אסטרטגיית החמאס נחשפת - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

אסטרטגיית החמאס בניהול המערכה הצבאית נגד ישראל

יונתן דחוח-הלוי

מבצע 'צוק איתן' (יולי-אוגוסט 2014), בין ישראל לחמאס וארגוני טרור פלסטיניים אחרים, נתפס מנקודת מבטו של חמאס כחוליה נוספת בג'יהאד ובמאבק המזוין, אשר תכליתו בטווח הארוך להביא לשחרור כל שטח פלסטין ולחורבנה של מדינת ישראל.

מבחינת החמאס, כל מערכה נועדה לפגוע בחוסן הלאומי של ישראל ובכושר העמידה של אזרחיה, לעודד פתיחת חזיתות עימות נוספות נגד ישראל באמצעות הפלסטינים באיו"ש וערביי ישראל ולהגביר את הלחץ הבינלאומי עליה.

האסטרטגיה של חמאס ב'צוק איתן' (בשמה הערבי – 'המוץ הנאכל') התפתחה על בסיס הערכת סבב העימות הקודם, בנובמבר 2012 ('עמוד ענן' בשמו הישראלי ו'אבן הסיג'יל' בשמו הפלסטיני). אתר האינטרנט אל-מג'ד, המופעל ע"י מנגנוני הביטחון והמודיעין של חמאס, פרסם מסמך המנתח מזווית הראייה של חמאס את הלקחים הצבאיים מהלחימה בנובמבר 2012. ¹

ישראל, לפי תפיסת החמאס, הגדירה לעצמה מספר יעדים, והם: השמדת הכוחות המזוינים הפלסטיניים, חיסול מנהיגים בדרג הצבאי והפוליטי, פגיעה ביעדים אסטרטגיים ברצועת עזה, משיכת הכוחות הפלסטיניים ללחימה בשטחים פתוחים שתקל על השמדתם, ניצול הלחימה לצרכים פוליטיים-תעמולתיים מבית והכשלת הניסיונות לפיוס בזירה הפלסטינית בין הרשות הפלסטינית לחמאס.

על פי המסמך הביטחוני שפורסם, חמאס הצליח להתגבר על חיסול מפקד הזרוע הצבאית של הארגון, אחמד ג'עברי, ולהשיב אש בעוצמה רבה, מעבר לזו שישראל העריכה מראש, תוך תקיפה במקביל של יישובים ישראליים, שדות תעופה ומפעלים. ניהול הלחימה בוצע מחדר מבצעים משותף לכל הארגונים הפלסטינים, שבדק את המטרות ותיאם את הוראות שיגור הרקטות.

היעדים האסטרטגיים של חמאס במערכה היו: זעזוע תפיסת הביטחון של ישראל באמצעות תקיפות בעומק המדינה, כפיית תנאי הפסקת האש על ישראל, יצירת מאזן אימה ויכולת הרתעה שמנעה מהפיקוד הצבאי החלטה על מבצע צבאי קרקעי ברצועת עזה.

שיטת הפעולה של חמאס התבססה בין היתר על גורם ההפתעה. לשיטת חמאס, ישראל הופתעה מכמות הרקטות שבידי הארגון, מהטווח שלהן, מתקיפת ריכוזי כוחות צה"ל סמוך לגבול רצועת עזה ומהשימוש בנשק נגד מטוסים (נ"מ) שהגביל את הפעלת המזל"טים.

המסמך הביטחוני מפרט את הישגי החמאס במערכה, והם: בקשתה של ישראל להפסקת אש כבר מהיום השני ללחימה, היחלצות מדינות מערביות וארה"ב לסייע לישראל להגיע להסכם הפסקת אש, ההכרה בחמאס כתנועת שחרור ולא כארגון טרור, שחיקת דימוי צה"ל כצבא בלתי מובס, ומנגד – התחזקות האמונה שהפלסטינים יכולים לגבור עליו.

זמן קצר לאחר תום סבב העימות בנובמבר 2012 פירט מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, את עקרונות האסטרטגיה של חמאס בחתירתו להשמדת מדינת ישראל. עקרונות אלה נשענים על שני צירים – צבאי ומדיני – המשלימים זה את זה. משעל סבור שניתן, מחד, להתגבר על העדיפות הצבאית הישראלית באמצעות יתרונות צבאיים טקטיים, המנצלים את נקודות התורפה הישראלית, ומאידך – לקצץ את מחלפותיה הצבאיות של ישראל באמצעות שימוש בכלים מדיניים ומשפטיים במסגרת הג'יהאד, תוך הסתייעות בארגוני שמאל וזכויות אדם במערב. וכך, אמר משעל את הדברים הבאים:²

"מה שאירע בשמונת הימים [של המלחמה] הוא דוגמא לדרך ניהול המערכות הצבאיות, ובפרט לקשר ההדוק ביניהן. מי שרוצה לנהל מערכה מדינית חייב שיהיו לו קלפים חזקים על הקרקע, והלקח הזה הוא דוגמא לכך. אנו סבורים, כי לשם החזרת האדמה, אל-קודס, זכות השיבה והזכויות הפלסטיניות יש צורך בקלפים אמתיים של עוצמה, והפסקת התוקפנות נגד עזה דורשת את כל הסימפוניה היפה, החזקה והנאמנה.

