בלוגים

על התהדיה, ביקור בוש והקשר בין לבנון ורצועת עזה

01/12/2006

המטרה העיקרית של בוש  בביקורו הקצר באזור היא לא הבעיה הישראלית-פלסטינית אלא לארגן את  הפריסה מחדש של ארה”ב בעיראק בצורה שלא תסכן את היציבות בירדן ובמדינות ערביות אחרות החשופות לסכנה, כמו מדינות המפרץ. בוש מסר הצהרות ברורות לפיהן הוא איננו מתכנן יציאה מוחלטת מעיראק. משימתו היא לא רק להרגיע את דאגות הירדנים אלא גם לחזק את המשטרים הפרו-אמריקאיים. נראה שהוא דחה עצות- שזכו אולי לתמיכתה של רייס- להשתמש בתהליך השלום דווקא כמנוע לחיזוק את המחנה הפרו-אמריקאי. סביר להניח שבשנתיים שנותרו לו בתפקיד, הוא לא הולך לבזבז אנרגיה על הבוץ הישראלי-פלסטיני.

למרות זאת, ישנה התפתחות בזירה הפלסטינית- התהדיה- שדורשת תשומת לב ברמה של רייס, ולכן היא מגיעה. מהפגישות שהתקיימו אתמול ברמאללה עולה כי בכירים אמריקאיים אמרו לאבו מאזן כי הם אינם יכולים לקבל את התהדיה כחלופה לממשלה חדשה. נכון לעכשיו מבחינת ארה”ב, רק ממשלה טכנוקרטית או קריאה לבחירות מחודשות הם הפיתרון למשבר הנוכחי. אבו מאזןקיווה לשכנע את מזכירת המדינה שהתהדיה  היא התחלה טובה. אלא שהסיכויים שתורכב ממשלה חדשה שואפים בשלב זה לאפס במיוחד לאחר שהנייה יצא לנסיעה ארוכה ברחבי העולם הערבי ואיראן על מנת לייצב את מעמדו כראש ממשלה. אבו מאזן נתון גם ללחצים מצד מפקדי הפתח בשטח וייתכן שיצטרך לקבל בקרוב את ההכרעה אותה הוא דוחה זמן רב.

בדבר סיכויי הפסקת האש להחזיק מעמד, ישנה אי הסכמה בקרב בכירים בישראל. ההערכה הרשמית של המודיעין הצבאי שבלי ממשלת אחדות לא יהיה מה שיחזיק אתת הפלסטינים ביחד. אבל יש המאמינים שגם בלי ממשלת אחדות, הפעם יש לחמאס יש אינטרס מספיק חזק ולכן הפסקת האש תחזיק. הם אומרים שההחלטה הפעם התקבלה כשראו את כוחות צה”ל בתזוזה לכיוון בית חאנון וחששו שמא הרשות הפלסטינית תתמוטט. מקורות פלסטינים חיזקו את ההשערה הזו כשאמרו שאיימו על הנייה שלא יסבלו התקפה נוספת של ישראל ושהם יעברו לעזה. הנייה הוטרד גם מהצהרותיו של משעל בקהיר על התפרקות הרש”פ.

נראה שהנטייה של רוה”מ אהוד אולמרט ללכת במתווה התוכנית הסעודית היא אמיתית, הוא גם אינו מזכיר יותר את “גושי ההתיישבות” בנאומיו. מקורות פוליטיים בירושלים מנסים לשכנע שהוא ינסה קודם כל לחסום יוזמות אירופאיות חדשות והדיבורים על תפקידה של ארה”ב באים כנראה על מנת שלא לתת לאיחוד האירופי להיכנס לוואקום שארה”ב עלולה להשאיר מאחוריה במזרח התיכון. תוצאת הדברים עלולה להיות וועידה בינלאומית שתיצור כוח מניע ללחץ בינלאומי על ישראל לסגת מהגדה המערבית.

התפתחויות אזוריות טומנות בחובן גם תהליכים מסוכנים שלהן עלולה להיות השפעה על סיכויי תהליך שלום משמעותי באזור. המלך עבדאללה הזכיר תחזיות לאי-יציבות בלבנון וברשות הפלסטינית ואפשר להוסיף לתחזית זו גם את ירדן ומצרים. ירדן עמוסה בכמיליון פליטים עיראקים ובמספר גדול של פלסטינים שעלולים לשמש בסיס כוח למדינות עוינות כמו סוריה ולכן ייתכן מאוד שירדן תהפוך בקרוב למוקד של אי יציבות.

מה שעלול לגרום להסלמה בתוך הרש”פ היא העובדה שמוחמד דחלאן מונה על יד אבו מאזן למתאם הביטחוני. זהו קו אדום מבחינת החמאס. מה עוד שדחלאן הוא גם חבר ב”קוורטט הערבי” שהורכב כדי לדחות את הסכנה השיעית. הקוורטט מורכב מנציגי ערב הסעודית, ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות. בראשו עומד הנסיך באנדר בן סולטאן הפעיל ברשות הפלסטינית ובלבנון. אלו דחו כל  פשרה מול החמאס ודרשו מאבו מאזן לפזר את ממשלת החמאס ולא להסכים לפשרה. דחלאן הוא זה שיוביל את המערכה לקדם את אותו הקו שהם עודדו בלבנון גם ברשות הפלסטינית.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in בטחון ישראל and tagged , . Bookmark the permalink.