סכנת החיבור המלאכותי בין איראן לסוגיה הפלסטינית

19-05-2009

נשיא ארצות הברית, ברק אובאמה, כך נראה, מעמיד מבלי מישים את יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בסכנה. בפגישתו אתמול עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, חזר אובאמה והדגיש כי פתרון הבעיה הפלסטינית חיוני לקידום המאבק נגד איראן. אם האיראנים עצמם בוחנים את עמדתו של אובאמה, הרי שהם חייבים להגיע למסקנה כי פתרון הבעיה הפלסטינית מהווה עבורם סכנה אסטרטגית, שכן ככל שיואצו המאמצים לפתור אותה, תתקרב שעת האמת ביחס לפרויקט הגרעין שלהם. מכאן, שמאמציה של איראן לסכל את פתרון הבעיה הפלסטינית יוגדרו ככל הנראה בזמן הקרוב.

למעשה, אין בכך משום תפיסה איראנית חדשה. במבט לאחור, יש לבחון באיזו מידה הסכמי אוסלו משנת 1993 היו גורם מאיץ במאמציה של איראן לפעול נגד המזרח התיכון הסוני. עד תהליך אוסלו, שררו יחסים תקינים בין ישראל לשלטונות המהפכה החומיינית. האיראנים אמנם כינו את ישראל “השטן הקטן” ולא ניהלו עמה יחסים רשמיים, אבל ישראל מכרה לאייתוללות נשק במלחמתם מול עיראק והייתה רמה סבירה של מגעים בין המדינות (שכללו גם יחסים כלכליים בעלי אינטרס משותף) ולא הייתה חתרנות איראנית אקטיבית נגד ישראל.

המהפך בעמדתה של איראן כלפי ישראל התחיל לאחר הסכמי אוסלו. מנקודת ראותם של האיראנים, ההסכמים לא נועדו להשיג שלום אלא לאחד את ישראל עם העולם הסוני בגוש אחד שאגרופו יופנה כלפיהם. תגובת איראן הייתה ביטול אותם יחסים שהיו בכל זאת עם ישראל והחרפה דרמטית בחתרנות נגדה ונגד העולם הסוני.

בימים אלה אנו עלולים לעמוד בפני התפתחות דומה, כאשר על רקע משבר הגרעין האיראני, תהליך השלום מול הפלסטינים נתפס על ידי איראן כסכנה אסטרטגית שעלולה להביא אותה להכפיל את מאמציה להכשילו.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in אובמה, ישראל and tagged , . Bookmark the permalink.