כיצד ניתן להשיב את אל-קודס ואת האדמה ואת העם המגורש לאדמתו? הדבר דורש מערכה שיהיו בה כל קלפי העוצמה, ובראשם המאבק עם אחדות השורה הפלסטינית ואחדות העמדה הערבית, וכן עם ניהול נכון של המערכה המדינית.

שוגה מי שחושב, שהחזרת פלסטין ואל-קודס תתבצע רק בתהליך של מו"מ. המו"מ הוא שלב קצר במסגרת מערכת ההתנגדות והמאבק הלאומי הנתמך ע"י הגורמים הערביים והאסלאמיים והליברליים בעולם, עד אשר נשיג את זכויותינו, והג'יהאד והמאבק הם הדרך האסטרטגית למימושן".

מחמוד אל-זהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס ומבכירי הנהגת הארגון, המקורב לפיקוד הצבאי של גדודי אל-קסאם, חשף בטקס יום השנה למערכת 'עמוד ענן' את אחת משיטות הפעולה הצבאיות שננקטו בעימות עם ישראל בקיץ 2014. אל-זהאר ציין כי על פי התכנית של השלב הבא במערכה עם ישראל "אנו נפלוש אליהם והם לא יפלשו אלינו".³ מדבריו השתמע, כי חמאס מתכנן לבצע פעולות התקפיות קרקעיות בתוך שטח ישראל, ולא להסתפק רק בלחימה בשטח רצועת עזה או בשיגור רקטות ממנה לעבר יעדים אזרחיים וצבאיים בישראל. הוא הבהיר, בהקשר לכך, כי לעם הפלסטיני זכות לחפור בכל שטח, וכי הארגונים הפלסטיניים הלוחמים אינם מחויבים לגבולות כלשהם, ובכך רמז אל-זהאר על הכוונה לעשות שימוש במנהרות ההתקפיות שנחפרו אל מעבר לגבול רצועת עזה לתוך שטח ישראל.

ראיד סעד, מראשי הפיקוד של גדודי אל-קסאם ומפקד חטיבת העיר עזה, אמר באותו אירוע כי "לא עובר רגע שבו גדודי אל-קסאם אינם מתכוננים, מתאמנים, מייצרים, מפתחים, בונים, חופרים ומצטיידים לקראת המפגש עם האויב", בהדגישו כי "גדודי אל-קסאם היום [נובמבר 2013] חזקים יותר פי כמה וכמה" מבעבר.⁴ סעד הזהיר את ישראל כי ההבלגה של גדודי אל-קסאם על "המצור" לא תארך זמן רב. סעד הציג בדבריו את הנחת היסוד של חמאס, לפיה העימות הצבאי עם ישראל הוא עניין של זמן בלבד, וכן את הקווים העיקריים של תכנית ההיערכות הצבאית של חמאס לעימות זה, ובראשם השקעה מסיבית בבניין הכוח הצבאי, ובכלל זה פיתוח אמצעי לחימה, שיפור הכשירות והמוכנות וחפירת מנהרות התקפיות.

אבו עוביידה, ובשמו המלא חוד'ייפה סמיר עבדאללה אל-כחלות, המשמש הדובר הרשמי של גדודי אל-קסאם, הציג מסרים דומים באשר ללקחי מערכת 'עמוד ענן' ולדפוסי הלחימה העתידיים, אשר יושמו במלחמה בקיץ 2014.

בריאיון לערוץ אל-חיוואר (5.2.2013) אמר אבו עוביידה, הנמנה על הפיקוד הבכיר של גדודי אל-קסאם, כי במלחמה הבאה "אנו נעשה שימוש בשיטת ההתקפה היבשתית, בטילים ארוכי טווח ובהפתעות אחרות שלא חשפנו אותן עד עתה".⁵

בריאיון לרדיו אל-ראי (נובמבר 2013) אמר אבו עוביידה כי "הכיבוש יתמודד עם סוג חדש של מלחמות שלא היה רגיל אליהן בעבר, והן המנהרות", אשר "ייכללו במסגרת דרכי הפעולה של [ארגוני] המאבק הפלסטיני בכל מערכה עתידית". לדבריו, "המנהרות הן אחת משיטות הפעולה של המאבק, והן תהיינה הנשק היעיל ביותר בכל עימות עתידי עם הכיבוש". הוא הוסיף כי "[הארגונים] הלוחמים המציאו את מלחמת המנהרות", אשר "השיגו השפעה עמוקה והטילו אימה על ישראל".

אבו עוביידה ציין כי "אופי המערכה עם האויב מחייב את [הארגונים] הלוחמים לפעול בחשאיות ולהתכונן" ו"כאשר יגיע רגע העימות והכניסה למערכה ייווכח האויב בהכנות שביצעו [גדודי] אל-קסאם [לעימות]".

