העולם הערבי מאוחד בשנאתו לישראל אך הקרעים בו מעמיקים על רקע המצב בעזה. איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס ממשיכים לנהל מדיניות כוחנית ומנצלים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לטובתם. מול עוצמת המחאה הרדיקלית, גם המדינות המתונות יותר נאלצות לשלם מס שפתיים ל"מחאה הערבית".
לקריאת המאמר המלא: לחצו כאן
שנאה וגינויים כלפי ישראל ברחבי העולם הערבי
המילים הנפוצות ביותר בתקשורת הערבית בימים אלה בקשר לפעולת ישראל בעזה הן: טבח, פשע נתעב, ברבריות, רצח חפים מפשע, הפעלת כוח בלתי מידתי. כתבים והוגי דעות ערבים מתחרים זה בזה מי יגנה וישמיץ יותר את ישראל. מאז תחילת הפעולה, פורסמו מאות כתבות המאשימות את ישראל בביצוע כל פשע אפשרי. השנאה לישראל היא הנושא היחיד עליו מאוחדים הערבים, ולא רק מהיום. אומנם לא כל משמיצי ישראל הם אוהדי חמאס, אך בעימות בין ישראל לבין צד ערבי כלשהו הבחירה היא ברורה ולהיגיון ולאינטרסים האמיתיים יש מעט מאד ערך. כתבות בודדות העזו לטעון שחמאס הוא שאשם במה שקורה ושלא יתכן שמדינות ערב תפקדנה את גורלן בידי ח'אלד משעל, המזמין אליו את האש, מתקוטט עם מצרים ומתקרב לאיראן. כתבות אלה גררו כמובן גינוי מיידי. בנוסף, ארגונים לאומנים ערביים וארגוני שמאל חברו לתנועות האסלאמיות, ובראשן האחים המוסלמים, כדי להוציא לרחוב אלפי מפגינים בבירות ערב וגם – אם כי במספרים קטנים בהרבה – בערי אירופה (שם גדל מספרם וכוחם של המיעוטים המוסלמים).
החזית של איראן, סוריה וחמאס
איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס נמצאים בצורה זו או אחרת מאחורי ההתפרצות הנוכחית. מטרתם היא לכופף את ידן של המדינות הפרגמטיות, כמו מצרים וסעודיה. מול עוצמת המחאה הרדיקלית ובהשפעת תמונות המפגינים הזועקים ברחבי העולם, גם שתי מדינות אלה חייבות לפחות לשלם מס שפתיים ל"מחאה הערבית" ולהפריד בין השנאה לישראל לבין ההגנה על האינטרסים שלהן מפני הקיצוניים. השאלה התלויה בחלל האוויר היא האם מצרים וסעודיה תחזקנה מעמד מול הלחץ המופעל עליהן. העולם הערבי מפולג עכשיו יותר מאי פעם. איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס ממשיכים לנהל מדיניות כוחנית ומנצלים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני להגברת כוחם.
מצרים – במוקד ההתקפות של העולם הערבי
על רקע הפעולה בעזה, מצרים נמצאת במוקד ההתקפות מצד "הרחוב" הערבי. השבוע אורגנו נגדה הפגנות מחאה בכמה מבירות ערב ובביירות ובצנעא אף הותקפו שגרירויותיה.מצרים מואשמת בשיתוף פעולה עם ישראל הן למטרת המשך המצור על עזה והן למטרת הולכת החמאס שולל לגבי מועד תחילת הפעולה בעזה, וזאת בשל ביקורה בקהיר של שרת החוץ הישראלית, ציפי לבני, יומיים לפני תחילת המבצע הצבאי. מזכ"ל החזבאללה, חסן נסראללה, אף הרשה לעצמו לארגן בביירות הפגנת הזדהות ענקית עם חמאס ובנאום חוצב להבות קרא לאזרחי מצרים וקציני צבאה למרוד במובארכ כדי לאלצו לשנות את עמדותיו, כלומר לפתוח את מעבר רפיח ולחוש לעזרת חמאס.
הנוסחה הכפולה של מצרים – גינויים לישראל ושמירה על עמדות מול חמאס
עם זאת, תשובתה של מצרים הייתה מאופקת. שר החוץ המצרי, אחמד אבו אלע'ייט, אמר במסיבת עיתונאים באנקרה כי "צבאה האציל של מצרים מיועד להגן עליה מפני אנשים מסוג זה ודומיהם", מבלי לנקוב בשמו של נסראללה. מבארכ העדיף להתעלם מהצהרותיו של נסראללה, אך לא חסך את ביקורתו מישראל וכינה את התקפתה "ברברית". ברם, הנשיא המצרי לא שינה את עמדותיו הבסיסיות ואמר שמעבר רפיח יפתח רק אם יועבר לניהול הרשות הפלסטינית ויוחזרו אליו פקחי האיחוד האירופי. מבארכ נקט בנוסחה הכפולה: גינוי ישראל, אך ללא וויתורים במהות. מצרים כמדינה ריבונית חברה באו"ם אינה יכולה להתעלם מההסכם שחתמה עם ישראל, הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי. בנוסף, אין שום ספק כי מצרים אינה מעוניינת לראות את מעבר רפיח פתוח, שכן הדבר יחזק ויבסס את שלטונו של חמאס.
