השותפים הסמויים של החמאס
לני בן דוד
ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה, הציג את האסטרטגיה המדינית שלו במערכה נגד ישראל, במקביל לזו הצבאית, ב-19 באוקטובר 2013. הוא הציע "ברכות לכל הוועדות, היחידים, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם, אשר פעלו לשבור את המצור על עזה ושנלחמו נגד הגדר ונגד ההתנחלויות".1 הנייה הפנה את דבריו לקבוצה הגדולה של עמותות (NGO's) ביקורתיות כלפי ישראל וצה"ל באמצעי התקשורת ובזירה הבינלאומית.
"יתרה מזאת", המשיך הנייה, "אנו זוכרים גם את אלה… שעמדו לצדנו ונגד המלחמה הציונית על אדמתנו ודבר זה משקף את תודעתם של האומות ביחס למשימה הצודקת שלנו ורמת הפשע והגזענות של הישות הציונית נגד העם שלנו".
ראש ממשלת החמאס ברצועת עזה, איסמעיל הנייה, בנאום בטלוויזיה בעיר עזה, 19 באוקטובר 2013. (מג'די פתחי/ נור פוטו/ סיפה)
הנייה הסביר שהמאבק הפלסטיני נגד ישראל "כולל את המאבק המזוין, את ההתקוממות העממית, את המאבק הדיפלומטי והמדיני, יחסי ציבור וחרם ציבורי משפטי, אקדמי ומדיני ]ההדגשה שלנו [והוא חייב להתנהל בכל הרמות: האזורית והבינלאומית". חמאס וארגוני טרור אחרים מסתמכים על עמותות כדי שיוקיעו, יבזו, יוציאו דיבה ויטילו חרם על ישראל, במטרה לחתור תחת התמיכה הבינלאומית בישראל.
כיום, מעורבות עשרות עמותות פלסטיניות, ישראליות, בינלאומיות ונוצריות במסע הפלסטיני נגד ישראל. הן נתמכות מבחינה פיננסית על ידי קרנות גדולות, תרומות פרטיות ואפילו על ידי ממשלות אירופיות.2 עיתונאים מצטטים את פרסומי העמותות, ובדרך כלל אינם מודעים לכך שהארגונים 'ההומניטריים' מסתמכים על משרדי החמאס, כגון משרד הבריאות בעזה, עבור "מידע" על נתוני נפגעים.
גופים של האו"ם, שאיבדו את אמינותם, כגון ועדת גולדסטון משנת 2009, הסתמכו באופן משמעותי על דיווחים שמקורם בכמה מן העמותות שקיבלו את המידע שלהן מהחמאס. יש להניח שגם הוועדות החדשות של האו"ם לבדיקת 'צוק איתן' תסתמכנה על עמותות אלה.
קיימות עמותות המאשימות את ישראל בפשעי מלחמה, ענישה קולקטיבית, פשעים נגד האנושות והתקפות בלתי מידתיות, חסרות אבחנה ובלתי חוקיות. עמותות אלה חוזרות על דיווחי הפגיעות "האזרחיות" של החמאס, המצטטים "עדי ראייה" אנונימיים, ללא כל ניתוח ביקורתי או בדיקה נוספת. במקרה אחד, המציאה אחת העמותות בדיה שישראל השתמשה בחומרי נפץ מסוג DIME (חומרי נפץ ממתכת אינרטית צפופה) נגד אזרחים.3
בולט במיוחד בדיווחי העמותות מיעוט ההאשמות והגינוי של החמאס בגין פשעי המלחמה הרבים שלו, ההתקפות על אזרחים, השימוש במגנים אנושיים והוצאות להורג של אנשיו שלו ללא משפט.
הדו"ח של רופאים למען זכויות אדם – ישראל (PHR-I)4 מציג את האג'נדה האנטי-ישראלית של הארגון כבר בשורה הראשונה של הדו"ח בן 237 העמודים, המכפיש את ישראל: "ב-8 ליולי 2014 יזמה ישראל התקפה צבאית ברצועת עזה".
