עבור לתוכן העמוד
תפריט

ההיבט המשפטי: פשעי חמאס וזכותה של ישראל להגנה עצמית

 

 

 

ההיבט המשפטי: פשעי חמאס וזכותה של ישראל להגנה עצמית

השגריר אלן בייקר

 

  • הבסיס האידאולוגי של החמאס, כפי שנוסח באמנתו הלאומית, ופעולות הטרור חסר האבחנה שהוא מפעיל נגד ערים, עיירות, כפרים ואזרחים בישראל מגדירים באופן ברור את אופיו כישות טרוריסטית. הדבר משתקף בעובדה שהחמאס הוצא באופן רשמי אל מחוץ לחוק במדינות מרכזיות.
  • פעולות הטרור של החמאס – כולל הפיכתם של מרכזי אוכלוסין אזרחיים בישראל למטרות חסרות אבחנה והחשיפה המכוונת והניצול הציני שהוא מנצל את אזרחיו שלו, מסגדים, בתי חולים ובתי ספר כמגנים אנושיים – מהוות הפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי שמנהיגי החמאס ומפקדיו אמורים להיות ברי שיפוט על פיו ולתת בפניו את הדין.
  • המשפט הבינלאומי מכיר בזכותה של ישראל להגן על עצמה, בין אם על פי הזכות הבינלאומית הקונבנציונלית של הגנה עצמית כפי שנקבעה במגילת האו"ם, בין על פי הזכות המנהגית הבינלאומית להגנה עצמית.
  • ההאשמות שישראל מענישה באופן קולקטיבי את האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה הן האשמות חסרות כל בסיס. הפעולות הצבאיות של ישראל אינן מכוונות להעניש את האוכלוסייה, אלא הן מכוונות באופן בלעדי למטרה אסטרטגית וטקטית אחת בלבד: לעצור את ירי הטילים חסר האבחנה ואת חדירות הטרור לתוך שטחה הריבוני של ישראל.
  • ההאשמה שישראל משתמשת בכוח בלתי מידתי היא האשמה המעוותת בכוונה את משמעות החוקים הבינלאומיים של מידתיות בסכסוך מזוין, המיועדים לווסת את מידת הכוח הדרושה ביחס פרופורציוני לאיום הצבאי הצפוי.

 

דברים רבים נכתבו ונאמרו באמצעי התקשורת הבינלאומיים ומצד מנהיגים של הקהילה הבינלאומית לגבי העימות האלים שהתקיים בקיץ 2014 בין הישות הטרוריסטית של החמאס ברצועת עזה לבין ישראל, במיוחד לנוכח התמונות הגרפיות הרבות שהציגו מקורות תקשורת שונים.

אולם קיימים היבטים משפטיים רלוונטיים, שלא תמיד מוזכרים בהפגזה זו של פרשנות וביקורת סלקטיבית, שהיא לעתים קרובות גם בלתי מדויקת ואף זדונית. להלן נסכם כמה מהיבטים משפטיים אלו.

החמאס כישות טרור

 

סמל חמאס
סמל חמאס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הבסיס האידאולוגי המוצהר של החמאס, כפי שהוגדרבאמנה הלאומית של הארגון,1 יוצר קשר פנימי בין החמאס לבין ארגון האחים המוסלמים ומגדיר אותו בצורה ברורה כישות טרור. על פי האידאולוגיה של החמאס אין לישראל מקום בעולם, והיעד המוצהר של החמאס הוא השמדת מדינת ישראל: "החמאס חותר להניף את דגלו של אללה על כל סנטימטר של פלסטין." בנוסף לכך, הארגון מקדם אידאולוגיה אנטישמית המעלה על נס את הג'יהאד ורצח של יהודים.

בין אם מחשיבים את ממשל החמאס ברצועת עזה כחלק מהרשות הפלסטינית, בעקבות הסכמי האיחוד של אפריל 2014 עם ראש הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן),2 בין אם מחשיבים אותו  כ'מעין-מדינה', כ'ישות לא-מדינית' או אפילו כ'מדינה' (עם גבולות וממשלה) – אופיו של החמאס כישות טרור מבוסס היטב ומוכר על ידי כולם.

הכרה זו כוללת סיווג פורמלי ומשפטי והוצאת החמאס מחוץ לחוק כארגון טרור בארה"ב, בקנדה, בירדן, במצרים, בישראל וביפן.3

שיטת הפעולה המוצהרת של החמאס דוגלת בטרור נגד ישראל כאמצעי להשגת יעדי הארגון. החמאס רואה בכל גבר, אישה וילד ישראלים מטרה צבאית לגיטימית ובכך מצדיק את התקפות הטרור שלו באמצעות טילים, פיגועי התאבדות, רצח וחטיפה. החמאס מודה בגלוי שהוא נוקט באסטרטגיה של הטלת טרור על האוכלוסייה האזרחית בישראל באמצעות השימוש בטילים ורקטות המכוונים ללא אבחנה כלפי הערים, העיירות והיישובים במדינת ישראל. מנהיגיו ודובריו התבטאו בפומבי וקיבלו על עצמם את האחריות על פעולות טרור כגון אלה. כך, ירי ללא אבחנה של טילים על ידי החמאס עולה בקנה אחד עם האידאולוגיה שלו, הרואה בפגיעה באזרחים בישראל הישג צבאי, אסטרטגי וטקטי.4

 

הטרור במשפט הבינלאומי

המשפט הבינלאומי ואף הפרקטיקה הבינלאומית מוציאים את השימוש בטרור אל מחוץ לחוק, תהיינה סיבותיו או הצדקותיו אשר תהיינה. הדבר מאושר במספר החלטות שאומצו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ובמיוחד בעקבות ההתקפות של 11 בספטמבר 2001 נגד ארה"ב.5

בהחלטה 1269 (1999),6 בסעיף הביצועי הראשון של ההחלטה, המועצה:

"מגנה באופן חד משמעי את כל הפעולות, השיטות והנהלים של הטרור כפליליות ובלתי ניתנות להצדקה, בלא קשר למוטיבציה שלהם, בכל צורותיהם וגילוייהם בכל מקום שבהם הם מבוצעים ועל ידי כל מי שהם מבוצעים, במיוחד אלה שעלולים לאיים על השלום והביטחון הבינלאומיים".

 

באופן ספציפי יותר, החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1566 מחודש אוקטובר 2004, שהועברה תחת הפרק השביעי של מגילת האו"ם:

"מגנה במונחים החריפים ביותר כל פעולה של טרור בלא קשר למניע שלה, בלא קשר למקום שבו היא מתבצעת ובלא קשר למי שמבצע אותה, כאחד האיומים החמורים ביותר על השלום והביטחון.

