בלוגים

ברש”פ: מגמה של הקצנת עמדות -בצה”ל מבקשים ליצור דפוס פעולה אחר

08/11/2006

צה נראה שהירי של צה”ל הבוקר על בית חנון מהווה גורם שרק יתרום להקנה של העמדות ויקטין את האפשרות לפשרה בין הפלגים.  אמנם, פעמים רבות ניתן למצוא מגמה של איחוד כוחות ברש”פ סביב המלחמה בישראל, אך בסיטואציה הנוכחית בה אבו מאזן מנסה להציב דרישות לחמאס פתרון, המשבר בדרך של מו”מ נראית כדבר כמעט בלתי אפשרי. ראזי חאמד דובר החמאס אמר הבוקר באל-ג’אזירה שצריך להשמיד את ישראל. כלומר רואים פה מגמה של הקצנת עמדות שבשלב זה מרחיקה את הפיתרון למשבר בין הפתח’ לחמאס (שהרי אחת מהדרישות מהחמאס היא להכיר בקיומה של  ישראל).

במידה והמו”מ ימשיך בכל זאת, ככל הידוע כרגע אין התפתחויות משמעותיות מעבר להודעתו של הנייה שהוא מוכן לוותר על תפקיד ראש הממשלה. המועמד החלופי שהגיש החמאס, שר הבריאות קאסם נעים, לא מקובל על אבו מאזן משום שהוא איש חמאס מובהק שבנו האחד מבוקש והאחר שומר ראש של הנייה. אבו מאזן יודע שהקהילה הבינלאומית לא תקבל את מינויו על תקן ה”טכנוקרט”. אבו מאזן מוכן להתפשר אפילו על איש “חמאס לייט” שלא קשור לזרוע הצבאית. הנייה מצידו רוצה ערבויות שוויתוריו לא היו לשווא ושעזיבתו תסיר את המצור. חמאס מעוניין גם בשחרור האסירים דבר שאין בכוחו של אבו מאזן להבטיח. החמאס מוכן לשמוע על שינויים מסוימים במערכת הפוליטית אך לא מוכן לוותר על הכוח הצבאי שלו, מסיבה זו הם מתעקשים על כך שסיאם ימשיך להיות שר הפנים. הוא אמנם רופא במקצועו אך הוא ומשפחתו קשורים בצורה ישירה לזרוע הצבאית של החמאס.

לגבי פעולת צה”ל עצמה בבית חנון. זו איננה דרך הפעולה הרצויה מבחינת צה”ל. צה”ל מעוניין בהקמת אזורי חיץ במקום פעולות מבצעיות המצריכות כניסה ויציאה שוב ושוב, פעילות הגובה מחיר דמים גבוה. כלומר בצה”ל מעדיפים לייצב של אזורים מאשר להמשיך בדפוס של לחימה המגביר את החיכוך -לא רק בבית חנון אלא גם בציר פילדלפי. בדרג המדיני עדיין לא מוכנים לאשר היערכות מסוג זה. הדרג המדיני חושש החזרה לאזורים אלה תהווה הודאה בכישלון הנסיגה מעזה -ולכן נכון לעכשיו היא מאשרת רק כניסה ויציאה.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in בטחון ישראל and tagged , , . Bookmark the permalink.