מי התחיל את המלחמה? אין שום אזכור בדיווח על שיגור חסר אבחנה של טילי חמאס נגד אזרחים ישראלים שקדם לפעולה של חיל האוויר הישראלי (למעשה בכל הדו"ח כולו בקושי מוזכרים טילי החמאס), ועל כך שרק ב-17 ביולי, אחרי חדירת טרוריסטים דרך מנהרה של החמאס לתוך ישראל, התחילה ישראל בפעולה הקרקעית שלה בתוך עזה.
המקרים שמציג הדו"ח של PHR-I כוללים ריאיון וידאו עם הנרטיב הבא על אודות השוטר אוסמה אל-באטש, ריאיון מטעה וחושפני:
אוסמה אל-באטש, בן 31, שוטר, תושב שכונת אל-תופח בעיר עזה נפצע ב-18 ביולי 2014 בשעה 22:00. אוסמה ומשפחתו בדיוק אכלו את סעודת שבירת צום הרמדאן שלהם בדירתו של דודו, כאשר שני טילים פגעו בבית ללא כל התראה מוקדמת. הפיצוץ גרם להתמוטטות של בניין בן ארבע קומות ולפגיעה בשלושה בניינים סמוכים. 20 בני אדם מתו בהתפוצצות במקום ו-50 נפצעו. אחרי פציעתו נכרתה רגלו והוא סובל משברים בלסת ומכוויות רבות בחלקי גוף שונים.
מי הוא דודו של אוסמה, המארח של סעודת שבירת צום הרמדאן?
טייסיר אל-באטש, שנפצע בהתקפה, כיהן כראש משטרת עזה. הוא מונה על ידי חמאס והיה בדרגה של תת-אלוף. מרבית הגברים שנהרגו היו בטווח הגילאים 17-28, כמו אוסמה, וקרוב לוודאי שגם הם היו שוטרים במשטרת החמאס.5 כל הנשים והילדים שנהרגו בהתפוצצות נוצלו על ידי ראש המשטרה ואנשיו כמגנים אנושיים.
משטרת עזה "היא חלק אינטגרלי ממערך הביטחון של משטר החמאס בעזה", קבעו גורמי ביטחון ישראלים. "דה-פקטו, קציני המשטרה הם חלק מהלוחמים של החמאס המשתתפים בפעילות צבאית נגד צה"ל, כולל ירי על צה"ל, מעקב אחר תנועות צה"ל ופעילות טרור נגד ישראל".6
"צה"ל החליט לתקוף את ביתו של מפקד החמאס טייסיר אל-באטש", דיווח עיתון הארץ, "הממוקם בסמוך למסגד, אחרי שזיהה מספר אנשים העומדים לשגר משם טילים".7
בראש מתקפת העמותות נגד ישראל, עומדות שתי עמותות ענק: Amnesty International וHuman Rights Watch-. עמותות אחרות כוללות את בצלם, עדאללה, אל- חאק, האגודה למען זכויות האדם בישראל (ACRI), המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR), Oxfam ויש דין.