"פשעים, כולל נגד אזרחים, שבוצעו במטרה לגרום למוות או פציעה גופנית חמורה, או לקיחה של בני ערובה במטרה ליצור מצב של טרור בציבור הכללי, או בקבוצה של בני אדם, או אצל אנשים מסוימים, להפחיד אוכלוסייה או לכפות על ממשלה או ארגון בינלאומי לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה אשר מהווים עבירות על פי האמנות והפרוטוקולים הבינלאומיים העוסקים בטרור וכפי שהוגדרו באמנות ופרוטוקולים אלה, בשום אופן לא ניתן יהיה להצדיקם על ידי שיקולים בעלי אופי פוליטי, פילוסופי, אידאולוגי, גזעי, אתני, דתי או בכל אופן דומה".7

 

לא פחות מ-16 אמנות ופרוטוקולים בינלאומיים אומצו על ידי האו"ם משנת 1963 ועד היום והפלילו את כל ההיבטים של הטרור הבינלאומי. כמו כן אומצו החלטות משמעותיות שהיוו ציוני דרך והתקבלו על ידי העצרת הכללית של האו"ם. ביחד הם מייצגים את הקונצנזוס הברור של הקהילה הבינלאומית המוציאה אל מחוץ לחוק כל צורה של טרור.8

 

אמנה אחת כזאת של האו"ם היא האמנה הבינלאומית משנת 1997 לדיכוי השימוש הטרוריסטי בפצצות,9 המקנה אופי פלילי להפעלתם של מתקני נפץ במתקנים ממשלתיים או בתחבורה ציבורית.

באופן דומה, בהקשר זה, זכתה הצהרת האו"ם בדבר אמצעים לחיסול הטרור הבינלאומי משנת 1994 לתמיכה פה אחד,10 וההוראות הביצועיות שלה מגנות באופן חד משמעי ומוציאות אל מחוץ לחוק את כל צורות הטרור.

 

בנוסף למכשירים הרב-לאומיים המוציאים את הטרור אל מחוץ לחוק, קיימות עוד סדרה נרחבת של אמנות אזוריות נגד טרור, המקיפות את האיחוד האפריקני, OAS, ASEAN, CIS, SHARC, ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי, מועצת אירופה, תכנית הפעולה של האיחוד האירופי, הליגה הערבית והארגון של הכנס האסלאמי.11

 

פשעים בינלאומיים ואחריות פלילית של החמאס

 

פעולות הטרור של החמאס – הן ירי הטילים חסר האבחנה לעבר ערים ישראליות ואזרחים ישראלים והן השימוש בתושביו שלו כמגנים אנושיים – מהוות הפרות של המשפט הבינלאומי והנורמות ההומניטריות המקובלות, ובאופן ספציפי, הפרה של חובת האבחנה, המחייבת את הצדדים הלוחמים להגביל את התקפותיהם למטרות צבאיות לגיטימיות בלבד.12

שתי הפעילויות הללו מהוות פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, וניתן להביא את המבצעים לדין בפני בית המשפט הבינלאומי הפלילי (ICC) ובפני בתי משפט של מדינות ובתי דין הפועלים במסגרת המשפט הפלילי האוניברסלי.

 

נראה שעידוד מלחמת קודש דתית המכוונת ליצור ישות מוסלמית אזורית המקיפה את כל שטח מדינת ישראל, והקריאות "לשחרר את פלסטין" ו"להניף את דגל אללה מעל כל אינץ' של פלסטין",13 מהווים הפרה של הוראות אמנת 1948 למניעת רצח עם.14

 

אמנת רומא משנת 1998, שייסדה את בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC), קובעת שבית הדין אמור לטפל ב"פשעים החמורים ביותר המעסיקים את הקהילה הבינלאומית ככלל". באופן ספציפי יש בכך כדי להעניק לבית הדין סמכות ביחס לפשעים הנזכרים לעיל, ובהיעדר פנייה מצד מדינה, מאפשרת האמנה גם למועצת הביטחון של האו"ם וגם לתובע של בית הדין ליזום את החקירות.15

 

לחמאס יש כוח צבאי מובנה משלו, מוסדות פוליטיים וחברתיים ושליטה דה-פקטו בשטח מוגדר והוא שיגר אלפי טילים לעבר ערי ישראל, ביצע פעולות טרור וסיכן את חייהם של מיליוני ישראלים. החמאס, אפילו כישות שאינה מדינית או חלק מישות שאינה מדינה, נחשב על פי כל הקריטריונים המקובלים כבר-שיפוט מלא על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי בגין מעשיו בביצוע מתקפות טרור נגד אזרחים ישראלים והשימוש שהוא עושה באזרחיו שלו כמגנים אנושיים. כך, הנהגת החמאס, מפקדיו ולוחמיו, הם ברי-ענישה בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.

במאמר הנושא את הכותרת 'אחריותיות החמאס על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי (HIL)' כותבת המשפטנית סיגל הורוביץ:16

"על פי המשפט הבינלאומי, גורמים שאינם מדינות כפופים אף הם לנורמות המקובלות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי כאשר הם הופכים לצד בסכסוך מזוין. כך, ערכאת הערעורים של בית הדין המיוחד עבור סיירה-לאונה הצהירה: 'ברור לכול ומוסכם שכל הצדדים בסכסוך מזוין, בין שהם מדינות בין שאינם מדינות, כפופים למשפט הבינלאומי ההומניטרי גם אם רק מדינות יכולות להיות צדדים באמנות בינלאומיות'".17

 

ביחס לאחריותם הפלילית האישית של אנשי חמאס, מוסיפה הורוביץ:

"השימוש שעושים אנשי החמאס בטילי קסאם וגראד בהקשר של הסכסוך המזוין בהחלט יכול להיחשב לפשע מלחמה על פי אמנת רומא. כתוצאה מכך, מעשים אלה עשויים להיות כרוכים באחריות פלילית אישית של לוחמי חמאס שביצעו אותם, הורו לבצעם, סייעו לבצעם, או תרמו באופן אחר לביצועם. מעשים אלה גם כרוכים באחריות פלילית אישית של המפקדים הצבאיים של החמאס ומנהיגיו הפוליטיים, על פי העיקרון של אחריות המפקדים".18

 

בנוסף לפשע של קשירת קשר וניסיון לגרום לרצח עם שנזכר לעיל, פעולות הטרור המפורטות להלן, שבוצעו על ידי החמאס, מהוות פשעים חמורים שהקהילה הבינלאומית צריכה לתת עליהם את הדעת:

 

תקיפה חסרת אבחנה של עיירות, כפרים ואזרחים בישראל באמצעות טילים

  • תקנות האג 1907: 19
  • סעיף 25: "ההתקפה או ההפגזה בכל דרך שהיא על ערים, כפרים, מגורים או בניינים שאינם מוגנים אסורה."
  • פרוטוקול 1 לאמנות ז'נבה, 1977: 20
  • סעיף 48: "איסור לכוון למטרות אזרחיות כמטרה".
  • סעיף 51(2): "איסור על הפעלת טרור נגד אוכלוסייה אזרחית".
  • סעיף 51(4): "איסור על התקפות חסרות אבחנה".
  • סעיף 57: "החובה למזער אובדן אקראי של חיי אזרחים ופציעת אזרחים".

