גל איומים איראניים במהלך הקיץ בתגובה למסרי ארה"ב - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

מאז החלטת הממשל האמריקאי להסתלק מהסכם הגרעין ולהשיב את משטר הסנקציות נגד איראן, יצאו בכירים איראניים בשורה ארוכה וחריגה של איומים מוצהרים, שנראה כי לפחות חלקם תואמו מראש, רובם בתגובה ישירה להצהרות או מהלכים אמריקניים. איומי הבכירים לוו במערכה תקשורתית בכלי התקשורת הממסדיים באיראן וגובו בהצהרות של גורמי ביניים במערכת האיראנית, הצבאית והמדינית.

הצהרות ארה"ב ומסרי ההרתעה והתגובה העיקריים מצד איראן (בסדר כרונולוגי).

ארה"ב – בשלהי יוני 18' הממשל הודיע כי ידרוש מצרכניות הנפט של איראן לצמצם את רכש הנפט לאפס, החל מנובמבר או להסתכן בחשיפה לסנקציות אמריקאיות[1].

איראן – בתגובה איימה טהראן להשבית את תנועת מיכליות הנפט במצרי הורמוז. את האות נתן הנשיא חסן רוחאני, ב-3 וב-4 ביולי, כשהצהיר, באיום מרומז[2], כי איראן לא תהיה "המדינה היחידה שלא תוכל לייצא נפט", וכי ממשל טראמפ "לא חשב על השלכות המהלך". מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה (משה"מ), קאסם סולימאני, שיבח את דברי רוחאני והדגיש כי הוא מוכן ליישמם אם יוחלט על כך[3]. לבסוף, למען הסר ספק, גורמים שונים, ובראשם, מפקד המשה"מ, עלי ג'עפרי, הצהירו[4] כי "או שכולם ישתמשו במצרי הורמוז או שאף אחד לא".

בתגובה לאיומים האיראנים הבהיר פיקוד המרכז האמריקני ((CENTCOM[5] כי הוא מוכן לפעולה כדי להבטיח את חופש השייט במיצרים, בהתאם לחוק הבינ"ל.

כעבור מספר שבועות, שבה והתחממה הרטוריקה, בין שתי המדינות.

ארה"ב – מתקיים שיח ער בוושינגטון סביב עידוד דמוקרטיה ושינוי משטר באיראן[6], לקראת נאום שר החוץ פומפאו בפני אמריקאים ממוצא איראני בלוס אנג'לס.

איראן – ב-21 ביולי הזהיר רוחאני[7] את הנשיא טראמפ "לא לשחק בזנב האריה" וכי "על אמריקה לדעת שמלחמה עם איראן תהיה אם כל המלחמות…", והתרה בטראמפ "לא להסית את האומה האיראנית נגד בטחון ואינטרסי איראן".

בנוסף, הבהיר רוחאני כי "איראן היא במעמד דומיננטי במפרץ הפרסי ובהורמוז… ואחראית על הביטחון במיצרים לאורך ההיסטוריה".

ארה"ב – למחרת, 22 ביולי, הנשיא טראמפ צייץ[8]: "לנשיא רואחני: לעולם על תאיים שוב על ארה"ב או שתישא בהשלכות מהן רק מעטים לאורך ההיסטוריה סבלו… היה זהיר".

איראן – ב-25 ליולי, בנאום ששודר בכלי התקשורת הממסדיים באיראן[9], פנה סלימאני באופן ישיר ומתריס ובנימה מזלזלת לנשיא טראמפ, והביע תמיהה כיצד ארה"ב מעזה לאיים על מעצמה כאיראן לאחר שנכשלה צבאית במדינה ענייה כאפגניסטן ובעיראק. סלימאני הזהיר כי "אנחנו נמצאים לידך היכן שאתה לא יכול אפילו לדמיין. אנו אומה של שהידים, של האמאם חסין. בוא אנו מוכנים. אנו הכוח בזירה. אתה יודע איך תיכנס למלחמה אך אינך יודע כיצד תסיים אותה… האם אתה מודע ליכולותינו האסימטריות?".

סלימאני הדגיש כי גם בתימן ארה"ב (המחמשת את סעודיה) לא מצליחה להתמודד עם "ארגון בלבד", למרות עוצמותיה הצבאיות, וטען כי מהלכיה ערערו את הביטחון בים האדום וחשפו את סעודיה לפגיעות טילים.

בנוסף, הבהיר סלימאני כי תמיכת ארה"ב ב"ארגון הטרור", מג'האדין ח'לק, נכשלה, והיא לא תספיק כדי לערער את יציבותה הפנימית של איראן.

באותו היום, תקפו החות'ים שתי מיכליות סעודיות במרחב באב אלמנדב, ככל הנראה תוך שימוש בטילי חוף ים מסוג C-802. בעקבות התקיפה, הסעודים השהו זמנית את תנועות המיכליות במיצרים. מאוחר יותר ב-7 באוגוסט צוטט קצין בכיר במשמרות המהפכה[10] מודה כי הייתה זאת איראן שהנחתה את החות'ים לפגוע במיכליות. סוכנות 'פארס', שציטטה את הקצין, ודובר משה"מ, מיהרו להכחיש את הדיווח ולהסירו מהאתר.

בתחילת אוגוסט, צי משה"מ, יזם תרגיל ימי במימי המפרץ הפרסי, שנראה כי נועד לתת משנה תוקף לאיומיה הפומביים של איראן לסגור את מצרי הורמוז. עם זאת, שלא כמקובל ולמרות שהתרגיל זוהה על ידי CENTCOM, איראן לא אישרה רשמית את קיומו אלא לאחר שהסתיים, והוא לא לווה בסיקור תקשורתי[11].

ארה"ב – ב-30 ביולי הנשיא טראמפ שבר מעט את המתח כשהצהיר על נכונותו להיפגש עם רוחאני, ובהמשך הבהיר יועצו לביטחון לאומי, בולטון, כי מטרת ארה"ב אינה שינוי משטר באיראן אלא שינוי משמעותי במדיניותו[12].

מדוע איראן מאיימת ומה מטרת מסריה?

האיום להשבית את זרימת הנפט במצרי הורמוז (המטפלים בכ-30% מהתעבורה הימית העולמית של נפט וגז) ובבאב אלמנדב (כ-8%), כוון ליבואניות המרכזיות של הנפט האיראני – בדגש על מדינות אירופה, תורכיה, סין והודו – ונועד להניאן מלשתף פעולה עם דרישת הממשל לחדול מרכש נפט איראני, ולהניען להתייצב נגד הסנקציות האמריקניות מחשש שיגררו זעזועים קשים בשוק האנרגיה העולמי.

המסר כוון גם לחברות אופ"ק, בדגש על סעודיה, מהן דורשת טהראן לא להגדיל את התפוקות כדי לפצות על המחסור שייווצר בעקבות צמצום יצוא הנפט האיראני. באוגוסט, הזהירה איראן[13] כי על פי חוקי הארגון אף חברה אינה רשאית להגדיל את היקף היצוא על חשבון ירידה במכסות של חברה אחרת. מנגד, בעקבות לחץ אמריקאי, הודיעה באחרונה סעודיה על כוונתה להגדיל את היצוא מ-10.7 מליון חביות ביום ל-11 מליון, ואף הכריזה כי ביכולתה להגיע עד ל-12 מליון במקרה הצורך[14].

בנוסף למאבק המחריף בין איראן לסעודיה באופ"ק, סביר כי איראן מקווה שרטוריקת "צחצוח החרבות" בכל הקשור לתעבורת הנפט בהורמוז ופעולות של החות'ים בבאב אלמנדב, תגביר את המתיחות באזור ותגרור עליה במחירי הנפט, שתקזז את הנזקים למשק האיראני, הצפויים מירידה ביצוא בעקבות הלחצים האמריקאיים. יוזכר בהקשר זה, כי בעבר, איומי איראן לשבש את תעבורת המכליות ומתיחות עם ארה"ב במצרי הורמוז , גרמו לעליות נקודתיות במחירי הנפט[15].

למול ארה"ב, רוחאני וסלימאני הגיבו במסרים דומים, שמטרתם כפולה: להזהיר את הממשל האמריקאי לא לנצל את חולשת איראן כדי לפתוח נגדה במלחמה, ולהניאו מלקדם מאמצים לשינוי משטר. סלימאני היה מפורט יותר והבהיר גם את המחירים שתשלם ארה"ב במלחמה: התבוססות בבוץ האיראני, לחימה אסימטרית, אבידות בנפש במשתמע גם כתוצאה מפעולות נגד כוחות ארה"ב באזור ("אנחנו נמצאים לידך היכן שאינך יכול לדמיין") ופגיעה בבני הברית של ארה"ב באזור, דוגמת סעודיה שכבר סופגת ירי טילים.

במקביל, לא פחות משמסרי ההרתעה מכוונים כלפי חוץ הם מיועדים לצריכה פנימית, ומשתלבים במאמצי המשטר להתמודד עם המחאה המתמשכת המבעבעת באיראן.

משלהי 2017 המשטר ניצב בפני מחאה והפגנות, ספוראדיות אך עקשניות המקיפות מגזרים רבים ומסרבות לגווע, במוקדן קריאות נגד ההנהגה הדתית, ובראשה המנהיג ח'אמנהאי, ונגד ממשלת רוחאני, בדרישה לטיפול בבעיות הכלכלה, לצמצום השחיתות ולהתמקדות בצרכים הדחופים מבית על חשבון התערבות אזורית והרפתקאות מעבר לים. את ההפגנות מזין משבר כלכלי קשה, במוקדו אינפלציה דוהרת על רקע קריסת הריאל, עליות מחירים של מוצרי יסוד ובעיות תעסוקתיות וחברתיות.

התייחסות הבכירים האיראנים למלחמה עם ארה"ב, מצטיירת כתגובה מוגזמת לאזהרות טראמפ (רוחאני אף התייחס למלחמה עוד בטרם הציוץ של טראמפ), אבל משתלבת באופן כמעט מושלם במאמצי המשטר, על נדבכיו השונים (ממשלה, שמרנים), להטיל את האחריות למצב הפנימי במדינה על "מזימה חיצונית". הפחדת הציבור באיום של מלחמה כוללת נגד איראן, נועדה לאחד את העם סביב הדגל למען הגנת המדינה, תוך ניסיון להסיט את הביקורת נגד המשטר החוצה.

בנוסף, רוחאני, שהבטיח שיפור כלכלי בעקבות הסכם הגרעין, נדחק לעמדת מגננה מול הציבור והשמרנים בטהראן, לאחר פרישת ארה"ב מההסכם ובצל המצב הכלכלי המחריף. לפיכך, אין זה מפתיע שהוא היה זה שהוביל ויזם את הרטוריקה המאיימת. סלימאני ובכירי משה"מ המשיכו את הקו, בין היתר כדי להציג, גם כלפי פנים, אחדות בשורות המשטר למול האיום. ניסיון המשטר להציג חזית אחידה לא שרד לאורך זמן כאשר על רקע צלילת ערך הריאל, המנהיג ח'אמנהאי הסיט את האש והאשמה לעבר רוחאני[16], הרחיק עצמו ממנו וטען כי הוא "חצה קווים אדומים" בהתפשרותו במו"מ על הסכם הגרעין.

מהי הסבירות שאיראן תממש את איומיה?

זו אינה הפעם הראשונה שאיראן מאיימת לעשות שימוש ב"נשק הנפט" ולהשבית את מצרי הורמוז. איומים דומים שוגרו על ידי בכירים איראניים מאז שנות ה-80, כולל במהלך העשור האחרון במספר הזדמנויות: ב-2011-2012[17] (בליווי תמרונים ימיים נרחבים במפרץ), וב-2016[18].

מאז ההתנגשות הישירה במימי המפרץ בין איראן לארה"ב, במהלך "מלחמת המכליות" בשלהי מלחמת איראן-עיראק, איראן מעולם לא מימשה את איומיה, בין היתר על רקע אזהרות חמורות מצד ארה"ב. עם זאת, במעלה השנים היא פיתחה ושכללה את יכולותיה הצבאיות לשבש באופן חמור את התעבורה במצרי הורמוז[19].

לצי האיראני של משה"מ יכולות מניעת גישה (A2/AD) מתקדמות כגון טילי שיוט חוף-ים לאורך חופי המיצרים ועל איים בתוכם, ארסנל גדול של אלפי מוקשים ימיים, ספינות חמושות בטילי ים-ים ובטורפדו, מאות סירות מרוץ וכשב"מים שניתן להפעיל ב"נחילים", צוללות ננס, מל"טים ימיים ועוד. נראה כי איראן לא תידרש להפעיל את כלל היכולות שברשותה, אם תחליט על כך, כיוון שפגיעה ישירה גם במספר קטן של מיכליות טעונות תגרום נזק סביבתי ועליה במחירי הביטוח, שישבשו את התנועה.

חרף יכולותיה לשבש באופן חמור את התעבורה במצרי הורמוז, ומגוון המתווים האפשריים להפעלתן – כבעבר, לאיראן יותר מדי מה להפסיד ממימוש המהלך, מבחינה צבאית, כלכלית ומדינית, במיוחד בנסיבות הנוכחיות ומול נשיא אמריקאי הנתפס כבלתי צפוי.

ניסיון העשורים האחרונים מלמד כי איראן מכירה בעליונות הצבאית האמריקאית במפרץ, מבינה כי חופש השייט בהורמוז הוא אינטרס אמריקני חיוני שהממשל האמריקאי יהיה מוכן להילחם עליו, ולכן מבקשת להימנע מעימות צבאי ישיר עם כוחות ארה"ב. עימות כזה, על המחירים הכרוכים בו, מנוגד גם ל'מודוס אופרנדי' המוכר של איראן, שמעדיפה תמיד פעולה ויצירת מנופי הרתעה והשפעה באמצעות שליחים ובאופן עקיף, שיאפשרו לה יכולת הכחשה סבירה (Plausible deniability).

מבחינה כלכלית, סגירת מצרי הורמוז היא "חרב פיפיות" עבור איראן. בהיעדר נתיבים חלופיים איראן תלויה כמעט לחלוטין במצרי הורמוז ליצוא נפט, המהווה 80% מרווחי היצוא שלה ו-50%-60% מהכנסות הממשלה בטהראן[20]. זאת, בעוד שלסעודיה ולאמירויות, צינורות נפט ונמלים – בים האדום (ינבו), ובפוג'יירה – העוקפים את הורמוז, ודרכם הן יכולות להמשיך ולייצא כמויות נפט גדולות, גם בתרחישים של שיבוש התעבורה במיצרים.

גם פוליטית איראן תחשוב פעמיים לפני שתנקוט מהלך דוגמת השבתת הורמוז, שעלול לפגוע קשה באינטרסי מדינות ה-P4+1 ולחבל במאמצי טהראן לגייסן כדי לעמוד מול הסנקציות האמריקאיות, לספק בטחונות לחברות בינ"ל לפעול באיראן ולהבטיח את יכולתה להמשיך לייצא נפט ולשמר גישה למערכות הבנקאות והפיננסים הבינ"ל.

בנסיבות אלה, הסיכוי שאיראן תפעל בכוח צבאי להשבתת מצרי הורמוז נמוך, אפילו אם יצוא הנפט שלה ייפגע באופן משמעותי כתוצאה מהסנקציות, מה גם שעפ"י ההערכות[21] הוא ממילא לא ירד לאפס בטווח הנראה לעין, בין היתר נוכח עמדותיהן של סין, תורכיה, אירופה ובמידה מסוימת הודו.

עם זאת, הלחץ הגובר בו מצוי המשטר האיראני והרטוריקה המאיימת, מגבירים את הסיכון לטעויות ולמיס-קלקולציה במיצרים, כולל בשל ניסיונות שיבוש ללא טביעת אצבע (מוקשים) יוזמות מקומיות עצמאיות מצד כוחות איראניים, שעלולים להעניק פרשנות יתר לאיומים הפומביים של מנהיגיהם, או בשל כשלים איראניים בשליטה בכוחות ובהסלמה באירועי חיכוך נקודתיים.

בהקשר זה, ניתן להבין את הזהירות שהפגינה טהראן במהלך התרגיל שיזמה במפרץ בתחילת אוגוסט, שנועד לתקף את איומיה. נראה כי איראן לא נתנה פומבי לקיומו ונמנעה מלהדהד אותו בתקשורת, בין היתר בשל הצורך לוודא שלא נוצר חיכוך בלתי מתוכנן ובלתי רצוי עם כוחות ארה"ב במפרץ, ולא רק בגלל ביקורת מבית על פרובוקציות שעלולות להוביל לתסבוכת, כפי שהעריכו פרשנים שונים[22]. יתכן כי שיקולים דומים קשורים חלקית גם לירידה החדה, בשנה החולפת, במספר אירועי ההטרדה[23] שמבצעת איראן במפרץ (התקרבות מסוכנת לכלי שייט בינ"ל).

המקרה של מצרי באב אלנדב שונה מהורמוז. בעוד שבמרחב הורמוז לאיראן אין שליחים זמינים אותם היא יכולה להפעיל, וכל פעולה צבאית שתיזום תזוהה עמה באורח מיידי, בבאב אלמנדב החות'ים יכולים ופועלים, כפי שהוכיחה תקיפת המיכליות הסעודיות ביולי, למען אינטרסיה ובסיועה, כדי להקרין כוח ולאיים על התנועה במיצרים.

לאיראן יכולת להפעיל שליחים שונים (בדגש על מליציות שיעיות), ברמת הכחשה גבוהה, גם בזירות השונות במזה"ת בהן קיימת נוכחות של כוחות צבא אמריקאיים. בעשור הקודם איראן הוכיחה את תוחלת הנזק הגבוהה שלה, בסיוע בידע ובאמצעים, במיוחד בתחום המטענים, לכוחות מקומיים בעיראק ובאפגניסטאן, שהובילו לאבידות רבות בקרב הכוחות האמריקאיים.

נראה כי איומי סלימאני משקפים מודעת להרתעה שיצרה איראן מול ארה"ב, במהלך השנים, בהקשרים אלה, ולרגישות האמריקאית הרבה לביטחון כוחותיה באזור. יתרה מכך, ארה"ב עצמה משדרת מדי פעם לחץ בסוגיה, שנקלט מן הסתם בטהראן, למשל כאשר, ככל הנראה כדי להימנע מפעולות נקם נגד כוחות ארה"ב, גורמים אמריקאיים חשפו בתקשורת, במספר הזדמנויות[24], כי תקיפות בסוריה, בוצעו על ידי ישראל ולא על ידי ארה"ב.

הסבירות כי איראן תרכז מאמץ להנעת תקיפות באמצעות שליחים נגד כלי שייט בבאב אלמנדב או פיגועים נגד כוחות ואינטרסים אמריקאיים באזור (דוגמת תקיפת הקונסוליה האמריקנית בבצרה בספטמבר), צפויה לגבור ככל שתתחזק מערכת הלחצים האמריקאית עליה, וככל שטהראן תחוש מאוימת יותר ממאמצים חיצוניים, שתפרש כמהלכים להאצת שינוי משטר במדינה.

סיכום והמלצות למדיניות

איומי איראן משקפים דאגה גוברת בשורות המשטר בטהראן מחיבור בין מערכת הלחצים האמריקאית המתעצמת, במיוחד מאז החלטת ארה"ב לנטוש את הסכם הגרעין ולהשיב את הסנקציות, לבין תסיסה פנימית מבית.

בעוד שהדגשת המחירים שתשלם ארה"ב במלחמה נועד להרחיק התפתחות כזאת, ויותר מכך מכוון בעיקר לצריכה פנימית, איומי איראן לסגור את מצרי הורמוז, משרתים, כשלעצמם, יעדים מיידיים, אך מסתמנים כחלולים.

נראה כי איראן אינה מוטרדת מכך שאיומיה בסוגיית הורמוז עלולים להיתפס כריקים, וכמו במקרים נוספים, היא מייחסת ערך לרטוריקה בוטה המקדמת, בראייתה, את אינטרסיה קצרי הטווח, גם אם איומיה אינם ריאליים ובאים על חשבון אמינותה.

בניגוד לרצונה להימנע ממחירים הכרוכים בפעילות ישירה, איראן הוכיחה נכונות להשתמש ולהפעיל שליחים, כולל נגד בנות ברית של ארה"ב במפרץ ותנועת מיכליות בבאב אלמנדב, ובתרחיש חמור, גם נגד כוחות אמריקאים.

