עבור לתוכן העמוד
Menu

המתיחות הפוליטית במצרים לקראת סוף עידן מובארק

נשיא מצרים, חוסני מובארק, הנמצא בישורת האחרונה של כהונתו ארוכת השנים, מבצע לאחרונה שורת מהלכים חוקתיים שאמורה לסלול את דרכו של בנו, ג'מאל, אל השלטון. מהלכיו של מובארק מעוררים התנגדות רבה בקרב חוגים במצרים ועלולים אף להתדרדר לכדי עימות גלוי מול המשטר, כפי זה שהתחולל באיראן. היומון "אלקודס אלערבי", היוצא לאור בלונדון, מדווח בימים האחרונים […]


נשיא מצרים, חוסני מובארק, הנמצא בישורת האחרונה של כהונתו ארוכת השנים, מבצע לאחרונה שורת מהלכים חוקתיים שאמורה לסלול את דרכו של בנו, ג'מאל, אל השלטון. מהלכיו של מובארק מעוררים התנגדות רבה בקרב חוגים במצרים ועלולים אף להתדרדר לכדי עימות גלוי מול המשטר, כפי זה שהתחולל באיראן.

היומון "אלקודס אלערבי", היוצא לאור בלונדון, מדווח בימים האחרונים מפי מקורות אופוזיציה בקהיר על האפשרות שיתבצעו מהלכים חוקתיים יוצאי דופן כחלק מההכנות לתהליך העברת השלטון מידי הנשיא, חוסני מובארק, לבנו ג'מאל. המהלכים המתוכננים כוללים פיזור מוקדם של מועצת העם (הפרלמנט) ועריכת בחירות חדשות תוך מספר שבועות, כלומר עוד בקיץ הנוכחי, ולאחר מכן גם קיום בחירות לנשיאות.

הבחירות למועצת העם אמורות להיערך במחצית השנייה של 2010, והבחירות לנשיאות ב-2011. הקדמתן לתקופה הקרובה, אם אכן תתממש, נובעת כנראה מהחלטתו של מובארק להחיש את העברת השלטון לבנו, כל עוד הוא נמצא בקו הבריאות ומפקח על העניינים. נראה כי בכוונתו של מובארק להביא להרכב פרלמנטרי שיביע תמיכה נרחבת במועמדותו של ג'מאל לנשיאות.

המאבק בין האחים המוסלמים למשטר המצרי

תמיכה רחבה כל כך אינה יכולה להתבצע אלא לאחר שהאחים המוסלמים יורחקו מהפרלמנט. האחים המוסלמים מחזיקים במועצה הנוכחית ב- 88 צירים, שהם 20% מכלל חברי הפרלמנט. הם מהווים אופוזיציה קולנית פעילה, מנהלים מערכה בלתי פוסקת נגד משטרו של מובארק וקוראים ללא הרף לניתוק היחסים עם ישראל. הם גם ידועים בהתנגדותם ל"העברת השלטון בירושה". יש לציין כי מאבקו של המשטר באחים המוסלמים החל כבר לפני כשנה ובמסגרתו נעצרו פעילים רבים מקרב הארגון, לרבות בכירים במוסדות המרכזים.

ספואת אל שריף, יו"ר מועצת השורא (הבית העליון של הפרלמנט), סירב להגיב על הנושא בטענה כי הסמכות הביצועית  נמצאת בידיו של מובארק. היומון "אלגמהוריה", הנחשב מקורב לשלטון, טען הבוקר כי איש אינו יודע מהם כוונותיו האמיתיות של הנשיא. על פי הדיווחים, העילה לפיזור מועצת העם תהיה תיקון  לחוקה שנתקבל לאחרונה ומכונה "חוק הקווטות" (מכסות), המשריין 64 מקומות בפרלמנט לנשים. בהתאם לסעיף 76 של החוקה, רק מועמד מטעם המפלגה השלטת, המפלגה הדמוקרטית הלאומית בראשות מובארק, יוכל להיות מועמד ריאלי. החוק אמנם מאפשר הצגת מועמדויות של ראשי מפלגות אחרים, אך התנאים הדרושים (תמיכה מצד מספר גבוה של חברי פרלמנט ונבחרי רשויות מקומיות) הופכים את הנאמר בחוק לכמעט בלתי אפשרי למימוש. אם אכן יצליח מובארק להביא לבחירתה של מועצת עם ללא אופוזיציה ראויה לשמה, תהיה בחירתו של ג'מאל מובטחת – לפחות על הנייר.

דרכו הסלולה של ג'מאל מובארק לנשיאות

העברת השלטון מהנשיא מובארק לבנו נמצאת על סדר היום הפוליטי והתקשורתי במצרים מזה מספר שנים. הספקולציות מתרבות ככל שמתקדם גילו של מובארק, אשר חגג השנה את יום הולדתו ה-81 ומאחוריו 29 שנות כהונה כשליט בעל סמכויות רחבות. מבחינה תיאורטית, מובארק יכול להציג את מועמדותו לתקופת כהונה נוספת, אך מרבית הפרשנים סבורים כי הוא הבין שעליו לפנות את מקומו כל עוד כוחו במותניו והוא יכול לתמרן את העברת השלטון לבנו. מובארק עצמו ממשיך להכחיש כי זו כוונתו, אך דרכו של ג'מאל לנשיאות כבר סומנה במינויו למוסדות העליונים של מפלגת השלטון ובתיקונים לחוקה שסוללים את דרכו לניצחון בבחירות מבלי שמועמדים אחרים יסכנו אותו.

ההתנגדות במצרים להעברת השלטון בירושה ומועמדותו של סלימאן

העברת השלטון המצרי בירושה, אף אם תתבצע באמצעות בחירות, מעוררת התנגדות רחבה במצרים. מהפכת הקצינים החופשיים ב- 1952, בעקבותיה הפכה מצרים לרפובליקה, היא סמל היסטורי לקידומה הפוליטי של מצרים. המצרים אינם מעוניינים להידמות לסוריה, לירדן או ללוב, בהן השלטון עובר באופן מסורתי בירושה.

מפלגות האופוזיציה החילוניות והאחים המוסלמים לא הצליחו עד כה להציג מועמדים מטעמם שיצליחו לגרור אחריהם בהתלהבות את ההמונים. מועמד אפשרי שבכל זאת ישנו הוא עומר סלימאן, ראש המודיעין המצרי ואיש אמונו של מובארק מזה שנים רבות. לאחרונה נטען כי סלימאן זוכה לאהדה בקרב הצעירים, ורבים מהם אף יצאו בקריאה לתמוך במועמדותו. נראה כי אם מועמדותו של ג'מאל מובארק תיתקל בהתנגדות גדולה, סלימאן יוכל להחליפו ולהמשיך בניהול המדינה ללא זעזועים גדולים. אפשרות נוספת היא שיתוף פעולה בין השניים, עם סלימאן כנשיא וג'מאל כסגנו.

מצרים עומדת בפתחה של מערכה פוליטית העלולה להגביר את המתחים בחברה המצרית, שגם כך סובלת מקשיים רבים. נראה כי שלטונו של מובארק, הנתמך על ידי כוחות הצבא ושירותי הביטחון, יציב די הצורך על מנת להתגבר על הבעיות שתיווצרנה בעקבות פיזור הפרלמנט וקיום שתי מערכות בחירות. עם זאת, מדובר במהלכים שאינם בקונצנזוס ואשר עלולים להביא להפגנות ומהומות, ואפילו לעימות גלוי מול השלטון כמו זה שהתחולל באיראן.