עבור לתוכן העמוד
Menu

המלחמה בחמאס – זמן הוא שם המשחק

מידת הארגון הגבוהה של החמאס תאפשר לו להמשיך ולירות רקטות עוד זמן רב. עם זאת, הלחץ הנובע מהפגיעה בתשתית הצבאית, הבידוד המוחלט מן העולם, השהייה במחתרת והלחץ הפנימי שמפעיל העם הפלסטיני – נותנים את אותותיהם. הלחץ על החמאס יתגבר ככל שתתקדם הלחימה וחשוב להבין שמדובר בתהליך שייקח זמן. בשנה וחצי האחרונות, ארגון החמאס שולט ברצועת […]


מידת הארגון הגבוהה של החמאס תאפשר לו להמשיך ולירות רקטות עוד זמן רב. עם זאת, הלחץ הנובע מהפגיעה בתשתית הצבאית, הבידוד המוחלט מן העולם, השהייה במחתרת והלחץ הפנימי שמפעיל העם הפלסטיני – נותנים את אותותיהם. הלחץ על החמאס יתגבר ככל שתתקדם הלחימה וחשוב להבין שמדובר בתהליך שייקח זמן.

בשנה וחצי האחרונות, ארגון החמאס שולט ברצועת עזה ונהנה ממעמד איתן בזכות התשתית הארגונית המסודרת שלו. הזרועות השונות של חמאס אחראיות על ביצוע פיגועים נגד יעדים ישראלים לאורך הגבול ובישראל עצמה, חטיפת חיילים, שיגור רקטות, הברחות נשק ועוד. יחידות חמאס אלה הן הכוחות מולם מתמודדים כעת חיילי צה"ל ברצועת עזה.

התשתית המאורגנת של חמאס – מקור כוח ונקודת תורפה

התשתית המאורגנת היטב של חמאס מהווה עבורו מקור לכוח, אך גם לחולשה. במלחמת לבנון השנייה, צה"ל נאלץ להתמודד עם כוחות פזורים של החזבאללה במקומות שונים. רצועת עזה, לעומת זאת, היא שטח מצומצם בהרבה וכוחות החמאס מהווים כתובת ברורה. כך, בשלב הראשון של מבצע "עופרת יצוקה", ההתקפות האוויריות של צה"ל כוונו אל יעדים ברורים של החמאס.

הנזק לחמאס – חשוב אך לא מספיק

עם זאת, הנזק שנגרם לכוח המבצעי של החמאס כתוצאה מהתקיפות האוויריות היה חשוב, אך לא משמעותי. אמנם נפגעו מפעלי ייצור ומאגרים של רקטות והדבר בהחלט הכאיב לחמאס, אך יכולתו האסטרטגית של הארגון לא שותקה והוא עדיין מסוגל לשגר טילים לעבר ישראל. משום כך, ישראל החליטה לצאת לפעולה קרקעית בניסיון להגיע ישירות לפעילי החמאס ולגרום להם לחשוף את עצמם. עד כה, כוחות צה"ל הצליחו לעצור מספר פעילי חמאס ולפגוע ברבים אחרים. חמאס מודע היטב לחולשותיו ומבין שלחימה ישירה נגד חיילי צה"ל היא מסוכנת מאד מבחינתו. לפיכך, חמאס מנסה לטמון לכוחות הישראלים מלכודות בדמות מוקשים ומטעני צד, ומשתדל ככל יכולתו להימנע מהיתקלויות ישירות.

פעילי החמאס בעזה הם אמנם אינם מאומנים היטב כמו לוחמי החזבאללה, אך גם הם אינם מטרה קלה. מאות מאנשי החמאס אומנו באיראן והייתה להם הזדמנות להעביר את הידע שרכשו לחבריהם בעזה. לפיכך, יש להתייחס אל האויב שעמו אנו מתמודדים כעת בזהירות המתבקשת. הדרך בה נוקט צה"ל עד עכשיו מרשימה מאד, ועל כך מעיד המספר הנמוך יחסית של נפגעים מכוחותינו (אל לשכוח שארבעה מהם נהרגו מאש כוחותינו, ולא מירי פלסטיני).