המתח הברור בו נתון המשטר בטהראן, המשתקף ברטוריקה מתלהמת, בעצבנות וברספטיביות רבה למסרים מוושינגטון, ורגישות המשק האיראני לסנקציות, הם, בין היתר, תוצאה של אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ, ומייצרים כר נוח להמשך קידומה.

כדי למצות אסטרטגיה זו במטרה להגדיל את הסיכוי (שאינו מצטייר כגבוה בשלב זה) לדחוק את טהראן להסכים לחזור למו"מ על הסכם גרעין משופר, ולוודא כי אינה פורצת את סד הלחצים עליה באמצעות שינו ההקשר ממדיני לצבאי, על הממשל, מצד אחד:

לשמר ואף להגביר את הלחץ על יבואניות הנפט האיראני כדי להתקרב ככל הניתן ליעד של אפס יצוא איראני בהקדם האפשרי.
לוודא שחברות אופ"ק הערביות, בדגש על סעודיה, מגדילות את התפוקה ואת מכסות היצוא, כדי לפצות על הפערים בשוק ולהותיר את מחירי הנפט ברמה נמוכה, חרף הירידה ביצוא האיראני.
לעבות משמעותית את רמת הנוכחות הצבאית במיצרים, ולייצר מול איראן בהירות אסטרטגית לפיה ארה"ב תתייחס בחוסר סובלנות ותסכל כל ניסיון להפריע לחופש השייט בהורמוז, וכי תראה באיראן אחראית לפעולות עוינות של החות'ים בבאב אלמנדב.
לעמוד מאחורי האזהרות ששיגר באחרונה, המהוות שינוי במדיניותו המוצהרת עד כה, ולהגיב בחומרה על כל איום או ניסיון פגיעה בכוחות ואינטרסים אמריקאיים, תוך גבית מחיר גם מגורמם איראניים במרחב. המודל הנכון בהקשר זה, הן התקיפות שביצעו כוחות ארה"ב באזור תנף ובמזרח סוריה מאז 2017.[25]

מצד שני:

להרגיע את איראן כי אין בכוונת ארה"ב לפעול לשינוי משטר (כפי שהצהיר היועץ לביטחון לאומי, בולטון, בביקור בישראל). אם איראן תעריך כי ארה"ב חותרת לקדם יעד כזה היא צפויה לשלול כל שיח מדיני ויגבר הסיכון כי תבקש להפעיל שליחים נגד אינטרסים אמריקאיים במרחב.
לשמר פתוחים ערוצי קשר טקטיים (בים) ומדיניים כדי להימנע ממיס קלקולציה או מהסתבכות של אירועי חיכוך טקטיים במפרץ.

[1] https://www.cnbc.com/2018/06/26/oil-buyers-must-cut-all-iranian-crude-imports-by-november-state-dept-.html

https://www.nytimes.com/2018/07/02/world/middleeast/us-iran-oil-imports-sanctions-.html

[2] https://www.reuters.com/article/us-iran-nuclear-usa-oil/irans-rouhani-hints-at-threat-to-neighbors-exports-if-oil-sales-halted-idUSKBN1JT0NB

[3] https://edition.cnn.com/2018/07/04/middleeast/iran-guards-rouhani-intl/index.html

[4] https://www.reuters.com/article/us-iran-oil-usa-irgc/irans-guards-say-strait-of-hormuz-is-for-all-or-no-one-idUSKBN1JV231

[5] https://www.cnbc.com/2018/07/05/reuters-america-reacting-to-irans-threat-to-block-strait-of-hormuz-u-s-central-command-spokesman-says-u-s-and-its-partners-provide.html

[6] https://www.rferl.org/a/pompeo-reaches-out-to-iranian-americans-amid-hard-line-on-iran/29378840.html

[7] https://www.reuters.com/article/us-iran-nuclear-usa-rouhani/irans-rouhani-warns-trump-about-mother-of-all-wars-idUSKBN1KC07Z

[8] https://twitter.com/realdonaldtrump/status/1021234525626609666?lang=he

[9] https://www.presstv.com/Detail/2018/07/26/569305/Iran-Soleimani-TRump

[10] https://www.terrorism-info.org.il/app/uploads/2018/08/H_213_18.pdf

[11] https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/view/responding-to-irans-new-weapons-and-naval-drills-in-the-gulf