בלוגים

האם תוכל הממשלה החדשה לשלוט בלבנון?

12/11/2009

 חרירי בראשות הממשלה -התרסה כלפי סוריה  חמישה חודשים אחרי הבחירות הפרלמנטריות בלבנון  שהתקיימו ב-7 ביוני, הצליח סעד אלחרירי, לאחר מו”מ קשה ומפותל ולחצים בינלאומים להרכיב ממשלה חדשה תחת הכותרת “הסכמה לאומית”, ממשלה האמורה לאגד בתוכה את מפלגות הרוב והאופוזיציה. סעד אלחרירי הוא בנו של ראש הממשלה לשעבר, רפיק אלחרירי, שנרצח בפברואר – 2005 ע”י גורמים פרו סוריים – פעולה שגונתה מקיר אל קיר והביאה בסופו של דבר לנסיגת הצבא הסורי מלבנון ובידודה של סוריה ע”י מרבית מדינות ערב והמערב. נצחונו של חרירי בבחירות והעמדתו בראש הממשלה היא לכאורה בבחינת סגירת מעגל והתרסה כלפי סוריה שפעלה ככל יכולתה להפוך את לבנון למדינת חסות.

המעורבות האיראנית בלבנון

ברם המציאות בשטח היא הרבה יותר מורכבת ואינה מבשרת טובות. לחיזבאללה שני שרים בממשלה. הארגון, המופעל ע”י איראן ממשיך, לא רק להחזיק בנשקו, אלא שהוא מתגבר את כוחו ואף מנסה להשיג נשק שובר שיוויון כגון טילים נגד מטוסים. לאחרונה נתבשרנו כי הוא מחזיק כ-40 אלף טילים המאיימים על מרבית שטחה של ישראל. גבולה של לבנון עםסוריה פרוץ ודרכו זורמים לחיזבאללה ציוד ונשק כאשר הצבא הלבנוני חסר אונים מול האיומים הסורים ושל מחבלי חיזבאללה. כל זאת בהפרה בוטה של החלטת מועבי”ט 1701 שהביאה לסיומה מלחמת לבנון השנייה וקבעה במפורש כי יש לפרק את חיזבאללה מנשקו ולפקח על גבולותיה של לבנון. בראייה האיראנית לבנון היא הבסיס הפוליטי, התקשורתי והצבאי שממנו מתבצעת חתרנותה וחדירתה לערעור מדינות המזרח התיכון בסיוע סוריה וחיזבאללה. ברור לכל שאין בכוונתה של איראן לשנות את מדיניותה וגם סוריה חוזרת ומודיעה כי קשריה עם איראן אינם ניתנים לניתוק.

ישראל מצידה חזרה והודיעה במהלך חמשת החודשים של המו”מ להרכבת הממשלה כי תקיפה של חיזבאללה, שנציגיו חברים בממשלה, תטיל את האחריות על הממשלה כולה ולבנון תישא בתוצאות.

ממשלה הנתונה לאיומי החיזבאללה

האם תוכל ממשלתה החדשה של לבנון לשנות מצב זה המסכן את שלומה? ספק רב. הבחירות בלבנון היו אמנם חופשיות ודמוקרטיות, אך המציאות הלבנונית והאזורית שינתה את משמעותן לבלי הכר. מפלגות הרוב –  ברית סונית נוצרית דרוזית – זכו בבחירות ברוב של 71 מול 57 (הפרלמנט הלבנוני מונה 128 צירים) של האופוזיציה השיעית נוצרית שמרכיביה המרכזיים הם חיזבאללה,  מפלגת אמל והזרם הלאומי החופשי של המנהיג הנוצרי מישל עאון. במדינה דמוקרטית נורמלית היו המנצחים מקימים ממשלה המבוססת על הרוב הפרלמנטרי שלהם והאופוזיציה הייתה מתישבת  בספסלים האחוריים. אלא שבמזרח התיכון הפרוע הכללים שונים. חיזבאללה נתן להבין כי יתנגד בכל כוחו (דהיינו יפעל באלימות) להקמת ממשלה ללא שיתוף האופוזיציה, למרות ההפסד בבחירות. הארגון אף דרש שנציגי האופוזיציה בממשלה יהוו לפחות שליש מן השרים וכי תוענק להם הזכות להטיל ווטו על החלטות ממשלה חשובות.  במילם אחרות חיזבאללה רצה את מה שמכונה שליש חוסם שמשמעותו שליטה על הבעיות המרכזיות של לבנון בתחומים הפולטי ,הצבאי והתקשורתי. הכוונה היא למנוע קבלת החלטות בסוגיות המרכזיות, לרבות  גורל נשקו של חיזבאללה, קשריו עם איראן ונוכחות של משמרות המהפכה האיראנים בלבנון, מניעת שיתוף פעולה עם בית הדין הבינלאומי שהוקם לחקירת רצח רפיק אלחרירי והעמדת החשודים לדין, הקמת רשת תקשורת עצמאית של חיזבאללה, שינוי החוקה הבנויה על איזון בין העדות השונות ועוד.