סעודיה שומרת על פרופיל נמוך
סעודיה, שהיא מדינה חשובה במחנה הפרגמטי הערבי, שומרת על פרופיל נמוך. עד כמה שידוע, היא לא התירה קיום הפגנות למען חמאס. אולם פטור בלא כלום אי אפשר, ועל כן הונחה השייח' הסעודי, עוואד אלקרני, לפרסם פסק הלכה המתיר פגיעה בכל האינטרסים הישראלים בעולם.
ירדן משלמת את מחיר ההתקרבות לחמאס
ירדן, המשתייכת גם היא למחנה הערבי הפרגמטי, שילמה מחיר יקר על ניסיון ההתקרבות לחמאס ולאחים המוסלמים בחודשים האחרונים. מחמד אלד'הבי, ראש שרותי המודיעין הירדניים, פוטר השבוע מתפקידו על ידי המלך עבדאללה, אשר נענה בכך לדרישתה של מצרים, שזעמה על כך שמנהיג "האחים" בירדן תקף את מדיניותו של מבארכ.
הרשות הפלסטינית מנסה לאחוז במקל משני קצותיו
מחמוד עבאס, הצד הרביעי במחנה הפרגמטי, מתנדנד בין שתי העמדות. מצד אחד, כיו"ר הרשות הפלסטינית, הוא חש שעליו לגנות את ישראל הפוגעת בבני עמו בעזה, אף שהרצועה נשלטת בידי חמאס. הוא גם הודיע על השעיית המו"מ המדיני עם ישראל. מצד שני, עבאס ממשיך להאשים את חמאס בהידרדרות המצב וקורא לחידוש הרגיעה.
ההבלגה של החיזבאללה
אשר למחנה הרדיקלי, זה נישא על גלי המחאה הערבית נגד ישראל, אולם גם בתוכו מתגלעות כמה בעיות. התקשורת האיראנית תוקפת ללא הרף את מצרים זה מספר שבועות לאחר שנכשלו מאמציו של מחמוד אחמדי נג'אד לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם קהיר. מצרים אינה טומנת את ידיה בצלחת ומחזירה מלחמה שערה – מה שמעלה את המתיחות בכל האזור. אך הקושי העיקרי של איראן נובע מהקשר שלה לחיזבאללה, שליחה הנאמן בשטח האמור לקדם את מטרותיה, אפילו בכוח. על אף הרטוריקה האנטי-ישראלית שלו, חזבאללהאינו מותיר את הרושם כי יפתח במהלך צבאי נגד ישראל כדי לסייע לחמאס. הסיבה המרכזית לכך היא כנראה רצונו לזכות במירב הקולות של הלבנונים בבחירות הקרובות לפרלמנט. הוא מודע היטב שבשל כך עליו להימנע מלסבך את לבנון במלחמה נוספת. לכן עליו להבליג ולא להרשות לעצמו להפר בצורה כה בוטה את החלטה 1701 של מועצת הביטחון.
סוריה – תמיכה בחמאס תוך ניסיון לשמור על מעמדה החדש בזירה הדיפלומטית
סוריה, מצדה, הודיעה ללא כחל ושרק כי היא תומכת בחמאס וביקשה מכל מדינות ערב והעולם לפעול יחד מול ישראל. יחד עם זאת, היא נתנה לראש ממשלת תורכיה את ייפוי הכוח להודיע על השעיית המו"מ עם ישראל ולא פרסמה על כך הודעה חד-צדדית. המשמעות היא כי מבחינת הסורים עדיף לא לשבור את הכלים, אלא להשאיר פתח לעתיד. אין לשכוח כיסוריה גם תצטרך לעמוד בפני נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, המתכוון להגיע בשבוע הבא לאזור כדי להשיג הפסקת אש וצפוי לבקש מאסד לשכנע את ידידו, ח'אלד משעל, להגמיש את עמדותיו. נוכחותו של סרקוזי תזכיר לאסד כי נשיא צרפת היה זה שחילצו מהבידוד בקהילייה הבינלאומית ועכשיו הגיע תורו להחזיר את החוב.
האמיר של קטאר, החותר בשנים האחרונות להפגין את השפעתו בתיווך סכסוכים בין-ערביים, קרא לקיים פסגה ערבית, אך נתקל בהסתייגויות. מן הידוע הוא שבכינוס בין-ערבי מסוג זה גוברים הקולות הקיצונים, בעוד אלו המתונים מתקשים להביע את עמדותיהם. בריאד, בקהיר ובבירות ערביות אחרות סבורים כי לא רצוי לכנס פסגה, אשר עלולה לחשוף את חילוקי הדעות ולהעמיד את העולם הערבי במבוכה.
מול המתרחש בעזה, שוב מגלה העולם הערבי חוסר אונים ומשאיר את הזירה לגורמים הקיצוניים. מדינות ערב הפרגמטיות לא נקפו אצבע כאשר השתלט חמאס על הרצועה, הרג מאות מבני עמו ובכך הביא לנוכחות איראנית על גבולה של מצרים. הרי כבר מזמן ניתן היה להעריך שבהעדר כל יוזמה רצינית לריסון חמאס, צה"ל יאלץ לצאת למבצע גדול בעזה.מצרים אמנם תרמה לגיבוש הרגיעה, אך היא נכשלה בהארכתה.