 

השימוש באזרחים כמגנים אנושיים

  • אחסון מכוון של טילים בבתי חולים, במסגדים, בבתי ספר ובבתים באזורים מאוכלסים בצפיפות או בקרבתם, וירי טילים מתוכם, הן על מנת להגן ולהסוות את מיקום הטילים והן כדי לגרום לפעילות צבאית ישראלית נגד מיקומים אלה, ובכך לסכן אזרחים פלסטינים, מהווים פשע מלחמה.21
  • אחסון הטילים בבית הספר של אונר"א בעזה הוא דוגמא טיפוסית לפשע מסוג זה, שעורר הצהרת גינוי אפילו מאונר"א עצמה.22
  • השימוש במסגדים המרכזיים של עזה – כגון מסגד אל-פרוק במחנה הפליטים נוסיירת – לאחסון טילים וכלי נשק, וכמתחם לפעולותיו של החמאס – מהווה דוגמא נוספת לפשע כזה.23
  • סעיף 51(7) של הפרוטוקולים לאמנת ז'נבה משנת 1977, 24 קובע:
    • "הנוכחות או התנועות של אוכלוסייה אזרחית או אזרחים לא ישמשו כדי להפוך נקודות מסוימות או אזורים מסוימים לחסינים בפני פעולות צבאיות, במיוחד בניסיון להגן על יעדים צבאיים מהתקפה או להגן, להעדיף, או לעכב פעולות צבאיות. הצדדים לסכסוך לא יכוונו את תנועתם של האוכלוסייה האזרחית או של אזרחים יחידים באופן שינסה להגן על יעדים צבאיים מהתקפה או להגן על פעולות צבאיות".
  • סעיף 58(ב) מחייב הימנעות ממיקום יעדים צבאיים בתוך או בסמוך לאזורים המאוכלסים בצפיפות.
  • ההוראות הבאות של תקנת ICC מתייחסות לפשעים מסוג זה:
  • סעיף 7: פשעים נגד האנושות – הביצוע המרובה של "התקפה מקפת או שיטתית המכוונת נגד כל אוכלוסייה אזרחית".
  • סעיף 8: פשעי מלחמה – ביצוע בקנה מידה רחב כחלק מתכנית או כמדיניות של התקפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית או נגד אזרחים אינדיבידואלים ומטרות אזרחיות; השיגור המכוון של התקפה בידיעה שהתקפה כזאת תגרום לאובדן אקראי של חיים או פציעה לאזרחים; התקפה או הפצצה של ערים, כפרים, מגורים או בניינים שאינם מהווים יעדים צבאיים; השימוש בנוכחות של אזרחים כדי להפוך נקודות מסוימות, אזורים מסוימים, או כוחות מסוימים לחסינים בפני פעולות צבאיות; והשימוש בילדים מתחת לגיל 15 כדי להשתתף בפעילויות העוינות.

 

זכותה של ישראל להגנה עצמית

המשפט הבינלאומי מכיר בשתי זכויות יסוד להגנה עצמית. במשפט הבינלאומי הקונבנציונלי, כפי שהוגדר בסעיף 51 של אמנת האו"ם: "שום דבר במגילה הנוכחית לא ימנע את הזכות המובנית של הגנה עצמית באופן יחיד או קולקטיבי, במידה ומתקיימת התקפה מזוינת נגד חברה באומות המאוחדות".25

הזכות השנייה היא זו של המשפט הבינלאומי המנהגי, המבוססת על פסק הדין של בית הדין הבינלאומי לצדק במקרה קרולינה (1837), שקבע את הזכות להגנה עצמית אל מול כורח שהוא "מיידי, מאיים, אימתני ואינו משאיר שום בחירה של אמצעים ושום רגע לשיקולים מעמיקים יותר".26

במספר החלטות חשובות הבהירה מועצת הביטחון ש"הטרור הבינלאומי מהווה איום לשלום ולביטחון הבינלאומיים" ואיששה את הזכות המהותית להגנה עצמית, כפי שהוכרה במגילת האו"ם, לנוכח טרור כזה.

נקודה זו הודגשה שוב בהחלטה 1368 (2001), 27 שנתקבלה רק יום אחד לאחר התקפות 11 בספטמבר 2001 על ארה"ב, ובה קובעת מועצת הביטחון את הזכות להגנה עצמית וקוראת לקהילה הבינלאומית להילחם בטרור.

באופן דומה, בהחלטת מועצת הביטחון 1373 (2001), 28 שאומצה מכוח הפרק השביעי של המגילה, המועצה "חזרה ואיששה את הזכות המהותית של היחיד או הקולקטיב להגנה עצמית כפי שאלה זכו להכרה במגילת האו"ם, וכפי שנקבע שוב בהחלטה 1368 (2001) ".

אין צורך לומר שאף אחת מהחלטות אלו לא כפתה מגבלה כלשהי על תחולתן ביחס למתקפות טרור מצד גורמים שהם מדינות בלבד, אף לא הייתה כל הנחה כזאת מרומזת בהחלטות אלה. 29

 

טענות המועלות נגד ישראל

ענישה קולקטיבית

הטענה שהעלה סגן ראש ממשלת בריטניה, ניק קלג, שישראל מבצעת, כביכול, ענישה קולקטיבית בקרב אוכלוסיית רצועת עזה,30 היא לא רק כוזבת אלא גם מבוססת על הנחות משפטיות מוטעות. כפי שצוין לעיל, פעולותיה של ישראל מכוונות לעבר מטרה אסטרטגית וטקטית אחת בלבד – לא להעניש את האוכלוסייה, אלא לעצור את הירי חסר האבחנה של טילים והשימוש במנהרות פלישה כדי לבצע פעולות טרור נגד אוכלוסייה אזרחית.