Human Rights Watch איבדה את הדרך
עמותת Human Rights Watch (HRW), שהוקמה בשנת 1978 מתוך מגמה נאצלת של הגנה על זכויות אדם ברחבי העולם, מקדישה חלק ניכר מפעולותיה ומתקציבה בן 150מיליון הדולר לחקר חברות פתוחות כגון ישראל והכפשתן. "הפעילות האמתית של ארגון זה כיום", אומר נתן שרנסקי, "רחוקה מאוד מהמטרה שלשמה הוקם לפני 30 שנה: לשפוך אור במקומות אפלים בהם אין שום דרך אחרת לגלות מה מתרחש ביחס לזכויות אדם".8
HRW מטיחה האשמות רבות ביחס לשימוש לכאורה שעושה ישראל בכלי נשק שונים, כתמיכה לטענותיה על הפרת חוקי המלחמה על ידי ישראל, וזאת למרות שאין בידם חוות דעת של מומחים צבאיים כלשהם או עדויות אנשי צבא כלשהם בשדה הקרב. כך, לדוגמא, בתגובה להאשמות של HRW לגבי השימוש שישראל עשתה במל"טים חמושים נגד עזה בשנת 2009, הגיב רוברט הוסון, העורך של כתב העת Jane's Air Launched Weapons בדברים הבאים: "HRW מעלה טענות והשערות רבות ביחס לכלי נשק ומל"טים מונחים, שכולן עדיין ספקולטיביות למדי, מפני שיש לנו כל כך מעט הוכחות".12
אובססיה אנטי-ישראלית
קנת רוט, מנכ"ל HRW. (גונקלו סילבה/ נור פוטו/ סיפה)
מנכ"ל HRW, קנת רוט, הוציא 400 ציוצים בטוויטר ביחס לישראל ל-90 אלף העוקבים שלו במהלך המלחמה בעזה בשנת 2014, באופן ששיקף את "השנאה האישית האובססיבית שלו כלפי המדינה היהודית וזאת ללא כל שמץ של אמינות", ציין ה-NGO Monitor.13
שנאה זאת הייתה גלויה מאוד כאשר רוט צייץ ב-15 בספטמבר, 2014: "גרמנים מוחים נגד האנטישמיות שגאתה באירופה בתגובה להתנהגות של ישראל במלחמת עזה".14 ג'פרי גולדברג תקף את ההאשמות שהטיח רוט נגד ישראל במאמרו בכתב העת The Atlantic: "האופן שבו רוט מציג את הנושא הוא מאוד תמוה ואטום. האנטישמיות באירופה לא התעוררה בתגובה להתנהגות ישראל בעזה או במקום אחר כלשהו. האלימות האנטישמית והדיבורים האנטישמיים אינם תגובות למאורעות במזרח התיכון, בדיוק כפי שהאנטישמיות לא התפרצה בתגובה למדיניות של בנקים בבעלות יהודית. מדובר בכלל אוניברסלי ובלתי מעורער, שמטרת הדעה הקדומה איננה הסיבה לדעה הקדומה. כמו כל הדעות הקדומות, גם אנטישמיות איננה תגובה רציונלית למאורעות גלויים שכל אחד יכול לראותם, אלא גילוי של שנאה בלתי רציונלית".15
הדיווחים שפורסמו על ידי HRW ביחס להפרות ישראליות של חוקי המלחמה הם ספקולטיביים ומבוססים על השערות בלבד. כל תיאור שמצוטט מפי "עדי ראייה" פלסטינים מתקבל ללא שום ביקורת וערעור, כל תגובה של כוחות הביטחון הישראלים זוכה ליחס ספקני. להלן, מובא קטע מדו"ח של HRW שזכה לכיסוי נרחב באמצעי התקשורת: 'ישראל: מבט עומק על התקפת בתי ספר בעזה':16
- "לא נראה שההתקפות של ישראל כוונו לעבר מטרה צבאית כלשהי…" ]הדגשה שלנו]
- "בערך ב-10:45 בבוקר, ב-3 באוגוסט, מה שנראה כטיל ישראלי מדגם ספייק פגע…"
- "מאוד בלתי סביר שלפחות ארבע מבין הרקטות, הלא מדויקות, המשמשות קבוצות חמושות פלסטיניות…"
- "מאוד בלתי סביר גם שקבוצות חמושות פלסטיניות היו יורות פגזי מרגמה על אזור הסמוך לבית הספר…"
- "בדיקה של האתר ותצלומים של שאריות תחמושת שנמצאו בבית הספר, מרמזים…"
- כוחות קרקע ישראלים היו כנראה נוכחים…"
- "HRW ציינו סימנים של שרשראות טנקים… הטנקים מעידים על נוכחותם של חיילים ישראלים בשטח שהיו יכולים להיות המקור של פצצות המרגמה."