ירי הרקטות צפוי להימשך

אשר לשאלה עד כמה זמן יוכל חמאס להמשיך במצב הנוכחי, נראה כי מידת הארגון הגבוהה שלו תאפשר לו להמשיך ולירות רקטות עוד זמן רב. עם זאת, הלחץ הנובע מהפגיעה בתשתית הצבאית, הבידוד המוחלט מן העולם, השהייה במחתרת והלחץ הפנימי שמפעיל העם הפלסטיני – נותן את אותותיו בחמאס ויכולתו של הארגון נשחקת מדי יום. לחץ זה על החמאס הולך ונבנה ככל שמתקדמת הלחימה וחשוב להבין כי מדובר בתהליך שייקח זמן. זמן הוא שם המשחק עכשיו. הלחץ על חמאס רק ילך ויגבר ואת זה מרגישים גם מנהיגי הארגון, הנמצאים במחתרת. למעשה, הפעולה הקרקעית נמצאת בראשיתה וההתמודדות מול חמאס רק התחילה.

החמאס עדיין רואה בעזה בסיס לטרור נגד ישראל

חמאס ניצב כרגע בפני דילמה רצינית. מצד אחד, הוא לא מוכן בשום פנים ואופן לוותר על שליטתו הבלעדית בעזה. מצד שני, התעקשות זו עלולה להוביל לקריסתו. ככל שהזמן עובר, לחץ ההכרעה הולך ומכביד על אנשי החמאס. אין ספק שהם מבינים כי הייתה זו טעות לגרור את ישראל לפתוח במערכה, אבל הם גם לא ויתרו עדיין על השאיפה להמשיך ולירות רקטות בעתיד ולייבא נשק מאיראן ועדיין רואים בעזה כבסיס לביצוע פעולות נגד ישראל. מטרתה של ישראל היא להבהיר לחמאס כי נוצר מצב חדש, אך, כאמור, מדובר בתהליך שעלול לקחת עוד זמן רב.

הדילמה של איראן

אשר לאיראן עצמה, אין ספק שהיא עומדת ברקע המצב הנוכחי בעזה לאחר שסיפקה לחמאס את המימון והנשק שהביאו אותו למעמדו הנוכחי. כמו חמאס, גם איראן ניצבת בפני דילמה לנוכח המלחמה בעזה. היחלשות החמאס איננה משהו שאיראן מעוניינת בו והדבר אף עלול לפגוע באינטרסים שלה במזרח התיכון. מאידך, הלחימה בעזה מרחיקה את תשומת הלב העולמית מפרויקט הגרעין ומספקת לאיראנים שקט תעשייתי.

מצרים צריכה להוכיח לישראל שביכולתה ליצור מציאות אחרת

בנוגע למצרים, אין ספק שהמצרים יכלו לעשות הרבה יותר ממה שעשו כדי לעצור את ההברחות. כלי הנשק שנוחתים עכשיו על דרומה של ישראל הוברחו בדרך אחת בלבד – ציר פילדלפי. כעת אנו מבינים שקצב סגירת המעברים על ידי מצרים היה איטי מקצב חפירת המנהרות על ידי הפלסטינים. למשך תקופה ארוכה, המצרים חשבו שהמצב בעזה מסוכן, אך נתון תחת שליטה. עכשיו, כשהמצב יצא מכלל שליטה, מופעל לחץ מוגבר על מצרים לנקוט צעדים נגד ההברחות. האם הם יצליחו ליצור חסימה מוחלטת של ההברחות? מצרים צריכה להוכיח לישראל שביכולתה ליצור מציאות שתהיה שונה ממה שראינו בעבר. כמובן שלא יהיה קל לשכנע את חמאס לוותר על הירי נגד ישראל, אבל אין ספק שהארגון פגיע מאד כרגע והאינטרס העיקרי שלו הוא לשמור על שלטונו בעזה.

תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר עמד בעבר בראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל. הדברים לעיל לקוחים מתדרוך לדיפלומטים ועיתונאים זרים שניתן במרכז הירושלמי ב- 7 בינואר, 2009.