האמת על מבצע 'צוק איתן' 2014
השגריר דורי גולד
מבצע 'צוק איתן' ב-2014 החל במעשה תוקפנות חד-משמעי של חמאס שהסלים את ירי הטילים אל ערים בישראל. עם הזמן, צצה גרסה שונה לחלוטין של האירועים, המנותקת מן המציאות בפועל, אך נראה כי הנרטיב הפלסטיני התקבל באהדה בקרב משקיפים רבים במערב. ואכן, ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה, הביע את שביעות רצונו מהתפתחות זו ובהופעתו ב-29 באוגוסט, 2014, בערוץ אל-ג'זירה המשודר באמצעות הלווין הקטארי, הכריז "הגרסה שלנו ניצחה".1
מנהיג חמאס גם הסביר כיצד עלה הדבר בידיהם: התקשורת הפלסטינית ותומכיה "יצרו את הנהר שמימיו הרוו את צמאונה של התקשורת הגלובלית למידע על המתרחש".
גרסת החמאס על המלחמה הרחיקה מעבר לאמצעי תקשורת ההמוניים והשפיעה על האופן שבו נתפסה על ידי ממשלות, ארגונים בינלאומיים וארגונים אזרחיים (לא-ממשלתיים) כאחד. בקיצור, האמת על ההתרחשויות במהלך המלחמה נדחקה לפינה והוחלפה במצג סובייקטיבי ביותר שעלה בקנה אחד עם האינטרסים של חמאס, ואשר אותה הוא 'שיווק' במיומנות למעצבי דעת הקהל הבינלאומיים.
____________________________________________________
האמת לאמתה בדבר מה שהתרחש במלחמה הוחלפה במצג שעלה בקנה אחד עם האינטרסים של חמאס, ואשר אותה 'מכר' החמאס למעצבי דעת הקהל הבינלאומיים.
נשכחה לגמרי העובדה שישראל נסוגה חד-צדדית מכל רצועת עזה ב-2005, וכי במקום שמטחי הטילים יתמעטו עם יציאת צה"ל ופינוי האזרחים הישראלים מגוש קטיף, זינק שיעור מטחי הטילים ב-500% בשנה שלאחר מכן, והמשיך להתגבר גם בשנים האחרונות. ב-2007 תפס החמאס בכוח את השלטון ברצועת עזה מידי הרשות הפלסטינית. עובדה בסיסית אחת שיש להפנים אודות מבצע 'צוק איתן' ב-2014 היא שלו רצה החמאס להפסיק את המלחמה, היה עליו רק להפסיק את הירי על ישראל. ואמנם, ישראל הסכימה ל-11 הצעות להפסקת אש, אך החמאס סירב לכולן.
ולמרות התרחשויות אלה, שאמורות היו להשפיע על השיח הבינלאומי בנוגע למלחמת עזה ─ נמצא להן ביטוי מועט או אפסי. מה היו, אם כן, המוטיבים המרכזיים בנרטיב של מלחמת עזה, שהתקבלו כנכונים בקרב רבים כל-כך בקהילה הבינלאומית? נושאים אלה מתוארים להלן ופרקי המחקר של המרכז הירושלמי מתייחסים אליהם בהרחבה.
- המעטה בחשיבות האיום הנשקף לישראל
הזלזול במידת האיום שנשקף לישראל במלחמת עזה מצא את ביטויו בבמות שונות. הגארדיין, למשל, תיאר את טילי החמאס שהומטרו על ערי ישראל כ"זיקוקין דינור חסרי תועלת". 2העיתונות הציגה את תצלום הנזק שנגרם לבית מגורים בראשון לציון מפגיעת טילים, אך לא ציינה מה עלול היה לקרות שם אילולא יירטה מערכת 'כיפת הברזל' את הטילים, או מה היה קורה אילו הצליח החמאס בתכניותיו לגבי רשת מנהרות ההתקפה שחפר לתוך שטח ישראל. עובדות אלה הועלו לעתים נדירות בלבד במסגרת השיח הבינלאומי על המלחמה.
20/11/2012
פוטנציאל האיום של המנהרות הוסיף ממד חדש לגמרי לעימות, אך הפרשנים של הלחימה בעזה לא התייחסו לכך. האם חמאס השקיע מיליוני דולרים במערכת מנהרות כדי להחדיר חוליות קטנות של שלושה או חמישה מאנשיו אל מעבר לקווי ישראל, או שהם תכננו משהו גרוע בהרבה, כלומר חדירה לישראל של מאות, אם לא אלפי, אנשי חמאס?