- "בדיקת סימני הפגיעה ברחוב מול בית הספר מרמזת בצורה חזקה על כך שהתחמושת הייתה טיל מדגם ספייק".
תושבי עזה מודים: חמאס היה במגדלים ההרוסים
ב-9 בדצמבר, 2014, הוציא ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל' דו"ח בן 32 עמודים, הטוען שהריסתם של ארבעה בניינים רבי קומות בעזה בידי ישראל הייתה "פשע מלחמה".17 אמנסטי טענה שההתקפות של ישראל היוו "ענישה קולקטיבית" וש"כל העדויות שיש לנו מראות שהרס כזה, בקנה מידה כה רחב, בוצע בכוונה תחילה וללא כל הצדקה צבאית".18
אמנסטי הודתה שאף אחד מהתושבים של הבניינים לא סבל פגיעה גופנית כלשהי, אחרי שמספר שיטות התרעה שנקטה ישראל אפשרו להם לפנות את הבניין. ברור גם שרבות מהדירות היו שייכות לקציני חמאס ולמשרדים של החמאס שפונו בשלב מוקדם יותר במלחמה. אמנסטי לא בחנה את העדויות, וכל עדי הראייה כביכול של אמנסטי צוינו ללא שם.
ארבעת הבניינים (מגדל צאפר בן 12 הקומות בעיר עזה, בניין משרדים בן 7 קומות ברפיח, המרכז האיטלקי בן 16 הקומות ומגדל אל-באשה בן 13 הקומות) לא היו בנייני מגורים תמימים. על הבניין ברפיח נאמר "שבו נמצא משרד הפנים של החמאס", על פי עיתונאי בריטי אחד.19 בבניינים אחרים נמצאו משרדי החדשות ותחנות הרדיו של החמאס, על פי תיאורים ישראליים.
פלסטינים בודקים את הריסות בניין הדירות אל-צאפר, המכיל את משרדי החמאס, בעקבות פגיעות ישראליות מן האוויר ב-23 באוגוסט 2014. צה"ל דאג לפינוי הבניין לפני שתקף אותו. (תצלום AP/עדאל חנה)
ארגון אמנסטי התעלם מן העובדות והתלונן על הנזק שנגרם בכסף וברכוש "גם אם לרשויות הישראליות הייתה סיבה טובה להאמין שחלק מהבניין משמש למטרות צבאיות, היה עליהם לבחור אמצעים ושיטות התקפה שימזערו את הנזק לאזרחים ורכושם", טען הדו"ח.20
ההפרכה החזקה ביותר לדו"ח של אמנסטי מגיעה מהפלסטינים עצמם, המסרבים להשכיר את רכושם בעזה לבעלי תפקידים של החמאס. אמנסטי אינטרנשיונל היה צריך רק לראיין אותם. "בעלי בתים בעזה מסרבים להשכיר למשפחות ש'משמשות מטרה'" כתב אל מוניטור ב-1 באוקטובר 2014. 21
ב-6 בספטמבר דיווח אל-מוניטור ש:"התושבים של מגדל דאוד ארגנו מחאה מול הבניין שלהם באמצע שכונת רימאל בעזה, על מנת למנוע מאמצעי התקשורת ומעובדים של ארגונים פוליטיים להכנס למשרדיהם".22
על פי הדיווח של אל-מוניטור "אישה נשאה שלט שבו נאמר 'לא למוסדות שירות, אמצעי תקשורת וביטחון במגדל דאוד'". האישה הסבירה: "הבניין כבר הופצץ 8 פעמים במהלך המלחמה, היינו מבוהלים לחלוטין, המכוניות שלנו והדירות השכנות נהרסו וכמה מאתנו נפצעו. כל זה קרה מפני שמשרדים פוליטיים מסוימים [החמאס] משכירים כאן מקום באמתלה שהם חברות מסחריות".23
הפרסום הוסיף שתושבי עזה מסרבים "להשיא את בנותיהם ללוחמים, מחשש שהן תהפוכנה לאלמנות בטרם זמנן".24
על פי דברי העיתונאי חאלד אבו טועאמה, התלונן מנהיג החמאס, מוסא אבו מרזוק, שאחרי המלחמה פחדו בעלי הבתים בעזה "להשכיר את דירותיהם מחשש שיהפכו למטרה של ישראל בעתיד".25 זהותם של דיירי הבניינים הגבוהים התגלתה כבר בשנות ה-90, כאשר ממשלת ארצות הברית ערכה ביקורת בכמה פרויקטים של דיור שמומנו על ידה. היא מצאה שבניינים גבוהים בעזה "אינם מועילים, כנראה, לקהל היעד המתוכנן של הפרויקט – שהם תושבים בעלי הכנסות נמוכות".26