אמנם המשפט הבינלאומי אוסר על "ענישה קולקטיבית",31 אך אף אחת מפעולות הלוחמה של ישראל נגד החמאס אינן מהוות ענישה קולקטיבית: אם בצורה של הטלת עונשים על יחידים או קבוצות, ואם כתוצאה מפעולות שהיו מפירות באופן אחר כלשהו את הכללים של האבחנה ו/או המידתיות.32

לעומת זאת, החשיפה השיטתית והמכוונת של החמאס את תושביו לפעילויות לוחמה צבאיות, במקום לאפשר להם להיכנס למקלטים ולמנהרות, והטלת האימה השיטתית והאיום בטרור באמצעות התקפות טילים יומיומיות חסרות אבחנה המכוונות נגד ערים בישראל, מהווים ענישה קולקטיבית של מיליוני אזרחים ישראלים, כמו גם תושבים פלסטינים ברצועת עזה, ולכן מהווים הפרות בוטות ומכוונות של נורמות המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

 

תקיפה מכוונת של בנייני מגורים

ישראל מואשמת באופן כוזב על ידי האו"ם ואחרים שהיא תוקפת בכוונה תחילה בנייני מגורים.33

המציאות בשטח אכן טרגית אך מסיבות אחרות. אחת ההפרות הרבות של הנורמות ההומניטריות הבינלאומיות בידי החמאס היא ביצוע פעילויות טרור בתוך אזורי מגורים ברחבי העיירות והכפרים ברצועת עזה, כולל השימוש בבתי המפקדים עצמם, שם מתגוררים משפחותיהם ואזרחים אחרים. בתים אלה שימשו לאחסון כלי נשק וכמרכזי פיקוד, שליטה ותקשורת. השימוש בבתים ומבני מגורים אחרים למטרות צבאיות מסכן אותם והופך אותם למטרות צבאיות לגיטימיות על פי המשפט הבינלאומי.

סעיף 52(2) של הפרוטוקול הראשון לאמנת ז'נבה34 מתייחס באופן ספציפי להתחייבות להגביל את ההתקפות ליעדים צבאיים בלבד – "יעדים שהם על פי טבעם, מיקומם ומטרתם או השימוש שנעשה בהם תורמים באופן אפקטיבי לפעילות הצבאית, ושההרס הכולל או החלקי שלהם, לכידתם או נטרולם בנסיבות השולטות באותה עת, מציעים יתרון צבאי ברור".

על מנת לקבוע באופן מדויק את המטרות הצבאיות, ישראל מפעילה שיטות מתקדמות, לרבות רמות רבות של מודיעין, ייעוץ משפטי הניתן למקבלי ההחלטות, והכשרה מראש שמקבלים המפקדים המבצעיים בשטח. גם כאשר בית נחשב על פי כל הקריטריונים המשפטיים הרלוונטיים כמטרה צבאית לגיטימית, צה"ל ממזער את הנזק הפוטנציאלי לאוכלוסייה האזרחית הסובבת באמצעות בדיקה חזותית בזמן אמת על מנת להעריך את הנוכחות האזרחית במטרה; צה"ל מספק התראה מוקדמת לפני תקיפת המטרה; ובוחר בזהירות את כלי הנשק והתחמושת על מנת למזער נזק לאזרחים.35

באופן עקרוני, אין לישראל שום מדיניות של פגיעה מכוונת באזרחים או ברכוש אזרחי והיא עושה כל מאמץ לתת התרעה מוקדמת אפקטיבית לתקיפות עתידיות שלה, שעלולות להשפיע באופן פוטנציאלי על אוכלוסיית האזרחים.

למרות המדיניות המכוונת והנוהג של החמאס לנצל בכפייה אזרחים, כולל ילדים, כדי להגן על אתרי הטילים וכלי הנשק שלהם, ישראל עשתה מאמצים גדולים מאוד, במהלך תגובתה לירי הטילים של החמאס, להבטיח נזק מזערי לאזרחים אלו. במאמצים אלה נכללים מתן התרעה מוקדמת לאנשים המתגוררים, הממוקמים או הנמצאים בקרבת בתים שסומנו כמטרות כתוצאה מהשימוש בהם לשם פעולות טרור, אחסון כלי נשק או כאתרי שיגור טילים, ופניות פומביות לאזרחים שאינם לוחמים להרחיק עצמם ממטרות כאלה.36

שימוש בכוח בלתי מידתי

הטענות באמצעי התקשורת הבינלאומיים ומצד ארגונים בינלאומיים ואף כמה נציגי ממשלה,37 שהפעולות של ישראל הן "חסרות פרופורציה" או בלתי מידתיות, ולכן הן מפרות את המשפט הבינלאומי, הן טענות שגויות הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.

הדרישה של מידתיות בסכסוך צבאי היא מדד של עוצמת הכוח הדרוש ביחס ליתרון הצבאי המוחשי והישיר שיש לצפות מביצוע התקיפה. אין זו השוואה בין מספר הנפגעים של הצדדים המעורבים בסכסוך, ואף לא של הנזק שנגרם במהלך הלוחמה.38

מאמר הנושא את הכותרת 'יישום העיקרון של המידתיות בפעולות לוחמה', שפורסם על ידי מכון אוקספורד לאתיקה, משפט וסכסוך מזוין,39 מציין: "הפגיעה באזרחים אינה בלתי חוקית כשלעצמה. פגיעה באזרחים, או נזק שנגרם למטרות אזרחיות כתופעת לוואי של פעולה צבאית, אפשר שיהיו מותרים בתנאי שיהיו מידתיים ביחס לתועלת הצבאית שמצפים להפיק מהמבצע".

עיקרון זה נחשב לחלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי המחייב את כל המדינות. הוא הפך לחלק מדיני הסכסוך המזוין (IHL) עם הקודיפיקציה שלו בפרוטוקול הנוסף הראשון של אמנת ז'נבה משנת 1977. בסעיף 55, פיסקה 5ב, נקבע: "תקיפה שיש לצפות שתגרום לפגיעה אקראית בחיים אזרחיים, פציעה של אזרחים, נזק לחפצים אזרחיים, או שילוב ביניהם, שתיחשב למופרזת ביחס ליתרון הצבאי המוחשי והישיר שמצפים להשיג מהתקיפה, היא תקיפה אסורה".

 

העובדה שהיו יותר נפגעים אזרחיים ונזק לרכוש בתוך רצועת עזה מכפי שהיו בישראל איננה תולדה של שימוש בלתי מידתי בכוח מצד ישראל.

 

העובדה הטרגית והמצערת שהיו יותר נפגעים אזרחיים ונזק לרכוש בתוך רצועת עזה מכפי שהיו בישראל איננה תולדה של שימוש בלתי מידתי בכוח מצד ישראל, או שימוש בכלי נשק בלתי מידתיים, אלא של העובדה שצוינה לעיל, שהחמאס מנצל בכוח ובכוונה תחילה אזרחים, מבנים אזרחיים ובתי מגורים כמגנים אנושיים. המבנים האזרחיים משמשים את החמאס כמקומות לשיגור טילים וכמרכזי פיקוד, ובכך חושפים ביודעין את התושבים לפגיעה, מתוך מגמה למנוע את פעולת ישראל נגד שיגור הטילים ונגד מתקנים צבאיים אחרים ואף להציג באופן ציני גופות של אזרחים אל מול מצלמות הטלוויזיה המשדרות תמונות קשות אלה ברחבי העולם עם כותרות המאשימות את ישראל.