בהתחשב בעובדה שעלות הקמת מנהרות החמאס נאמדת בכ-90 מיליון דולר, קשה לדמיין שמתחם המנהרות המאובזרות והמבוטנות בבטון נחפר לצורך הברחת מספר קטן של מחבלים לתוך ישראל. על כן, הבנה נכונה של המלחמה, שהיא נקודת המוצא של מחקר זה, חיונית להבנת ממדיה האמתיים של הסכנה שנשקפה לישראל.3
ולבסוף, ההמעטה בחומרת האיום שריחף על ישראל נבעה מהשינוי שחל באופן שבו ישראל נתפסת כיום, בהשוואה לתדמיתה ההיסטורית. בעשורים הראשונים לקיומה ניתן היה לתאר אותה, ובצדק, כמדינה קטנה מוקפת בריתות פוטנציאליות בין מדינות ערב, החוברות יחדיו לצורכי התקפה עליה, אך מסוגלת להתמודד עם צבאות מקצועיים מעולים. עם התפרקותן של כמה ממדינות ערב ממזרח לישראל, כעיראק וכסוריה, יש החושבים כי איומי העבר כבר אינם רלוונטיים, וישראל מתמודדת כיום בעיקר עם אתגר קטן פי כמה כשמדובר בצבא פלסטיני.
ב'צוק איתן' נראה היה כי צה"ל, כצבא חזק, מיומן וחמוש היטב, נאלץ להתגונן מפני ישות זעירה בעלת יכולות מוגבלות. העובדה שחמאס קיבל גיבוי מצד הרפובליקה האסלאמית של איראן, טורקיה ורשת עולמית של האחים המוסלמים, במימון כספי נפט קטאריים, לא נקלטה מיד. כתוצאה מכך, התהפכו הדימויים של הצדדים במלחמה: מי שהיה דוד הפך לגוליית, והדבר השפיע על הדרך שבה דעת הקהל הבינלאומית שפטה את ישראל בכלל ואת חומרת האיום השיורי של חמאס לביטחון ישראל בפרט.
- הטענה שחמאס הפך לארגון מתון
כתוצאה מכך, רווחה אמונה שחמאס התמתן, והוא נתפס כשותף דיפלומטי לגיטימי, חרף העובדה שארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי ואחרים קבעו כי מדובר בארגון טרור בינלאומי. דבר זה עורר שתי שאלות מהותיות: ראשית, מה הייתה השקפת העולם של החמאס ב-2014, ומה היו היעדים האסטרטגיים שלו? האם היה זה עוד ארגון פלסטיני שביקש לטפל בעוולות מוכרות, לרבות קבלת מעמד של מדינה פלסטינית עצמאית, או שחמאס, שעל פי הודאתו הוא חלק מארגון האחים המוסלמים העולמי, מהווה חלק אינטגרלי מתנועה ג'יהאדיסטית גדולה יותר, שקשורה לאיראן, עם יעדים ושאיפות הרבה מעבר לרצועת עזה?
שאלה זו השפיעה על התפיסה הבינלאומית של שני הצדדים במאבק זה: האם הממשל ברצועת עזה, בראשות חמאס, הוא תנועה פוליטית קטנה הניצבת בדד מול ישראל העוצמתית? או, לחלופין, ואולי נכון יותר, הממשל החמאסי הוא רק קצהו של קרחון אסלאמי, בגיבוי בעלי ברית אזוריים השואפים להכניע את ישראל בפרט ולאיים על המערב בכלל? בעבר נתפסה ישראל כמדינה קטנה, שרוחבה כ-70 ק"מ (לרבות הגדה המערבית), הניצבת מול מדינות שכנות עוינות שסך כל שטחן גדול פי כ-600 משטחה. איזו תמונת מצב של ישראל הייתה הנכונה?
האם הממשל ברצועת עזה, בראשות חמאס, הוא תנועה פוליטית קטנה הניצבת לבד מול ישראל העוצמתית? או, לחלופין, ואולי נכון יותר, הממשל החמאסי הוא רק קצה קצהו של קרחון אסלאמי, בגיבוי בעלי ברית אזוריים השואפים להכניע את ישראל בפרט ולאיים על המערב בכלל?
