בשנת 2008, כמו בשנים קודמות, תייג ארגון אמנסטי את ישראל כאחת המפרות הגדולות של זכויות אדם במזרח התיכון . מחקר שערך ארגון NGO-Monitor מראה כי האג'נדה של אמנסטי מונעת על ידי אידיאולוגיה ותשוקה לתשומת לב תקשורתית, ולא על ידי נורמות מוסר בינלאומיות.
לקריאת המאמר המלא באנגלית: Amnesty in 2008: Anti-Israel Obsession Continues to Undermine Moral Principles
לכל אורך שנת 2008, ארגון זכויות האדם 'אמנסטי אינטרנשיונל' המשיך במסורת הגינוי הבלתי מידתית כלפי ישראל, והוביל את קמפיין הארגונים הלא-ממשלתיים שהאשים את ישראל ב"ענישה קולקטיבית" של תושבי עזה. יש לזכור כי במקביל התעלם אמנסטי – ארגון הטוען לקידום זכויות אדם אוניברסאליות – ממאות הרקטות שירה החמאס על אזרחי ישראל. ניתוחים עקביים שביצע NGO-Monitor מראים כי הדו"חות שמפרסם אמנסטי נעדרים כל ראיות מהימנות, מתעלמים מן הטרור הפלסטיני, עושים שימוש מעוות במונחי המשפט הבינלאומי, עושים שימוש סלקטיבי באינפורמציה, ומעמידים בשיטתיות את ישראל בלב הביקורת כחלק מקמפיין אידיאולוגי נרחב שמטרתו לעשות לה דמוניזציה.
כך, למשל, בהצהרה שפרסם אמנסטי ב- 27 באוגוסט, 2008, תחת הכותרת "לכודים – ענישה קולקטיבית בעזה", נעשה שימוש שגוי לחלוטין בחוק ההומניטארי הבינלאומי ונערכה השוואה בלתי מוסרית בין הטרור הפלסטיני נגד אזרחי ישראל לתגובה הישראלית המוצדקת למתקפות ירי הקסאמים. צורכי הביטחון הלגיטימיים של ישראל נדחו כליל על ידי מחברי ההצהרה, במקביל להתעלמות מוחלטת מתפקידם של גורמים אחרים בסכסוך (חמאס ומצרים, למשל).
ניתוח מספרי של פרסומי אמנסטי בשנת 2008
מניתוח נתוני פרסומי אמנסטי בשנת 2008, עולה כי ישראל היא מדינה מובילה בהפרת זכויות אדם במזרח התיכון, שנייה רק לאיראן, עם 56 הפרות בסה"כ (ראו טבלה). יחסם של הפלסטינים, הסורים, הלובים, המצרים והסעודים כלפי זכויות האדם זוכה להרבה פחות התייחסות מצד אמנסטי.
אמנסטי פרסמה בשנה שעברה על ישראל יותר דו"חות (9 במספר) מאשר על כל מדינה אחרת. ישראל ואיראן (7 דו"חות) הן המדינות היחידות שנכתבו אודותיהן יותר מארבעה דו"חות ב- 2008.