בעשותו כך, ביצע למעשה החמאס פשע מלחמה כפול: הוא תקף בכוונה תחילה אזרחים ישראלים, תוך שבעת ובעונה אחת הוא גם הטמיע את כלי הנשק שלו, מנהיגיו, פעיליו והתשתיות שלו בקרב אזרחים פלסטינים שאינם מעורבים בלוחמה.

באופן דומה, העובדה שהחמאס מנע גישה של אזרחים לרשת המנהרות התת-קרקעית שלו ולרשת המקלטים ושמר את המקלטים והמנהרות הללו למפקדיו הצבאיים ולאחסון טילים, והעובדה שישראל פיתחה רשת מקיפה של מקלטים ואף את מערכת ההגנה שלה נגד טילים 'כיפת ברזל', אינה יכולה לשמש בסיס להאשמת ישראל בשימוש בכוח בלתי מידתי.

 

השוואת מספר הנפגעים

אפשר שאחת השיטות הנקוטות על ידי אמצעי התקשורת הבינלאומיים, הראויה ביותר לגינוי, היא השוואת 'ספירת הגופות' והמסקנה העגומה שחוסר מידתיות מגולמת בעובדה שנהרגו יותר פלסטינים מאשר ישראלים.40 ההנחה האבסורדית עליה מבוססת השוואה זו היא שמוטב שיהיו נפגעים ישראלים רבים יותר על מנת 'לאזן' את התמונה. מערכת 'כיפת ברזל', שמנעה אלפי נפגעים ישראלים פוטנציאליים מפגיעתם של טילי חמאס, היא הסיבה לפער הקיים במספר הנפגעים.

ברור שישראל אינה יכולה להיות אחראית למשוואה כזאת. בכל סכסוך מזוין, ובמיוחד בנסיבות כגון אלו שהיו במהלך 'צוק איתן', נהרגים ונפצעים אזרחים, למרבה צער. בניגוד לחמאס, לישראל אין שום מדיניות של פגיעה מכוונת באזרחים, אך אזרחים אכן נפגעים לעתים, בין אם כתוצאה מהעובדה שהחמאס חושף בכוונה את אזרחיו כדי להגן על מטרות, ובין אם כתוצאה מטעות אנוש, החמצות מטרה או מיפוי בלתי מדויק.

ישראל הנהיגה מדיניות קפדנית ביותר של חקירה במקרים כאלה, ובמקרה של טענות לפשעי מלחמה או הזנחה היא נוקטת בהליכים המשפטיים והמשמעתיים הנדרשים.

 

איומים בתביעות משפטיות נגד מנהיגים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)

כחלק מהמהומה התקשורתית וההצהרות הפוליטיות של מנהיגי החמאס וגורמים בכירים בקהילה הבינלאומית שבים ונשמעים איומים לפתוח הליכים בגין פשעי מלחמה כביכול, נגד מנהיגים ישראלים ומפקדים צבאיים, בפני בתי דין פליליים בינלאומיים ולאומיים כאחד.

כפי שתיארנו לעיל, דיני הצבא בישראל ומבנה הפיקוד בצה"ל מחייבים היצמדות קפדנית לנורמות הומניטריות בינלאומיות וכל טענה להפרה של נורמות כאלה מצד חיילים ומפקדים נחקרת מיד, ובמידת הצורך הגורמים המשפטיים הצבאיים בישראל אף פותחים בהליכים. לכן, האיומים ליזום תביעה משפטית בבית הדין הפלילי הבינלאומי אינם מציאותיים ואינם לוקחים בחשבון את דרישות חוקת ה-ICC עצמו.

לעומת זאת, פשעי המלחמה שמבצעים החמאס ומנהיגיו, כפי שמפורט בפרק זה וכפי שהם מודים בהם בגלוי ובצורה בוטה, והיעדר כל רצון, יכולת, מסגרת משפטית או אמצעים בתוך החמאס או המבנה המשפטי הפלסטיני לחקור ולשפוט פשעים כאלה, מחייבים להפנות אותם ל-ICC מתוך מגמה להבטיח שהמנהיגים והגורמים לתשתית הטרור של החמאס יובאו לדין פלילי.

 

הפעילות ברפיח, 1 באוגוסט 2014

ב-1 באוגוסט, 2014, אחרי שהוכרזה שביתת נשק, תקף מחבל מתאבד של החמאס יחידה של צה"ל ברפיח תוך שהוא הורג ופוצע מספר חיילים. גופתו של סגן הדר גולדין לא נמצאה ונראה שהוא נחטף ונלקח משם באמצעות מנהרה לתוך העיר רפיח. בשלב זה יושמה הוראה של צה"ל, המיושמת לעתים רחוקות, בשם 'נוהל חניבעל'. נוהל זה מופעל "בדקות הראשונות ובשעות הראשונות אחרי חטיפה אפשרית", כותב עיתונאי הארץ, אנשיל פפר, "כאשר מפקדים בשטח מאמינים שאפשר שחייל נלקח בשבי האויב".41 הנוהל משתמש באש צבאית, כולל ארטילריה והפגזות מן האוויר, על מנת לחסום נתיבי בריחה אפשריים.

נוהל זה מהווה למעשה אמצעי של מידתיות טקטית, שנועד לשימוש סלקטיבי ונדיר, במצב ספציפי של לוחמה בלתי סימטרית בין כוחות של צבא מאורגן לבין אלמנטים חמושים הכוללים אנשי טרור. נוהל זה מיושם כאשר במהלך לוחמה פעילה מפירים המחבלים בכוונה תחילה את הנורמות המקובלות של סכסוך מזוין ושל המשפט ההומניטרי הבינלאומי וחותרים תחתם, לרבות באמצעות הסתתרות בקרב אזרחים ושימוש באזרחים כדי להשיג את מטרותיהם.

 

לנוכח דילמה בלתי סימטרית כזאת, הנוהל נועד לצפות מראש ולסתור מצב חמור ומיידי של 'פצצה מתקתקת' באמצעות מניעה, גם אם יש צורך בשימוש בכוח, של פעולת טרור פוטנציאלית של חטיפת חיילים או אזרחים, עינויים, הטלת מומים, עריפת ראש, חטיפה ארוכת-טווח ו/או סחיטה לטווח ארוך לשם שימוש כקלפי מיקוח על מנת להבטיח את שחרורם של אלפי טרוריסטים או דרישות של קבוצות טרור לוויתורים פוליטיים קיצוניים. מצבים כאלה מלווים באופן בלתי נמנע בדרישות עם תווית מחיר גבוהה, בין כספית, בין פוליטית, בין מוסרית – במסגרת זמן מצומצמת בלבד בה ניתן להגיב.