_____________________________________________________
במציאות, תחת חסותו של חמאס פועלת ברצועת עזה קואליציה שלמה של ארגוני טרור, לרבות ארגונים כגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שרבים מהם היו קשורים לטהרן. הממשל בעזה לא היה מבודד. אנשיו התאמנו וצוידו באמצעי לחימה באיראן ובסוריה. קטאר, שהייתה מוקד לקבוצות ג'יהאדיסטיות גלובליות, סיפקה סיוע פיננסי בהיקף עצום, ולאחרונה הקים חמאס מרכז מבצעי בטורקיה, שממנו נוהלו פעולות טרור בגדה המערבית.
שנית, אם חמאס אכן הפך לתנועה פוליטית פרגמטית, כפי שטענו אחדים במערב, כי אז אפשר היה לשאול מדוע לא ניסה למצוא פתרון לחששותיו ולצרכיו באמצעות אופציה מדינית. עוד לפני 2014 נשמעו קולות רמים בבית הנבחרים הבריטי ובקרב פקידי ממשל לשעבר במשרד החוץ האמריקני שקראו לדו-שיח מדיני פתוח עם חמאס. רבים ממבקריה של ישראל הניחו בטעות שהוחמצה הזדמנות למענה באמצעים דיפלומטיים.
באופן אירוני, שעה שהמערב התווכח אם חמאס אכן התמתן, השתכנעו חוגי מודיעין מצריים שחמאס פועל עם 'אנסאר בית אל-מקדיס', הקבוצה הג'יהאדיסטית בסיני, שלאחר מכן הצטרפה לדאעש (המדינה האסלאמית). מדינות ערביות רבות, בהן מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, קבעו שהאחים המוסלמים, ארגון האם של חמאס, הוא ארגון טרור, והחמאס הוכרז כארגון בלתי חוקי.
כאשר חמאס הוציא להורג בפומבי 22 מתושבי עזה, לרבות שתי נשים, בגין שיתוף פעולה לכאורה עם ישראל (סבורים כי אחדים מהם היו כלואים בכלא חמאס ולא היה להם כל קשר עם העולם החיצון),4 החלו פרשנים בעיתונים ערביים מובילים להשוות בין חמאס לבין דאעש.5
- מצג שווא של שיעור האזרחים הפלסטינים שנהרגו
הדיווחים על אבדות בנפש מקרב הפלסטינים ברצועת עזה השפיעו יותר מכל על התפיסה הבינלאומית את המלחמה. רוב המשקיפים הניחו שדיווחי האו"ם על המצב בעזה מדויקים וניתן להסתמך עליהם. כך טענה הנציבה העליונה לענייני זכויות האדם של האו"ם, נאווי פילאי (Navi Pillay), ש"כ-74%" מההרוגים הפלסטינים היו אזרחים – מספר שהיה גדול פי כמה ממספר האזרחים שנהרגו במלחמות בין ישראל לעזה בשנים האחרונות.6
האם נתון זה מבוסס על מידע אמין? העלאת טיעונים בדבר שיעור ההרוגים מקרב האזרחים, תוך כדי הלוחמה בעזה ולפני שערפל הקרב התפזר, הייתה מעשה בלתי אחראי. ואולם, הבי.בי.סי. וסי.אן.אן. נקבו במספרים שמסרה פילאי.7 רוב הסיקור ברשת על ההרוגים הפלסטינים היה מבוסס על מקורות של חמאס, שאיימו על פלסטינים שלא לגלות מידע על הרוגים מקרב פעילי הטרור. התוצאה הסופית של מדיניות זו הייתה הטיית הנתונים בדבר שיעור הלוחמים לעומת שיעור האזרחים שנהרגו במלחמת עזה.8 מבדיקות שנערכו לאחר המלחמה לגבי נתוני ההרוגים על פי שמותיהם עלה כי רשימות ההרוגים שנמסרו על ידי חמאס כללו לוחמים רבים שנחשבו לאזרחים.9
עד סוף המלחמה הזהיר מנהל מחלקת הסטטיסטיקה של הבי.בי.סי. כי "יש לנקוט זהירות בקשר לנתוני האבדות בנפש בעזה". הבי.בי.סי. ציטט את דבריו של פקיד ישראלי רשמי, שהסביר כי "נתוני האו"ם מבוססים בעיקר על משרד הבריאות של עזה, ארגון המנוהל על ידי חמאס".10
מאחר שהאינטרס של חמאס להכפיש את ישראל ולקדם את הנרטיב שלו היה ידוע, ניתן היה לצפות לזהירות רבה יותר מצד התקשורת בפרסום חומר מסוג זה. היה עליה לבחון האם ההרוגים היו אזרחים או אנשי צבא, והאם מותם נגרם עקב מדיניות חמאס, שעשה שימוש בפלסטינים כבמגן אנושי או במלכוד נרחב של אזורי מגורים. במקביל היו דיווחים מעטים בלבד על מאמצי ישראל להקל את סבלם של הפלסטינים ברצועת עזה באמצעות העברת כמויות עצומות של סיוע הומניטרי, אפילו תחת אש.11
ואולם, הודעות דרמטיות לעיתונות בדבר אבדות בנפש מקרב אזרחים ליוו את המלחמה לכל אורכה. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) פרסם דו"ח מצב ב-22 ביולי 2014, שבו טען כי "ביומיים האחרונים נהרג בעזה ילד מדי שעה". אילו היה אמת בדברים אלה, הייתה זו התפתחות מחרידה שהייתה מטרידה מאוד כל ישראלי. אולם, האם היו אלה נתונים אמינים? בהערת שוליים הגדיר OCHA את נתוניו כ"מידע מקדמי" העשוי להשתנות עם קבלת נתונים נוספים.12
כתוצאה מהדו"חות על נפגעים בנפש בצד הפלסטיני הזדרז העולם כולו להסיק שישראל לבדה אשמה באובדן חיי אדם בעזה. ארגונים בינלאומיים צריכים היו לנקוט משנה זהירות, לאור ניסיון העבר בסכסוכים מזוינים שונים, בהם נעשה שימוש בנתונים שקריים כדי להטעות את הקהילה הבינלאומית. כך, לדוגמא, ב-1992 דיברו מנהיגי המוסלמים בבוסניה על 250,000 הרוגים מקרב אנשיהם, ואילו חקירות שהתבצעו לאחר מכן העלו כי מספר האבדות בנפש היה קטן בהרבה.13
עברו שנים עד שהתקבלה תמונה מדויקת על מה שהתרחש בשטח בבלקנים במהלך שנות ה-90, ואולם, ב'צוק איתן' נזקקו סוכנויות הידיעות הפועלות 24 שעות ביממה למידע והן פרסמו נתונים על עזה כמעט מיד מבלי לבדוק את אמתותן.
- האשמות נגד ישראל בדבר שימוש בכוח לא-מידתי
כל מלחמה עם עזה בשנים האחרונות התנהלה בשדה הקרב המשפטי, כמו גם בשדה הקרב הצבאי, כשהאשמות חסרות-שחר מוטחות בישראל בדבר 'פשעי מלחמה' בפלסטינים. למרבה האירוניה, גם חמאס הקים מחלקה משפטית, כדי לחזק את אמינות טענותיו.
ב-2009, לאחר מבצע 'עופרת יצוקה', מינתה מועצת האו"ם לענייני זכויות האדם ועדה בראשותו של ריצ'רד גולדסטון, שופט בבית המשפט העליון של דרום אפריקה. בדו"ח גולדסטון נטען בתחילה שצה"ל הרג במכוון אזרחים חפים מפשע במבצע 'עופרת יצוקה'. ואולם, כעבור שנתיים, חזר בו גולדסטון ממסקנה מרכזית זו במאמר שהתפרסם בעמוד הדעות של הוושינגטון פוסט.14
טיעונים משפטיים המצדדים בעמדתו של חמאס מילאו תפקיד חשוב בחלקים אחרים של הנרטיב שלו. ההאשמה שישראל השתמשה בכוח לא-מידתי הייתה מוטיב מרכזי בכל פרשנות שעסקה ב'צוק איתן'. בלב האשמה זו נעוצה העובדה שנתוני האבדות בנפש בצד הישראלי היו נמוכים מאלה שבצד הפלסטיני. נתונים אלה הביאו לטענות של ארגונים לזכויות אדם, כגון אמנסטי אינטרנשיונל, שצה"ל הפציץ את רצועה עזה מן האוויר מתוך "אדישות קשוחה" כלפי אזרחים.15
פרשנים רבים שהשתמשו במונח 'מידתי' הניחו בטעות כי המשפט הבינלאומי מחייב את ישראל להגיב בנשק זהה לנשק ששימש את חמאס, כך שתוצאות התקפת הנגד הישראלית יהיו דומות לאלה שגרמה ההתקפה של חמאס. על פי פירוש פשטני זה, אם חמאס שיגר טילי קסאם, הייתה ישראל צריכה להשיב לו בטילי קסאם.
אבל המציאות היא שישראל השקיעה משאבים רבים בהקמת מערכת הגנה אזרחית רחבת היקף, ואילו חמאס בנה מקלטים רק למנהיגיו. הדבר השפיע בצורה דרמטית על התוצאות של כל חילופי אש. יתרה מזאת, חמאס בחר להציב את כוחותיו באזורי מגורים, כשהוא משתמש באזרחים כבמגן אנושי. האם אין בכך להסביר את הפער במספר האבדות בנפש משני הצדדים? העובדה היא שבית מגורים שבו חמאס אחסן במכוון נשק מייצור מקומי וטילי גראד מייצור איראני הפך מטרה צבאית לגיטימית. למעשה, חמאס הוא שביצע פשע מלחמה, כאשר הציב את חייליו ואת נשקו בשטחים אזרחיים.
אס אחסן במכוון נשק מייצור מקומי וטילי גראד מייצור איראני הפך מטרה צבאית לגיטימית.
בעיה יוצאת דופן אתה התמודדה ישראל הייתה הצורה שבה ארגונים בינלאומיים שונים הגדירו את הרגע שבו מבנה אזרחי הופך למטרה צבאית לגיטימית. בדו"ח משנת 2001, למשל, קבע אמנסטי אינטרנשיונל ש"ניתן לתקוף יעדים אזרחיים כאשר הם משמשים לירי על כוחות ישראלים. אולם יעדים אלה חוזרים למעמד של מטרות אזרחיות מרגע שחדלו לשגר טילים מתוכם". ומה קורה כאשר מאחסנים בבית מגורים טילים איראניים או טילים מייצור מקומי? על פי ה-U.S. Naval Handbook מ-2007: "שימוש למטרות צבאיות של אובייקטים ומקומות מוגנים משנה את מעמדם והם נחשבים מטרה לגיטימית להתקפה במהלך התקופה שבה משתמשים בהם לרעה".16 באותה מידה חש צה"ל כי "אחסון ציוד צבאי במבנה אזרחי, או, אפילו נוכחותם של לוחמי האויב במקומות אלה יכול להצדיק התקפה עליו חרף היותו אתר אזרחי".17 מן הראוי לציין כי משרדו של המזכיר הכללי באן קי-מון פרסם הודעה באמצע 'צוק איתן', שבה הבהיר כי להבנתו אחסון אמל"ח בבתי ספר המנוהלים בידי האו"ם הופך אותם ל"מטרות צבאיות פוטנציאליות".18
לפיכך, אמנסטי אינטרנשיונל הגבילה פי כמה את הגדרת המצב שבו אתר אזרחי הופך למטרה צבאית. כתוצאה מכך היא פרסמה בנובמבר 2014 דו"ח שבו הסיקה כי ישראל ביצעה "פשעי מלחמה" כאשר תקפה מבנים אזרחיים. כך קיבלה למעשה את הנרטיב של חמאס, שרצה להשמיץ את ישראל ולהכפיש את המוניטין של צה"ל. אמנסטי אינטרנשיונל הצליחה לגרום לציטוטן של מסקנות אלה בניו יורק טיימס. עם זאת, בהתאם להבנה הרווחת של חוק הסכסוך המזוין (Law of Armed Conflict) המשמש את ארצות הברית, ישראל וצבאות מערביים אחרים, הגדרת 'השימוש לרעה ביעדים אזרחיים' אינה צרה ומוגבלת רק למקרה שהם משמשים לירי על האויב. לכן, התנהלותה של ישראל, כאשר חיסלה מבנים אזרחיים ששימשו לאחסון טילים או מסתור לבכירי צבא האויב, הייתה חוקית לגמרי.
חרף העובדה שהייתה לישראל הצדקה לתקוף מבנה מעין זה, היה ברור שיש לה בעיה עם השימוש שחמאס עושה באוכלוסייה פלסטינית אזרחית. לא זו בלבד שישראל לא התנהגה 'באדישות' כלפי אוכלוסייה זו, אלא שצה"ל יצא מגדרו ועשה מעל ומעבר לנדרש מבחינה משפטית, והפעיל מערכת שלמה של התרעות ואזהרות כדי ליצור קשר עם האוכלוסייה האזרחית בעזה.
צה"ל יצא מגדרו ועשה מעל ומעבר לנדרש מבחינה משפטית, והנהיג מערכת שלמה של אזהרות שבאמצעותה יכול היה ליצור קשר עם האוכלוסייה האזרחית בעזה.
ישראל לא הסתפקה בפיזור עלונים מהאוויר – שיטה בה נעשה שימוש במבצעים אחרים – מאחר שהרוח יכלה להעיף את העלונים הרחק מהמטרה. הישראלים נעזרו בחיילים דוברי ערבית ששידרו אזהרות ממוקדות לאזרחים שבתיהם עמדו להיות מטרות לירי, ושלחו הודעות פרטניות בטלפונים סלולריים.
ב-8 ביולי, 2014, התראיין סמי אבו סוהרי בתחנת הטלוויזיה אל-אקצה, המנוהלת על ידי חמאס, ובמהלך הריאיון אמר שהטקטיקה של הכנסת אזרחים לבניינים שלעברם טיווחה ישראל הוכיחה את עצמה. הוא קרא לפלסטינים לנקוט שיטה זו גם בעתיד: "אנחנו קוראים לבני עמנו לאמץ מדיניות זו כדי להגן על בתים פלסטיניים".19 במקביל הורה משרד הפנים של חמאס לאזרחים להתעלם מאזהרות הישראלים ולא לפנות את בתיהם.
אולם, הודעות אלה לא מצאו את דרכן אל התקשורת המערבית. יתר על כן, הורגש אי-רצון לאמץ את הטיעון הישראלי, לפיו מצב הפלסטינים בעזה הוא תוצאה של מדיניות החמאס, אשר משתמש במכוון באוכלוסייה העזתית כבמגן אנושי. למשל, ב-23 ביולי, 2014, צוטטה מישל דאן ( Michele Dunne ), מ-Carnegie Endowment for International Peace, בשידור בסי.אן.אן., כמי שאמרה: "בשלב זה יהיה בלתי אפשרי להגיד מה מידת האמת שבטיעון 'המגן האנושי'".20
לסיכום, צה"ל לא היה אדיש לאוכלוסייה בעזה ואף לא התעלם מהצרכים האנושיים שלה; הוא נהג כצבא מוסרי שנאלץ ללחום בארגון טרור לא-מוסרי, ארגון שהיה מוכן לסכן חיי אזרחים פלסטינים וישראלים. אולם, הדבר לא מנע מהחמאס לשוב ולהשמיע את הטענות השקריות המוכרות. ידוע לנו כי טרם הגעתו של גולדסטון לרצועת עזה ב-2009, היו ראיות לכך שחמאס שיבש ראיות ב'זירות הפשע', ושתל שם תחמושת חיה במטרה להפליל את ישראל. קצינים בכירים אמריקנים ובריטים, שמכירים מניפולציות כאלה מזירות מלחמה אחרות, כגון אפגניסטן, שיבחו את צה"ל על התנהלותו הזהירה.
16/08/2011
- המצור על עזה והרעבת האוכלוסייה
טענה מרכזית של החמאס במהלך מלחמת עזה הייתה שאפילו לאחר נסיגת אחרון חיילי צה"ל ב-2005 נותרה רצועת עזה תחת כיבוש, מאחר שישראל הטילה מצור ימי על עזה כדי למנוע העברת נשק נוסף לידי חמאס וארגוני טרור פלסטיניים אחרים דרך הים. החמאס היה מעוניין ליצור את הרושם שהאוכלוסייה האזרחית גוועת ברעב, וכך לגרום למדינות, כגון טורקיה, לממן סיוע הומניטרי מיותר, כמו במשט המרמרה שנערך ב-2010.
במהלך מבצע 'צוק איתן', הופץ הסיפור הכוזב של עזה הגוועת ברעב על ידי אנשי אקדמיה שהופיעו באמצעי תקשורת שונים. שרה רוי ((Sara Royמאוניברסיטת הארווארד כתבה בבוסטון גלוב ב-19 ביולי, 2014, על "המצור הכלכלי ההרסני" של ישראל על עזה והמחסור שמאפיין את החיים בעזה זה זמן רב. המצב הזה, היה, לדבריה, "מכוון ומתוכנן על ידי ישראל". פאוואז גרגס (Fawaz Gerges) מה-London School of Economics הופיע בבי.בי.סי. ב-22 ביולי 2014, והכריז כי "חמאס נאלץ למעשה לבחור בין מוות ברעב… או בעצם ללחום עד מוות".21
עם זאת, בשנים האחרונות היו כתבים שציירו תמונה אחרת של עזה; תמונה שמבוססת על תצפיותיהם במקום. לדוגמא, ג'נין זאכריה (Janine Zacharia) מהוושינגטון פוסט, שאכן ביקרה בעזה ב-2010 ודיווחה שמצב התשתיות טעון תיקון, אך הוסיפה: "ואולם, אם תנועו בכבישיה הראשיים של העיר עזה – רחוב סאלאח אל-דין – תראו חנויות מכולת מלאות כל טוב, החל ביוגורט טרי מישראל, דרך חומוס וכלה בפחזניות קקאו המוברחות ממצרים. בבתי המרקחת אין מחסור באספקה, ממש כמו ) Rite Aidרשת בתי מרקחת בארצות הברית)".22
המצור הימי שהטילה ישראל על עזה היה חיוני, מאחר שבלעדיו היו ספינות נשק מאיראן מחזקות בצורה מסיבית את חמאס ושותפיו ברצועת עזה בטילים ארוכי-טווח. מצור ימי מהווה מכשיר לגיטימי להגנה עצמית ושימש את האו"ם כשיצא נגד סאדאם חוסיין, כמו גם את נאט"ו כשלחם ביוגוסלביה. במקרה של ישראל, צה"ל אפשר לכ-6,000 משאיות עמוסות סיוע הומניטרי להיכנס לרצועת עזה גם בעת מלחמה. מדיניות של מניעת הכנסת נשק, תוך הכנסת מצרכי מזון, היא מדיניות לגיטימית ומוסרית, חרף הניסיונות של יריבותיה של ישראל להציג זאת בצורה שונה.
