עסקת שחרור האסירים תביא לחידוש מלא של פעילות המועצה המחוקקת הפלסטינית בראשות חמאס, שתגרום להפלת ממשלת סלאם פיאד. בנוסף, שחרור מחבלים בכירים לבתיהם ברמאללה ובשאר ערי הגדה יאפשר לחמאס לפעול בשטח להפלת הרשות הפלסטינית.
קצב השיחות המואץ בין מצרים, חמאס וישראל על השגת הסכם רגיעה והשלמת עסקת שחרורו של גלעד שליט מעיד כי שלושת הצדדים מעוניינים בהסכם. אלא שבחינת מצב העניינים הנוכחי מעידה כי הצדדים טרם התגברו על הקשיים העומדים בדרכם ודרוש מאמץ נוסף, אם בכלל יוכלו להגיע להסכם.
מלבד הבעיות שפורטו כאן בשבוע שעבר, התוצאה הסופית של הסכם אפשרי מעוררת גם בעיה פוליטית. אין ספק כי חמאס חיזק את מעמדו בצורה משמעותית, הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית. הרגיעה תייצב את המצב בעזה וזהו כמובן אינטרס ישראלי. הפלסטינים יעסקו בשיקום החורבות ברצועה ואזור עוטף עזה ייהנה מתקופת שקט. עם זאת, להסכם הרגיעה עלולה להיות משמעות חמורה ביותר לגבי המצב בגדה המערבית. עסקת שחרור האסירים תביא לחידוש מלא של פעילות המועצה המחוקקת הפלסטינית בראשות חמאס. פירוש הדבר הוא נפילת ממשלת סלאם פיאד, שלא נשענת על אמון המועצה. יתרה מזאת, שחרור מחבלים בכירים לבתיהם ברמאללה ובשאר ערי הגדה יאפשר לחמאס לפעול מיידית להפלת הרשות הפלסטינית, שלא תוכל לעצור את המחבלים שישראל שחררה. כבר עכשיו עסוקה הרשות הפלסטינית במעצרם של פעילי חמאס רבים על בסיס החשד כי הם מתכננים הפיכה נגדה. שחרורם של מחבלים בכירים, אם כך, ישים לאל את מאמצי הרשות הפלסטינית להגן על עצמה.
אשר לישראל, זו מעוניינת בהסכם מכמה סיבות: שחרור שליט, הרגעת אזור עוטף עזה ושחרור מרואן ברגותי. ברגותי, כך מצפה ישראל, יעניק המשכיות לתהליך השלום אם יתקרב מועד סיומה של תקופת אבו מאזן. השאלה היא אם ברגותי יוכל ללכד את השורות בפתח מול כוחו הגובר של חמאס. ימים יגידו.