הנוהל נועד למנוע את אותם אמצעים שיובילו באופן בלתי נמנע לסיכון חייהם של מספר לא מבוטל של אנשים כתוצאה משחרור המוני וחזרה לפעילות של מאות ואולי אף אלפי טרוריסטים. על פי אותו קנה מידה, הוא נועד להימנע ממצבים של תקופות ארוכות וממושכות (לעתים מספר שנים) של כליאה ומשא ומתן על שחרור חטופים. בדרך זו, הנוהל גם מיועד למנוע את החיזוק של הכישורים הכספיים, הפוליטיים והמבצעיים של ארגון הטרור שבו מדובר.

הנוהל כרוך בשימוש במידת הכוח הנחוצה כדי למנוע חטיפה פוטנציאלית כזאת ובכך להרוס נתיבי מילוט ולמנוע מצבים מסוג זה של חטופים/סחטנות/ עינויים. לנוכח הדרישות הקפדניות של המשפט הבינלאומי המתייחס לסכסוך מזוין, המגבילות את השימוש בכוח במצבים שעלולים לגרום לאובדן אקראי של חיים אזרחיים או פציעה של אזרחים אך ורק למצבים שמוכתבים על ידי יתרון צבאי ישיר ומוחשי צפוי, הכוח המשמש בנוהל זה הוא מידתי לחלוטין להשגת המטרה הצבאית.

במקרה של החטיפה ברפיח, התברר בהמשך כי סרן גולדין נהרג בהתקפה הראשונית וגופתו נלקחה על ידי לוחמי החמאס כקלף מיקוח. החמאס טען שבתקרית זו נהרגו 130 אזרחים פלסטינים. חקירה של צה"ל הגיעה למסקנה ש-41 בני אדם, כולל שני לוחמים של החמאס, נהרגו.

 

לסיכום

בלא קשר לנסיבות, סכסוך מזוין כרוך במצבים שבהם, למרבה הצער, נפגעים גם אזרחים. המשפט הבינלאומי מכוון להגביל את הפגיעה  באזרחים חפים מפשע באמצעות הבטחה שהצדדים המעורבים בסכסוך ינהלו את הפעילות המלחמתית בהתאם לנורמות ההומניטריות מתוך מגמה למנוע ככל האפשר פגיעות אזרחיות.

ישראל, כמדינה ריבונית עם צבא המתנהל בהתאם לנורמות אלה, עושה כל מאמץ לקיימן למרות ההפרה הבוטה, המכוונת וחסרת האבחנה של נורמות אלה מצד החמאס, הן ביחס לאוכלוסייתו שלו והן ביחס לאוכלוסיית ישראל. יש לקוות שהפשעים נגד האנושות ופשעי המלחמה שמבצעים המנהיגים והמפקדים הבכירים של הארגון הטרוריסטי חמאס לא יעברו ללא עונש, ושהקהילה הבינלאומית תפעל להבטיח זאת.

 

