובות את לוחיות הרישוי שלהן.

לבסוף, ישנן שתי תת-יחידות של יחידה 110, שתפקידן לשנע לוחמי חיזבאללה ויועצים איראניים בין סוריה, איראן ולבנון. זו היחידה שמשגרת צוותי חיזבאללה לאיראן לאימון במערכות הטילים שאיראן מספקת.

יש להדגיש שכיום איראן מפעילה שליטה רבה יותר מאי פעם על חיזבאללה. הגנרל האיראני חסאן מדאבי, מפקד החילות הלבנוניים של משמרות המהפכה, יושב בביירות לצד קצינים ומומחים איראנים.

משמרות המהפכה האיראניים מפתחים נתיבי הברחת נשק חדשים

ב-3 בנובמבר, 2009, הצי הישראלי יירט את ספינת המטען MV Francop, שנשאה נשק איראני עבור חיזבאללה. הספינה הפליגה לנמל הסורי של לדקיה. ונתפסו בה קרוב ל-500 טונות של נשק, שהוחבאו ב-36 מכולות. ברגע שהאיראנים גילו כי שירותי המודיעין המערביים וישראל מיקדו את איסוף המידע שלהם בלבנון, סוריה ואיראן, הם ביקשו לפתח נתיבים ימיים אלטרנטיביים לאחר שנתיב הברחת הנשק בסודאן נחשף והותקף במרץ 2009.

במרץ 2010, חמישה אזרחים איטלקים ושני אזרחים איראניים נעצרו באיטליה באישום של הברחת נשק. חוקרים גילו כי הרשת פעלה משנת 2007 ועסקה ברכישת חומרי לחימה באירופה ובהעברתם דרך אנגליה, שוויץ ורומניה לאיראן. אלבניה שימשה כבסיס מעבר לנשקים שנרכשו עבור חיזבאללה באוקראינה. גם בתאילנד נתפס משלוח של חומרי לחימה שנשלח מצפון קוריאה לחיזבאללה, לאחר שתקלה במטוס אילצה אותו לבצע נחיתת חירום בבנגקוק וכך חשפה את המשלוח.

נתיב נשק חדש באפריקה נחשף באוקטובר 2010, כאשר רשויות ניגריה תפסו 13 מכולות בנמל לאגוס שהגיעו מאיראן, וכללו טילי 107 מ"מ, פצצות, רימונים, רובים, מכונות ירייה ותחמושת, שהוסוו כחומרי בנייה. הרשויות הניגריות שוכנעו לפעול על ידי ארה"ב. יתר על כן, החלטת מועצת הביטחון 1929 מתירה למדינות להשתלט על ספינות שנחשדות בהעברת חומרי לחימה כדי לבחון את המטען שלהן.

כתוצאה מחשיפתה של הספינה, הפקיד האיראני עלי אכבר טבאטבאי, האיש שאחראי על המחלקה האפריקנית בחילות ירושלים של משמרות המהפכה ושהיה אחראי באופן ישיר לשיגור הספינה לניגריה, אולץ להימלט ולבקש מקלט בשגרירות האיראנית באבוג'ה, בירת ניגריה. משם הוא עשה את דרכו ישירות למטוס הפרטי של שר החוץ האיראני מנצור מותאקי, שביקר במדינה באותו הזמן, ומשם לאיראן. עם זאת, עוזרו של טבאטבאי, עזים אגה ג'אני, נעצר על ידי רשויות ניגריה.

תפקידה של הפזורה השיעית הלבנונית

שירותי המודיעין האיראנים, הפועלים במסגרת משמרות המהפכה, הקימו תאים רבים באפריקה, שרובם מבוססים על מהגרים שיעים מלבנון שחיים באפריקה.

הוכחה למעורבות כזו של אזרחים לבנוניים סופקה ביוני 2010, כאשר אזרח לבנוני נעצר בפרגוואי על ידי האינטרפול והואשם במימון חיזבאללה. באותו החודש, שני לבנונים תושבי אוהיו בארה"ב נעצרו והואשמו בסיוע לחיזבאללה.

אין ספק כי הקהילה הלבנונית השיעית מעבר לים מספקת קרקע נוחה לגיוס עבור המודיעין האיראני. היכרותם עם האזור בו הם חיים, יכולתם לנוע בחופשיות, שליטתם בשפה המקומית ויכולתם להשיג את תמיכת הפקידות המקומית באמצעות שוחד או עסקים, כל אלה מספקים לאיראן יתרון משמעותי. עם זאת, בשל הקשחת הסנקציות נגד איראן ופעילות המניעה המוגברת של גורמי מודיעין מערביים ברשות ארה"ב, ניתן היה לשמוע הסתייגויות מהליכה עיוורת אחרי איראן. המטרות האסטרטגיות של איראן לא בהכרח חופפות לאינטרסים הצרים של קהילת המהגרים הלבנונים השיעים, שממוקדים בעיקר בחיפוש אחר חיים נוחים יותר וצבירת הון.

ההכנות הקדחתניות של חיזבאללה לקונפליקט חדש

לאחר מלחמת לבנון השנייה, חיזבאללה ארגן מחדש את מערכת הפיקוד והשליטה שלו. בדרום לבנון, בסיוע יחידות ההנדסה של משמרות המהפכה האיראנים, חיזבאללה חפר מנהרות שהסתירו את לוחמיו מעיניו הבוחנות של כלי הטיס הבלתי מאוישים של ישראל שמסיירים באזור. מרכזי פיקוד חיזבאללה צוידו גם ברשת תקשורת עצמאית המובדלת מהרשת המכסה את כל לבנון.

כמו בעבר, חיזבאללה ממשיך להסתיר את חומרי הלחימה שלו במסגדים, בתי ספר, תחנות כיבוי וכדומה. על פי המודיעין הישראלי, לפחות 100 כפרים לבנוניים הפכו לבסיסים צבאיים לכל דבר.

כל זה מעיד על ההכנות הקדחתניות שאיראן עושה, לא רק בציפייה לקונפליקט צבאי מחודש בין חיזבאללה וישראל, אלא גם בציפייה לאפשרות שחיזבאללה יעשה מהלך להכנעת הממשלה הלבנונית, אם הוא יחליט על כך.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה