המשבר בלבנון: התחזקות ציר הרשע וקריסת מדיניות בייקר-המילטון

11-05-2008

אירועי סוף השבוע בלבנון הם רק גזרה אחת במזרח התיכון שבה ציר הרשע צובר הישגים. בעיראק, איראן מחזקת את השפעתה ובירדן האגף הרדיקלי של “האחים המוסלמים”, המזוהה עם החמאס, זכה בבחירות הפנימיות. תכניתם המדינית של “האחים המוסלמים” היא להפוך לתנועה חמושה שתנהל “התנגדות” מול ישראל. גם ברשות הפלסטינית החמאס מתחזק והשבוע אמורים ישראל ומצרים לדון ברצינות בתנאי החמאס להפסקת אש עם ישראל, שפירושם ייצוב שלטונו של החמאס בעזה והיערכותו לקראת השתלטות על הגדה המערבית.

לגבי לבנון, נחשפו דברים מדאיגים אף יותר: צבא לבנון התגלה כמקורב יותר לחזבאללה מאשר לממשלה. יש לזכור שצבא לבנון הוקם בידי סוריה ומורכב בעיקרו משיעים. את איי ההתנגדות לסוריה, הסורים פשוט חיסלו. צבא לבנון הוא חלק מההסדרים עם ישראל בדרום לבנון, ועל פי מה שאירע בביירות, נראה כי ברגע האמת הוא עלול להצטרף לחזבאללה.

הנשיא בוש מגיע השבוע לישראל וזוהי הזדמנות חשובה לעשות הערכה מחדש כוללת של המדיניות האמריקנית במזרח התיכון. המדיניות הנוכחית, למורת רוחו של בוש, מנוהלת על פי המלצות דו”ח המילטון-בייקר, שעיקרם הבלטת הבעיה הפלסטינית וניסיון להידברות עם איראן וסוריה. הדגשת הנושא הפלסטיני, שבאה לידי ביטוי בתהליך אנאפוליס, גרמה לכך ששרת החוץ, קונדוליזה רייס, השקיעה את מיטב מרצה וזמנה בקידום חסר שחר של הסכם ישראלי-פלסטיני, אשר אפשר את התחזקותו של החמאס ולא הפנה את התשומות הדרושות לבחינת ההתפתחויות בלבנון, בירדן ובעיראק. תחת מעטה הדיאלוג, הצליחה איראן לחזק את בסיסיה בעיראק ובשאר חלקי המזרח התיכון.

נשיא סוריה, בשאר אסד, אמר בסוף השבוע כי הוא מצפה בקוצר רוח לנשיא הבא בבית הלבן. פירוש הדבר הוא שבשנה הקרובה יחזק ציר הרשע את אחיזתו בכל רחבי המזרח התיכון על מנת שהנשיא האמריקני הבא יהיה חייב לראות את איראן, סוריה, חזבאללה והחמאס ככוחות המובילים במזרח התיכון ולנטוש את ציר המדינות המתונות הסוניות וישראל.

במסגרת תפיסת המילטון-בייקר, ניהלה ישראל מגעים עם סוריה, אף על פי שארה”ב לא המליצה על המהלך הזה. בשבוע שעבר, הודיעה טורקיה כי היא מפסיקה את התיווך בין ישראל לסוריה והאשימה את האחרונה בהדלפת המגעים כסיבה להפסקת התיווך. ככל הנראה, ההודעה הזאת היא ראשית ההתפכחות האמריקנית-טורקית מדו”ח המילטון-בייקר. הצבת תמונותיו של אסד בביירות, במקום תמונותיו של פואד סניורה, ממחישה כי מבחינתה של סוריה, המגעים עם ישראל אינם אלא כסות לשיבתה ללבנון, בין אם בהסכם מול הנשיא האמריקני הבא או בכוח, כפי שהדברים הומחשו בסוף השבוע.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in תהליך השלום and tagged , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

5 × two =