הערות

1 Hamas Charter, http://www.acpr.org.il/resources/hamascharter.html, see Article 2:
The Islamic Resistance Movement is one of the wings of the Muslim Brothers in Palestine. The Muslim Brotherhood Movement is a world organization, the largest Islamic Movement in the modern era. It is characterized by a profound understanding, by precise notions and by a complete comprehensiveness
of all concepts of Islam in all domains of life: views and beliefs, politics and economics, education and society, jurisprudence and rule, indoctrination and teaching, the arts and publications, the hidden and the evident, and all the other domains of life.
See also article 7:
Hamas is one of the links in the Chain of Jihad in the confrontation with the Zionist invasion. It links up with the setting out of the Martyr Izz a-din al-Qassam and his brothers in the Muslim Brotherhood who fought the Holy War in 1936; it further relates to another link of the Palestinian Jihad and the Jihad and efforts of the Muslim Brothers during the 1948 War, and to the Jihad operations of the Muslim Brothers in 1968 and thereafter.
And Article 13:
There is no solution to the Palestinian problem except by Jihad. The initiatives, proposals and International Conferences are but a waste of time, an exercise in futility. The Palestinian people are too noble to have
their future, their right and their destiny submitted to a vain game.
2 Yazan al-Saadi, “Palestinian Reconciliation: A History of Documents,” Al Akhbar English (Lebanon), April 28,
2014, http://english.al-akhbar.com/node/19580
3 See U.S. “Country Reports on Terrorism 2005,″ U.S. Department of State, Office of the Coordinator for Counterterrorism, April 2006, p. 196. See also “Designated Foreign Terrorist Organizations,” U.S. Department of State, Bureau of Counterterrorism, http://www.state.gov/j/ct/rls/other/des/123085.htm; Canadian “Currently Listed Entities,” Department of Public Safety and Emergency Preparedness. November 22, 2012; EU Council Common Position 2003/651/CFSP; Khaled Abu Toameh, “King Abdullah Says No to Hamas,” Gatestone Institute, September 17, 2013, http://www.gatestoneinstitute.org/3978/king-abdullah-hamas; “Cairo Court Bans Activities by Palestinian Hamas in Egypt, Brands It a Terrorist Organization,” Associated Press, March 4, 2014, http://www.foxnews.com/world/2014/03/04/cairo-court-bans-activities-by-palestinian-hamas-in-egypt-brands-it-terrorist/
4 See “Hamas Claims Responsibility for Rockets Fired at Jerusalem, Tel Aviv and Haifa,” Middle East Eye, July 8, 2014, http://www.middleeasteye.net/news/israels-army-prepared-ground-assault-gaza-official-275282816: “For the first time, the Ezzedine al-Qassam Brigades strike Haifa with an R160 rocket, and strike occupied Jerusalem with four M75 rockets and Tel Aviv with four M75 rockets.”
     See also Khaled Abu Toameh and Yaakov Lappin, “Hamas Claims Responsibility for Rocket Fire on Israel,”Jerusalem Post, July 7, 2014, http://www.jpost.com/Middle-East/Hamas-claims-responsibility-for-rocket-fire-on-Israel-361830 and “The Islamic Jihad took responsibility for the rockets fired toward Tel Aviv,” in Yaakov Lappin, “Hamas: We Attempted to Hit the Nuclear Reactor in Dimona,” Jerusalem Post, July 9, 2014,
http://www.jpost.com/Operation-Protective-Edge/Rocket-alert-sirens-sound-in-Zichron-Yaakov-120-km-north-of-Gaza-362087
     See also “Hamas Says Real Battle Yet to Begin,” i24news, July 11, 2014,http://www.i24news.tv/en/news/israel/diplomacy-defense/36623-140708-gaza-israel-launches-operation-protective-edge. In a video statement broadcast across Arab media, the Al-Qassam Brigade said: “The more shahids falling make us stronger and more determined for victory. For the first time yesterday, we showered from the north of the homeland to the south in Dimona. Tens of rockets showered the center of the occupation. That is only a few of what is waiting.”
     See also Elhanan Miller, “Fatah Joins Hamas and Islamic Jihad in Missile Launches,” Times of Israel, July 10, 2014, http://www.timesofisrael.com/moderate-fatah-joins-hamas-and-islamic-jihad-in-missile-launches/#ixzz37KhRmK25.
     See also “Israeli Warplanes Pound Gaza Strip,” The Australian, July 9, 2014,http://www.theaustralian.com.au/news/world/israeli-warplanes-pound-gaza-strip/story-e6frg6so-1226982452456?nk=30dd8b2330cf43d6507b130e303ae6c6: “The Ezzedine al-Qassam Brigades, the armed wing of Hamas, said it had fired four M75 rockets at Jerusalem, which lies 65 kilometers from the Palestinian enclave. It also claimed to have launched a rocket at Haifa, 165 kilometers away. There was no report of anything hitting the northern port city but the army said a rocket did fall on Hadera, 100 kilometers north of Gaza. Hamas militants also said yesterday they fired four rockets at Tel Aviv, 60 kilometers north of Gaza, setting sirens off across the city. Earlier, another rocket aimed at Israel’s commercial capital was shot down by the Iron Dome antimissile defense system.”
     See also “Operation Protective Edge, Day 4,” Ha’aretz, July 12, 2014,
http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/.premium-1.604437: “Hamas’ armed wing has warned airlines that it intends to target Israel’s Ben-Gurion International Airport with its rockets from Gaza and has told them not to fly there, a statement by the group said on Friday.”
     See also Jen Psaki, Spokesperson, U.S. State Department, July 10, 2014,http://www.state.gov/r/pa/prs/dpb/2014/07/229048.htm: “There’s a difference between Hamas, a terrorist organization that’s indiscriminately attacking innocent civilians in areas where there are innocent civilians in Israel, and the right of Israel to respond and protect their own civilians. And that’s what we’re seeing on the ground take place.”
     See also Patrick Martin, “Lopsided Rocket Warfare Rages On between Israel and Hamas,” Globe and Mail(Canada), July 11, 2014,  http://www.theglobeandmail.com/news/world/lopsided-rocket-warfare-rages-on-between-israel-and-hamas/article19578271/: “Hamas also showed no sign of letting up its missile strikes against Israel, acknowledging responsibility for scores of rockets fired Friday against Israeli centers including the launch of a powerful Iranian-built Fajr-5 against Tel Aviv.”
     See also “Hamas Armed Wing Warns to Strike Tel Aviv,” Xinhua, July 13, 2014,http://www.shanghaidaily.com/article/article_xinhua.aspx?id=229441: “The armed wing of the Islamic Hamas movement, al-Qassam Brigades, said on Saturday that it will fire new rockets called J80 into Tel Aviv and its suburb at 9:00 p.m. local time. It is the first time that Hamas declared in advance that it will fire rockets into Israel. The group claimed responsibility for launching hundreds of rockets into Israel over the past five days against the Israeli offensive on the Gaza Strip.”
     See also Brent Scher, “Hamas Rockets from Gaza Target Haifa, Reach Far into Northern Israel,” Washington Free Beacon, July 9, 2014, http://freebeacon.com/national-security/hamas-rockets-from-gaza-target-haifa-reach-far-into-northern-israel/: “The barrage of rocket fire coming from the Gaza Strip reached far beyond the known range of Hamas’ missile arsenal, hitting the northern Israeli town of Hof HaCarmel on Wednesday. The town is just south of Haifa, Israel’s third-largest city. Hamas claimed responsibility for the attacks and said that Haifa was the intended target.”
     See also “Israeli Defense Forces Launch Operation ‘Protective Edge’ against Hamas,” Voice of Russia, July 8, 2014, http://voiceofrussia.com/news/2014_07_08/Israeli-Defense-Forces-launch-operation-Protective-Edge-against-Hamas-6359/: “The Ezzedine al-Qassam Brigades claimed responsibility for the attacks. ‘Al-Qassam fired dozens of rockets on Netivot and Ashkelon, Ashdod and Ofakim in response to the Zionist aggression,’ a statement said. ‘Qassam rockets are a natural reaction to the Israeli crimes against our people.’”
5 See UN Security Council Resolutions 1267 (1999) of October 15, 1999,http://www.state.gov/j/ct/rls/other/un/5110.htm; 1373 (2001) of September 28, 2001,
http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/392A001F254B4B9085256B4B00708233; 1540 (2004) of April 28, 2004, http://www.treasury.gov/resource-center/sanctions/Documents/1540.pdf; as well as its other resolutions concerning threats to international peace and security caused by terrorism.
