המו”מ הישראלי-פלסטיני והאכזבה מאירופה

22-04-2009


כאשר ארגון החמאס גירש את תנועת הפתח מעזה לפני כשנה, יצא פובליציסט פלסטיני מאנשי הפתח במאמר תחת הכותרת: “היזהרו מבגידת אירופה”. ואכן, הזמנתו של מנהיג חמאס, חאלד משעל, להופיע בשיחת ועידה מול חברי פרלמנט בריטיים מוכיחה את צדקת האזהרה ההיא.

כאשר ארגון החמאס גירש את תנועת הפתח מעזה לפני כשנה, יצא פובליציסט פלסטיני מאנשי הפתח במאמר תחת הכותרת: “היזהרו מבגידת אירופה”. ואכן, הזמנתו של מנהיג חמאס, חאלד משעל, להופיע בשיחת ועידה מול חברי פרלמנט בריטיים מוכיחה את צדקת האזהרה ההיא. יו”ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אבו מאזן, חייב להיות לא פחות מוטרד מישראל מן ההתפתחות הזו. כמו ישראל, עליו לכלכל בזהירות את מהלכיו עם אירופה אם היא הפכה למשענת קנה רצוץ.

בפרספקטיבה היסטורית, הייתה זו אירופה שדחפה את ישראל ואש”ף לשבת למו”מ באוסלו ועל כך מגיע לה קרדיט. עם זאת, לאחר שהסכמי אוסלו התמוטטו, אירופה התנערה מאחריותה לקידום המהלך והשאירה את שני הצדדים לדמם. גם מדיניות הסיוע שלה לפלסטינים הייתה פזיזה וחסרת אחריות. אירופה יצרה ציפיות ענקיות לסיוע כלכלי בקרב הפלסטינים, אבל התחמקה ממילוי התחייבויותיה. כך, למשל, לא מעט מקשייה של ממשלת סלאם פיאד ברמאללה נובעים מן הפער הבלתי ניתן לגישור בין התחייבויות האירופים לסיוע של מיליארדי דולרים לבין העובדה שפיאד מתקשה בפועל אפילו לשלם משכורות.

אירופה בלי ספק תבקש למלא תפקיד בכל התפתחות מדינית באזורנו, ומגיע לה תפקיד כזה בתוקף מעמדה המדיני והכלכלי. אבל ישראל והפלסטינים רשאים לדרוש ממנה אחריות. אם ברגע האמת היא מפנה עורף לישראל ולפתח, כיצד יוכלו לסמוך עליה בשלב הסדרי הקבע? אם היא מעניקה לפלסטינים התחייבויות כספיות ללא כיסוי, איזה כיסוי יהיה להתחייבויותיה המדיניות?

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in חמאס and tagged , . Bookmark the permalink.