הביקורת הסבירה שהדירות הועברו כנראה לידי בעלי תפקידים בעזה: "מזכר ההבנה בין USAID לבין מועצת הדיור הפלסטינית (PHC) קובע את הדרישה שהמוטבים ישתייכו לקבוצה בעלת הכנסות נמוכות. אולם, הביקורת שלנו מצאה שPHC- שוקלת את מכירת יחידות הדיור לפלסטינים בעלי הכנסות גבוהות יותר".
דירות המגורים במגדל צאפר כללו שני פנטהאוזים ו-40 דירות בנות שלושה חדרים ששטחן 150 מ"ר. על פי דיווח של הניו יורק טיימס מחיר הדירות היה 60 אלף דולר כל אחת, סכום משמעותי עבור תושבי עזה מוכת העוני.27 הדו"ח ציין שעל פי דיווחי צה"ל, "הבניין היה מרכז פיקוד ובקרה, בו שימשו קומות רבות את החמאס לפעולות מבצעיות במשך כל הקרב בן שבעת השבועות". "בריאיונות שנערכו עמם אמרו יותר ממחצית תושבי המגדל שהחמאס השתלט על אחת מדירות הפנטאהוז כבר בשנת 2007 והקים בה את מה שהוא כינה 'משרד תקשורת', המצויד במחשבים ובציוד תקשורת".
הערות
1 Jonathan D. Halevi, “Hamas Strategy: Manipulate Human Rights Groups,” Jerusalem Center for Public Affairs, October 24, 2013, http://jcpa.org/hamas-strategy-manipulate-human-rights-groups, citing http://safa.ps/details/news/114151#sthash.ai7wsAni.BJTG3Vlv.dpuf
2 “Memo: Ending Secrecy in European Union Funding to Political Advocacy NGOs Operating in the Arab-Israeli Conflict, NGO Monitor, March 13, 2013, http://www.ngo-monitor.org/article/memo_ending_secrecy_ in_european_union_funding_to_political_advocacy_ngos_operating_in_the_arab_israeli_conflict
3 Rania Khalek, “Israel Firing Experimental Weapons at Gaza’s Civilians, Say Doctors,” Electronic Intifada, July 15, 2014, http://electronicintifada.net/blogs/rania-khalek/israel-firing-experimental-weapons-gazas-civilians-say-doctors
4 “Gaza 2014: Findings of an Independent Medical Fact-Finding Mission,” Physicians for Human Rights-Israel, Al Mezan Center for Human Rights-Gaza, Gaza Community Mental Health Programme, Palestinian Center for Human Rights-Gaza, https://gazahealthattack.files.wordpress.com/2015/01/gazareport_eng
5 “Gaza Casualties: 54 Families Who Have Lost More than Four Relatives,” Sydney Morning Herald (Australia), 2014, http://www.smh.com.au/interactive/2014/gaza-victims/gaza-family/index.html
6 “Hamas Police ‘Dual Function’ in the Gaza Strip,” Israel Security Agency, http://www.shabak.gov.il/ENGLISH/ENTERRORDATA/REVIEWS/Pages/Hamas120709.aspx
7 Gili Cohen, “IDF to Open Criminal Probes into Five Gaza War Cases,” Ha’aretz, September 10, 2014,
http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/1.615089
8 Herb Keinon, “Israel vs. Human Rights Watch,” Jerusalem Post, July 16, 2009,http://www.jpost.com/Features/Front-Lines/Diplomacy-Israel-vs-Human-Rights-Watch