בל נטעה: חמאס הוא שכפה את המלחמה על ישראל, ובמהלכה נאלצו הפלסטינים להתמודד עם מציאות קשה, עקב מדיניותו של חמאס. החמאס הציב בפני ישראל אתגרים עצומים, מאחר שצה"ל מצא את עצמו מתמודד עם ברירות קשות. ישראל יכלה להגיב באש טילים ללא הבחנה, בדומה לשיטה של צבא רוסיה בצ'צ'ניה במהלך שנות ה-90, אך ישראל סירבה לנקוט אופציה זו. לחלופין, היא יכלה להתייאש ולהכריז שהיא לא יכולה לעשות דבר עקב נוכחות אזרחים פלסטינים באזורים שבהם מאוחסן אמל"ח ומשוגרים הטילים. אך בחירה זו הייתה נותנת לחמאס רישיון לרצוח ישראלים ואף ממשלה ישראלית לא הייתה מסכימה למצב כזה.
האופציה השלישית, שאותה אימצה ישראל לבסוף, הייתה הפוכה מהטקטיקה של חמאס, שמיקם את היכולות הצבאיות שלו בלב האוכלוסייה האזרחית. צה"ל חיפש דרכים להרחיק אזרחים פלסטינים מאזורים שבהם פעל חמאס, ולאחר מכן ניסה להשמיד את תשתית הטילים ששימשו להתקפות על אזרחים ישראלים ואת רשת המנהרות התת-קרקעיות שחמאס התכונן להפעיל כדי לחדור לעריה של ישראל ולתקוף את תושביה. באופן אירוני, כשראש ממשלת חמאס, הנייה, הכריז באל-ג'זירה: "יצאנו למלחמה גם על בסיס ערכים מוסריים", הוא צדק באופן חלקי, כי ב'צוק איתן' נלחמה תנועה לא-מוסרית, שהשתמשה באזרחיה כבבשר תותחים, מול מדינה שניסתה להגן עליהם. אולם הבדל עמוק ועקרוני זה לא הובן על ידי רבים במערב.
הערות
1" Hamas Leader Ismail Hania: Our Media Was the River which Global Media Drank information," MEMRI Aug. 29, 2014.,http//www.memri.org/clip_transcript/en/4476/htm
2"The Guardian View on Futile War in Gaza, The Guardian, July 21 2014
http://www.theguardian.com/commentisfree/2014/jul/21/guardian-view-futile-war-gaza
3 The Price of Hamas' Underground Tunnel Network," Israel Defence Forces, July 26,2014/
4 ""Hamas Kills 22 Suspected 'collaborators', Time of Israel, Aug 22, 2014.
http://www.timesofisrael.com/hamas-said-to-kill-11-suspected-collaborators/;
"Gaza: Hamas Must End Summary Executions as 'Informers' Face Firing Squad," Amnesty International , Augurs 22, 2014,.