6 UN Security Council Resolution 1269 (1999) of October 19, 1999, http://www.mefacts.com/cached.asp?x_id=10835
7 UN Security Council Resolution 1566 (2004) of October 8, 2004,http://www.state.gov/j/ct/rls/other/un/66959.htm
8 “United Nations Action to Counter Terrorism – International Legal Instruments,” United Nations,http://www.un.org/en/terrorism/instruments.shtml
9 “Measures to Eliminate International Terrorism – Report of the Sixth Committee,” United Nations, November 25, 1997, http://www.un.org/law/cod/terroris.htm
10 “Measures to Eliminate International Terrorism,” UN General Assembly Resolution 49/60, December 9, 1994,http://www.un.org/documents/ga/res/49/a49r060.htm
11 “(Inter-) Regional Action against Terrorism,” UN Office on Drugs and Crime,https://www.unodc.org/tldb/en/regional_instruments.html
12 See Yoram Dinstein, The Conduct of Hostilities under the Law of International Armed Conflict (Cambridge: Cambridge University Press, 2005), p. 82.
13 Article 6 of the Hamas Charter.
14 78 UNTS 277.
15 Rome Statute of the International Criminal Court, http://www.icc-cpi.int/nr/rdonlyres/ea9aeff7-5752-4f84-be94-0a655eb30e16/0/rome_statute_english.pdf. See specifically Articles 7(1) and (2)a (Crimes against humanity) and Article 8(2)(b)(i)(ii)(iv) (War crimes), and Article 13 (Exercise of the court’s jurisdiction).
16 See Sigall Horowitz, “Accountability of Hamas under International Humanitarian Law,” Hamas, the Gaza War, and Accountability under International Law (Jerusalem: Jerusalem Center for Public Affairs, 2009),http://jcpa.org/article/accountability-of-the-hamas-under-international-humanitarian-la/. Horowitz adds, “It can safely be argued that Hamas fighters, who daily targeted Israeli civilians by launching Qassam and Grad rockets, violated the provisions of Common Article 3 (to the Geneva conventions).”
17 Quoted in Horowitz article, citing Prosecutor v. Sam Hinga Norman, Case No. SCSL-2004-14-AR72(E), Decision on Preliminary Motion Based on Lack of Jurisdiction (Child Recruitment), May 31, 2004, para. 22. See more at Horowitz, “Accountability of Hamas,” http://jcpa.org/article/accountability-of-the-hamas-under-international-humanitarian-la/
18 Ibid. See also Lisbeth Zegveld, Accountability of Armed Opposition Groups in International Law (Cambridge: Cambridge University Press, 2002).
19 “Convention (IV) respecting the Laws and Customs of War on Land and its Annex: Regulations concerning the Laws and Customs of War on Land, The Hague, October 18, 1907 – Article 25,” International Committee of the Red Cross, http://www.icrc.org/applic/ihl/ihl.nsf/Article.xsp?action=openDocument&documentId=D1C251B17210CE8DC12563CD0051678F.
20 “Protocol Additional to the Geneva Conventions of 12 August 1949, and relating to the Protection of Victims of International Armed Conflicts (Protocol I), June 8, 1977 – Article 48,” International Committee of the Red Cross,http://www.icrc.org/applic/ihl/ihl.nsf/Article.xsp?action=openDocument&documentId=8A9E7E14C63C7F30C12563CD0051DC5C
21 For a detailed exposure of the use by Hamas of homes of senior Hamas operatives as command centers and weapons storage facilities, see “Weapons Caches in Houses of Terrorist Operatives in the Gaza Strip: The Case Study of Ibrahim al-Shawaf, Senior PIJ Commander,” Intelligence and Terrorism Information Center, July 15,
2014, http://www.terrorism-info.org.il/Data/articles/Art_20677/E_116_14_1313703276.pdf
22 “UNRWA Strongly Condemns Placement of Rockets in School,” UNRWA, July 17, 2014,http://www.unrwa.org/newsroom/press-releases/unrwa-strongly-condemns-placement-rockets-school. Evidently, according to media reports, this did not prevent the UNRWA officials from transferring the rockets found in the school to the Hamas authorities. See Raphael Ahren, “UN Agency Handed Rockets Back to Hamas, Israel Says,” Times of Israel, July 20, 2014, http://www.timesofisrael.com/un-agency-handed-rockets-back-to-hamas-israel-says/
23 “The Use of Mosques in the Gaza Strip for Military Purposes by Hamas and Other Terrorist Organizations: The Case of the Al-Farouq Mosque,” Intelligence and Terrorism Information Center, July 13, 2014,http://www.terrorism-info.org.il/Data/articles/Art_20672/E_113_14_1401598645.pdf
24 See note 10 above, http://www.un.org/documents/ga/res/49/a49r060.htm
25 Charter of the United Nations, “Chapter VII: Action with Respect to Threats to the Peace, Breaches of the Peace, and Acts of Aggression,” http://www.un.org/en/documents/charter/chapter7.shtml
26 Louis-Philippe Rouillard, “The Caroline Case: Anticipatory Self-Defence in Contemporary International Law,”Miskolc Journal of International Law (Hungary), Vol. 1 (2004), No. 2, pp. 104-120, http://www.uni-miskolc.hu/~wwwdrint/20042rouillard1.htm
27 “Security Council Condemns, ‘in Strongest Terms,’ Terrorist Attacks on United States,” United Nations, September 12, 2001, http://www.un.org/News/Press/docs/2001/SC7143.doc.htm
28 UN Security Council Resolution 1373 (2001) of September 28, 2001,http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/392A001F254B4B9085256B4B00708233
29 See Thomas Franck, “Terrorism and the Right of Self-Defense,” American Journal of International Law, Vol. 95, (2001), pp. 839-840.
30 “’Israel Attacks Are Collective Punishment!’ Nick Clegg Slams Gaza Op,” RT-News, July 17, 2014,http://rt.com/uk/173592-clegg-israel-gaza-ceasefire/
31 “Rule 103. Collective Punishments,” Customary IHL, International Committee of the Red Cross,http://www.icrc.org/customary-ihl/eng/docs/v1_cha_chapter32_rule103
32 Justus Reid Weiner and Abraham Bell, “International Law and the Fighting in Gaza,” Jerusalem Center for Public Affairs, 2008, p. 16, http://jcpa.org/article/international-law-and-the-fighting-in-gaza/
33 “Statement by Director of UNRWA Operations in Gaza, Robert Turner, on the Unfolding Situation in the Strip,” UNRWA, July 10, 2014, http://www.unrwa.org/newsroom/official-statements/statement-director-unrwa-operations-gaza-robert-turner-unfolding
34 See note 10 above, http://www.un.org/documents/ga/res/49/a49r060.htm
35 “IDF Strikes Houses in Gaza Used for Military Purposes,” Israel Defense Forces, July 10, 2014,
http://www.idfblog.com/blog/2014/07/10/idf-strikes-houses-gaza-used-military-purposes/
36 “Palestinian Envoy to UNHRC: Israelis Warn Civilians Before Attacks, We Don’t,” MEMRI TV, July 13, 2014,https://www.youtube.com/watch?v=DjzS27ylCZ8
37 “Argentina Condemned the Violence in Gaza and Israel’s ‘Disproportionate’ Use of Military Force,” Telam(Argentina), July 21, 2014, http://www.telam.com.ar/english/notas/201407/2801-argentina-condemned-the-violence-in-gaza-and-israels-disproportionate-use-of-military-force.html; “Turkey Condemns ‘Disproportionate’ Israeli Violence in Gaza,” Jerusalem Post, October 4, 2011,http://www.jpost.com/Breaking-News/Turkey-condemns-disproportionate-Israeli-violence-in-Gaza; “British Parliament Accuses Israel of War Crimes,” Socio-Economics History Blog, July 14, 2014,https://socioecohistory.wordpress.com/2014/07/22/british-parliament-accuses-israel-of-war-crimes/
38 “Rule 14. Proportionality in Attack,” Customary IHL, International Committee of the Red Cross,
http://www.icrc.org/customary-ihl/eng/docs/v1_cha_chapter4_rule14
39 Janina Dill, “Applying the Principle of Proportionality in Combat Operations,” Oxford Institute for Ethics, Law and Armed Conflict, University of Oxford, December 2010,
http://www.elac.ox.ac.uk/downloads/proportionality_policybrief_%20dec_2010.pdf
40 Stephanie Gutmann, “The Body-Count Cliché – The Victim-Loving Western Media Have a Weakness for Palestinians,” National Review, July 11, 2014, http://www.nationalreview.com/article/382471/body-count-clich-stephanie-gutmann. See also Eric H. Yoffe, “The Bizarre Moral Criticism Against Israel – What Does It Mean to Say that Casualties Are ‘Disproportionate’?” TIME, July 14, 2014, http://time.com/2982215/israel-gaza-casualties/
41 Anshel Pfeffer, “The Hannibal Directive: Why Israel Risks the Life of the Soldier Being Rescued,” Ha’aretz, August 3, 2014, http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/.premium-1.608693
42 Amir Rappaport, “It’s Apparent the ‘Hannibal Directive’ Was Not Ordered in Gaza. No One to Be Charged,”Makor Rishon-NRG (Hebrew), January 30, 2015, http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/672/957.html