9 Dan Williams, “Human Rights Watch Accuses Israel over Gaza Drones,” Reuters, June 30, 2009,http://uk.mobile.reuters.com/article/worldNews/idUKLU5522820090630
10 “Ken Roth’s Immoral Anti-Israel Obsession and the Gaza War,” NGO Monitor, September 4, 2014,http://www.ngo-monitor.org/article/ken_roth_s_immoral_anti_israel_obsession_and_the_gaza_war_
11 Kenneth Roth, Twitter, September 15, 2014,https://twitter.com/KenRoth/status/511496648695226368
12 Jeffrey Goldberg, “Does Human Rights Watch Understand the Nature of Prejudice?” The Atlantic, September 21, 2014, http://www.theatlantic.com/international/archive/2014/09/does-human-rights-watchs-kenneth-roth-understand-the-nature-of-prejudice/380556/
13 “Israel: In-Depth Look at Gaza School Attacks,” Human Rights Watch, September 11, 2014,
http://www.hrw.org/news/2014/09/11/israel-depth-look-gaza-school-attacks
14 “‘Nothing Is Immune’: Israel’s Destruction of Landmark Buildings in Gaza,” Amnesty International, December 9, 2014, http://www.amnesty.org/en/library/info/MDE15/029/2014/en
15 “Amnesty: Israeli Strikes on Gaza Buildings ‘War Crimes’,” BBC News, December 9, 2014,
http://www.bbc.com/news/world-middle-east-30393540
16 Robert Tait, “Israel’s Destruction of Gaza Tower Blocks a ‘War Crime,’ Says Amnesty,” Telegraph (UK), December 9, 2014, http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/middleeast/israel/11282525/Israeli-destruction-of-tower-blocks-were-war-crimes-says-Amnesty.html
17 “Israel’s Destruction of Multistorey Buildings: Extensive, Wanton and Unjustified,” Amnesty International, December 9, 2014, http://www.amnesty.org/en/news/israels-destruction-multistorey-buildings-extensive-wanton-and-unjustified-2014-12-09
18 Asmaa al-Ghoul, “Gaza Landlords Refuse to Rent to ‘Targeted Families’,” Al Monitor, October 1, 2014,
http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2014/10/gaza-destruction-homes.html#
19 Ibid., http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2014/10/gaza-destruction-homes.html#
20 Ibid., http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2014/10/gaza-destruction-homes.html#
21 Khaled Abu Toameh, “Gaza Landlords Refusing to Rent to Hamas, Official Says,” Jerusalem Post, September 14, 2014, http://www.jpost.com/Arab-Israeli-Conflict/Gaza-landlords-refusing-to-rent-to-Hamas-375325
22 “Audit of the Gaza Housing Project,” USAID, Office of the Regional Inspector General, Cairo, Egypt, November 21, 1995, http://pdf.usaid.gov/pdf_docs/pdabm321.pdf
23 Jodi Rudoren and Fares Akram, “Lost Homes and Dreams at Tower Israel Leveled,” New York Times, September 14, 2014, http://www.nytimes.com/2014/09/15/world/middleeast/at-gaza-tower-israel-leveled-lost-homes-and-dreams.html