5 "Following Gaza Executions, PA, Arabs Accuse Hamas of Being like ISIS," MEMRI, Special Dispatch No. 5839, Sept. 102014, ,
http://www.memri.org/report/en/0/0/0/0/239/0/8142.htm
6Statement by Navi Pillay, UN High Commissioner for Human Rights, at the Human Rights Council 21st "Special Session: Human Rights Situation in the occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem," United Nations Office of the High Commission for Human Rights, July 23, 2014,
http://www.ohchr.org/EN/NewsEvents/Pages/DisplayNews.aspx?NewsID=14893&LangID=E
7U.N.: 1 Child Killed in Gaza Every 2 Hours," CBS News / AP,July 23, 2014,
http://www.cbsnews.com/news/palestinian-child-killed-every-2-hours-in-gaza-un-isarel-hamas/
8"War of the Casualties: 'The Hamas-Controlled Ministry of the Interior in the Gaza Strip Issued a Warning Not to Divulge Information about Terrorist Operatives Killed in Operation Protective Edge," Intelligence and Terrorism Information Center,August 6, 2014,
http://www.terrorism-info.org.il/en/20698
9,Hamas Admits 600-700 of Its Man Were Killed in Cast Lead," Ha'aretz, 9 November , 2010
10Anthony Reuben "Caution Needed with Gaza Casualty Figures",BBC News, Aug. 11, 2014,,http://www.bbc.com/news/world-middle-east- 28688179
11"Humanitarian Aid to Gaza Continues," Israel Ministry of Foreign Affairs, Aug 27, 2014,
“Despite constant fire into Israel, the Kerem Shalom crossing remained open during Operation Protective Edge and the flow of goods and fuel into the Gaza Strip continued….Since the beginning of Operation Protective Edge (July 8), 5,779 trucks have entered the Gaza Strip via the Kerem Shalom crossing,
Carrying food, medicines and medical equipment.” See also “Civilian Assistance to Gaza,” Israel Ministry of Defense, August 27, 2014, http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Peace/Humanitarian/documents/ProtectiveEdgeAid.pdf
12"Occupied Palestinian Territory: Gaza Emergency Situation Report (as of 22 July 2014, 15:00 hrs)," United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs (OCHA),
http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_sitrep_23_07_2014.pdf
13A study by the International Criminal Tribunal for Yugoslavia put the number of people killed at 102,622.Another analysis came up with 97,207 fatalities on the Bosnian side. Taylor B. Seybolt, Jay D. Aronson andBaruch Fischoff (eds.), Counting Civilian Casualties: An Introduction to Recording and Estimating NonmilitaryDeaths in Conflict (New York: Oxford University Press, 2013), pp. 34.
14 Richard Goldstone, "Reconsidering the Goldstone Report on Israel and War Crimes," Washington Post, April 1, 2011,http://www.washingtonpost.com/opinions/reconsidering-the-goldstone-report-on-israek-and-war-crimes/2011/04/01/Fg111JC_story.html
15 Jodi Rudoren, "Amnesty International Says Israel Showed 'Callous Indifference' in Gaza," New York Times, November 4,2014,
16 Customary IHL – Practice Relating to Rule 10. Civilian Objects Loss of Protection from Attack", International Committee of the Red Cross, http://www.icrc.org/customary-ihl/eng/docs/v2_rul_rule10
17Ibid. http://www.icrc.org/customary-ihl/eng/docs/v2ru_lrule10
18 "In Jerusalem, Ban Meets with Israeli, U.S. officials, Reiterates Call for Mid-East Ceasefire," UN News Centre, July 23, 2014,
http://www.un.org/aps/news/story.asp?NewsID=48328#.VLNI-XsITuO; "Statement Attributable to the Spokesman for the Secretary-General on Weapons at UNRWA School in Gaza, "Secretary-General Ban Ki-moon, July 23, 2014,
http://www.un.org/sg/statements/?nid=7885
19 "Hamas Spokesman Encourages Gazans as Human Shields: It's Been Proven Effective," MEMRI, July 8, 2014, http://www.memtitv.org/clip/en/4340.htm. See also "Hamas again uses Gazan civilians as human shields to prevent the Israeli Air Force from attacking operatives' houses. Hamas will probably employ various tactics of using civilians as human shields as Operation Protective Edge continues and expands, " Intelligence and Terrorism Information Center, July 10, 2014, http://www.terrorism-info.org.il/en/Hamas/2014?page=9
20 Michael Martinez, "Is Hamas Using Human Shields in Gaza the Answer Is Complicated," CNN, July 23, 2014, http://www.edition.cnn.xnn.com/2014/07/23/world/meast/human-shields-mideast-controversy/
21 Frank Gardner, "Why is Middle East Truce So Hard to Broker?" BBC, July 22, 2014, http://www.bbc.com/news/world-middle-east-28430281
22 Janine Zacharia, "In Gaza,a Complex, Dysfunctional Way of Life," Washington Post, June 3, 2010,
http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2010/06/02/AR2010060204687.html