המחלוקות סביב הרכב הממשלה וכוחה של החיזבאללה

סעד אלחרירי הבין כי לא יוכל להתמודד עם איומי חיזבאללה. כוחו הצבאי של הארגון עולה על זה של צבא לבנון והוא כבר הראה ללבנונים כי אינו מהסס להפעיל אלימות. כאשר כוחותיו השתלטו על מערב ביירות במאי 2008 תוך שימוש באש חיה ואילצו את ראש הממשלה הקודם פואד סניורה להסכים בתיווך קטרי ובלחץ איראן וסוריה להקמת  ממשלת  “אחדות לאומית”  שבה לאופוזיציה היה  שליש חוסם. אלחרירי גם היה מודע היטב לבעייתיות הבסיסית של לבנון הבנוייה על פסיפס עדתי. ממשלה ללא יצוג שיעי כלשהו תהיה נוסחא לעימותים בלתי פוסקים עם עדה שהפכה להיות הגדולה בעדות הלבנוניות. הוא הצהיר איפוא מלכתחילה, כאשר מונה ע”י הנשיא מישל סלימאן להקים את הממשלה, כי יחתור להרכבת ממשלה רחבה יחד עם האופוזציה, אך רמז כי יתנגד להעניק לה את הזכות לשליש חוסם. הנוסחה שנתקבלה בתאום עם הנשיא היא של 15 – 5 – 10.  דהיינו חמישה עשר שרים למפלגות הרוב, 10 שרים לאופוזיציה וחמישה שרים שימונו ע”י הנשיא סלימאן הנחשב לנייטרלי אם כי ידוע כמקורב לסורים. ע”פ נוסחה זו יש לרוב הפרלמנטרי רק 50% ממשרות השרים והוא מאבד את יכולתו להעביר חוקי יסוד, שכן  לגביהם יש צורך ברוב של שני שלישים מהשרים.  אך גם נוסחא זו לא ספקה את האופוזיציה שהוסיפה לדרוש את השליש החוסם ואף לחייב את חרירי לקבל את הצעותיה לגבי המשרות המבוקשות  ושמות השרים. חרירי סבר כי אלה שנכשלו בבחירות לפרלמנט לא ימונו כשרים ונקלע לעימות חריף עם מישל עאון שדרש לתת לחתנו – שכשל בבחירות – דווקא את משרד התקשורת שהוא בעל משמעות ביטחונית גדולה בלבנון כאמור לעיל.

ג’נבלאט -כבר לא בן ברית של חרירי

קשיים נוספים במהלך חודשים אלה של מו”מ מתיש נגרמו ע”י המנחיג הדרוזי ווליד ג’נבלאט שהודיע כי מפלגתו נפרדת מהמסגרת של מפלגות הרוב, המכונה תנועת ה-14 במרס – היום בו מפלגות אלה ערכו הפגנת מחאה על ההתנקשות בחיו של רפיק אלחרירי. הוא הצהיר כי מדיניות אנטי סורית אינה מקובלת עליו יותר לאחר שהצבא הסורי נסוג מלבנון אבל עללבנון להכיר באינטרסים הלגיטימיים של סוריה בלבנון. עם זאת הבטיח שלא יעמיד קשיים בדרכו של חרירי להרכבת הממשלה וישתתף בה.  תפנית זו של המרכיב הדרוזי במפלגות הרוב החלישה את מעמדו של חרירי מול לחצי האופוזיציה והוא הבין כי תמיכתו של ג’נבלאט לא תהיה אוטומטית כבעבר.

לחצים על סוריה לאפשר הקמת ממשלה

אחרי מו”מ ארוך ומייגע של מספר חודשים ללא תוצאות היה צורך בהתערבות סעודית אצל הנשיא אסד כדי שילחץ על בני בריתו בלבנון לאפשר את הקמת הממשלה. המלך הזמין את אסד לסעודיה להיות נוכח בחנוכת אוניברסיטה חדשה ליד ג’דה. לאחר מכן אישר מינוי של שגרירים בשתי הבירות ולבסוף יצא בעצמו לדמשק לדבר על ליבו של אסד ובכך שינה את מדיניות החרם שנקט כלפי סוריה. ידוע גם שצרפת וארה”ב הפעילו לחצים על אסד. בהתאם לדיווחי תקשורת בלתי מאומתים היה זה האמיר של קטר שביקר בשבוע שעבר בטהראן אשר השיג את הסכמתם של האיראנים לרשימת השרים – מה שאיפשר לבסוף את הקמתה של הממשלה.

