אימוץ דו"ח גולדסטון הכניס את ישראל למצב קשה והיא חייבת להגן על שמה הטוב ועל צדקת דרכה. לעומת זאת, את הרשות הפלסטינית הדו"ח הכניס לסחרור, שלא ברור כיצד תצא ממנו. לאבו מאזן, ראש הרשות הפלסטינית, היו סיבות טובות מדוע רצה לדחות את אימוץ הדו"ח ורק בגלל היסטריה ציבורית בלתי נשלטת נאלץ לחזור בו. הסיכונים שנוטל אבו מאזןהם גדולים עד כדי כך שעלול להתעורר סימן שאלה לגבי המשך קיומה של הרשות הפלסטינית משתי בחינות:
ראשית במידה ויתברר שהכרזותיו של שר החוץ אביגדור ליברמן בדבר שיתוף הפעולה של הרשות הפלסטינית עם ישראל במהלך המלחמה הן נכונות, הרי הסערה שהתחוללה סביב דחיית הדיון בז'נבה תהיה כעין וכאפס לנוכח הסערה שתתחולל עם פרסום העובדות.
שנית, הרשות הפלסטינית נקלעה למצב קשה, שבו היא מנהלת מאבק כפול בשתי חזיתות נגד יריבים חזקים ממנה: חמאס מצד אחד וישראל מצד שני. אבו מאזן היה מעדיף אילו יכול היה להתחבר עם ישראל למאבק משותף נגד החמאס, אבל הסיטואציה שנוצרה בעקבות אימוץ דו"ח גולדסטון היא שחמאס וישראל מתחברים מכורח הנסיבות נגד רמאללה.
המצב מחמיר עוד יותר לנוכח הצורך של אבו מאזן להכריז על בחירות חדשות ברשות הפלסטינית. לנוכח המשבר עם חמאס, הוא עלול לעמוד בפני מצב שבו פתח יתמודד נגד עצמו ולא תהיה אמינות לבחירות כאלה. המאמץ הדיפלומטי הפלסטיני נגד ישראל באירופה לא רק מסיים את תהליך השלום, שאמור להיות כרטיס הביקור של הרשות הפלסטיניתברמאללה, אלא גורם להתפתחות מצב של מלחמה קרה בין ישראל לרשות הפלסטינית.
מתפתח מצב אבסורדי, שאיש איננו רוצה, בו קיימת זהות אינטרסים בין ישראל לחמאס נגד הרשות הפלסטינית ברמאללה. יש לעשות בהקדם היערכות כוללת של כל המצב, על מנת להחזיר את תהליך השלום לפסים הנכונים.