לבנון -דמוקרטיה על תנאי

קשה לדעת למי מכל הגורמים הנ”ל הייתה השפעה מכרעת. החמור הוא שהאופוזיציה בהנהגת חיזבאללה ובמשיכת חוטים של איראן וסוריה, מנעה במשך חמישה חודשים הקמתה של ממשלתה של לבנון אחרי ניהול בחירות דמוקרטיות. יש כאו מסר רב משמעות מצידו של ציר הרשע האיראני – הערבי: אנו מנהלים את לבנון וקובעים את גורלה ללא קשר עם רצון העם.

סעד חרירי אומנם הקים את הממשלה ואף הצליח למנוע מן האופוזיציה את השליש החוסם, אך הוא יודע היטב כי אינו המחליט האחרון בענייניה החשובים באמת של לבנון. בנאומיו לרגל הקמת הממשלה קרא לאחדות לאומית ולהתרכז  בבעיותיה הכלכליות והחברתיות של לבנון שנמצאה עדיין  בשלבי שיקום ממלחמת האזרחים של שנות ה-70 וה-80 כאשר חיזבאללה גרר אותה למלחמה עם ישראל, למשבר פוליטי ולשיתוק כלכלי. עוד אמר חרירי שהעמדה מול ישראל תעשה תוך הפגנת אחדות ובכך הדגיש כי אין רצונו לראות את ארצו מסתבכת בהרפתקאות נוספות מבית היוצר של חיזבאללה ותומכיו.

ניסיון לאחדות תוך ריסון החיזבאללה

 בישיבתה הראשונה השבוע הקימה הממשלה וועדת שרים האמורה לנסח את קווי היסוד שלה.   גורמים פוליטיים ותקשורתיים תוהים האם פירוק נשקו של חיזבאללה יהיה כלול בקווים אלה. בהתאם לתגובות של מספר שרים יש לצפות כי הנושא ינוסח באופן שימנע התפרצות של משבר חדש עם חיזבאללה. ההנחה היא שיאמר שלהתנגדות – קרי חיזבאללה –  זכות להגן על לבנון בפני זרים – קרי ישראל, אך סוגיית פירוק נשקו תידון בפורום של הדיאלוג הלאומי כפי שהיה בעבר. גם נסראללה בנאומו השבוע דרש לעקוף נושאים העלולים לפגוע באחדות הלאומית. הוא אומנם איים להשמיד את צבאה של ישראל אבל אמר כי אינו רוצה במלחמה. מאידך נאומו, שהתייחס לישראל וליחסים עם איראן ותורכיה שאותה שיבח על שהרעה את יחסיה ישראל, מהווה התערבות בוטה של מיליציה עדתית בלתי חוקית בבעיות הריבוניות שהם מסמכותו של הממשל הלבנוני בלבד. היה זה ללא ספק מעין שיגור אזהרה לחרירי כי עליו להיות מודע לגבולות של ממשלתו.

האם חרירי יצליח להתמקד בנושאים אזרחיים?

נראה שסעד אלחרירי יעשה הכל כדי למנוע משבר וישתדל לכוון את ממשלתו לרפורמות בתחומי הכלכלה. השאלה עם זאת האם יוכל להימנע מלהתייחס להסכמים פנים – לבנוניים ולהחלטות מועבי”ט 1559 1680 ו-1701 הקוראות במפורש לפירוק נשקו של חיזבאללה,  ולהתעלם מהברחות הנשק המגבירות את כוחו של חיזבאללה ותאבונו להרפתקאה נוספת מול ישראל תוך סיכונה של לבנון. בתנאים אלה כלל לא בטוח שחרירי יוכל להקדיש את מרצו רק לטיפול בסוגיות האזרחיות. החלטות שיתקבלו בטהראן או בדמשק עלולות לשבש לחלוטין את תוכניותיו ולהביא אסון על לבנון.

אודות המחבר צבי מזאל

השגריר צבי מזאל, מומחה לתקשורת ערבית, חוקר בכיר ומנהל האתר בערבית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. כיהן כשגריר ישראל במצרים, רומניה ושבדיה ושירת בתפקידים בכירים במשרד החוץ, וביניהם סמנכ"ל משרד החוץ לענייני אפריקה.
This entry was posted in חזבאללה, לבנון and tagged , . Bookmark the permalink.