ההישג העיקרי של מערכת 'עמוד ענן' ('אבן הסיג'יל'), בעיניו של אבו עוביידה, מצוי ב"שחיקה המוחלטת של כוח ההרתעה של הכיבוש הישראלי", אשר "חש חולשה וחוסר אונים נוכח [הארגונים] הפלסטיניים הלוחמים וכוח ההרתעה שלו נשחק".⁶

בריאיון לאל-ריסאלה נט (נובמבר 2013), אמר אבו עוביידה כי גדודי אל-קסאם מצויים תמיד במוכנות לכל עימות ולכל תוקפנות, וכל האופציות פתוחות, כולל פעולות ההתאבדות.⁷

בסרטון וידאו רשמי של גדודי אל-קסאם, חודש קודם לכן (אוקטובר 2013), אמר אבו עוביידה כי הארגונים הלוחמים מצויים במוכנות טובה יותר מבעבר לעימות עם ישראל, ברשותם "נשק אסטרטגי" ומתקיים תיאום מלא בין כל הכוחות הצבאיים ברצועת עזה במאבק נגד ישראל, אותה כינה "אויב משותף" ו"אויבי האנושות". היעד הסופי של המאבק הפלסטיני, הדגיש אבו עוביידה, היא כיבוש הערים ירושלים, אשקלון, רמלה ובאר שבע, ובמילים אחרות – השמדתה המוחלטת של מדינת ישראל.⁸ בעניין זה אמר אבו עוביידה (מאי 2013) כי האסטרטגיה נגד ישראל נשענת על מאבק בכל האמצעים עד לשחרור מלא של כל שטח פלסטין, שכן אדמת פלסטין היא הקדש אסלאמי שאין לאיש סמכות לוותר על שעל ממנה, וההתרשלות בביצוע מצוות הג'יהאד לשם שחרורה הוא פשע.⁹

בריאיון אחר לאתר הרשמי של חמאס (דצמבר 2013) הבהיר אבו עוביידה כמה נקודות מרכזיות הניצבות במרכזה של אסטרטגיית המאבק נגד ישראל. הפסקת האש שהושגה לאחר סבב העימות בנובמבר 2012 – אשר מכונה בלשון חמאס 'תהדייה', קרי תקופה של רגיעה – "אינה מנוחת הלוחם כפי שנוהגים לומר, אלא היערכות, הכנות ומוכנות", ו"ההפתעות [הצבאיות] תישארנה הפתעות, והן לא תיחשפנה אלא בעת שתיקבע".

לדבריו, "כל עוד הכיבוש [של כל שטח כלשהו מפלסטין] קיים, אנו נמצאים במצב של ג'יהאד או בהכנות [לג'יהאד]… [גדודי אל-קסאם] הם צבא בפועל". בתשובה לשאלות: "האם אתם צופים תוקפנות ציונית קרובה והאם יש לכם תכנית מוכנה מראש להתמודדות עם כל תרחיש של הסלמה?" ענה אבו עוביידה: "אנו צופים תוקפנות בכל רגע וברשותנו תכניות להתמודדות אתה". עוד הבהיר, כי מתקיימים "יחסים טובים ומשלימים ובכל הרמות", וכן "תיאום וקשר קבוע", עם הזרועות הצבאיות של הארגונים הפלסטיניים ברצועת עזה, הבאים לידי ביטוי ב"קיומו של חדר מבצעים משותף בתרחישים שונים".¹⁰

האסטרטגיה של חמאס, הנלמדת מדברים אלה, נגזרת מיעד העל, שהוא השמדת מדינת ישראל, בדרך של מאבק מתמשך, הכולל מתקפת טרור קבועה ועימותים צבאיים בעצימות גבוהה לפרקי זמן משתנים. נאמנים לתפיסת ה'הודנה' האסלאמית ודרכו של הנביא מוחמד, הפסקת האש היא לעולם זמנית, ונועדה אך ורק כדי לשפר את המוכנות הצבאית לקראת חידוש הג'יהאד בתנאים טובים יותר. חמאס שם דגש מיוחד בשנה וחצי שקדמו לסבב העימות של קיץ 2014 על בניית הכוח הצבאי ורכישת יכולות ואמצעי לחימה, היכולים להסב אבידות רבות בקרב חיילי צה"ל ואזרחים ישראלים ולחטוף ישראלים חיים או מתים כקלפי מיקוח לצורך שחרור טרוריסטים פלסטינים המרצים עונשי מאסר בישראל. התיאום עם כל הארגונים הלוחמים ברצועת עזה, לרבות באמצעות חדר מבצעים משותף, נתפס כבעל חשיבות עליונה בניהול הלחימה נגד ישראל, בהיותו מכפיל כוח שמאפשר אורך נשימה במהלך העימות הצבאי.

חמאס הקים ברצועת עזה צבא המבוסס על יחידות חי"ר ויחידות מיוחדות, כגון קומנדו ימי, יחידות לשיגור רקטות, כוחות נ"מ ויחידה קטנה להפעלת מטוסים ללא טייס. לצבא זה – הנטמע באוכלוסייה אזרחית, מקים עמדות באזורים עירוניים צפופים וכוחותיו לובשים בגדים אזרחיים בעת לחימה – יכולת לעכב ולשבש פעילות של צבא סדיר בלחימה בשטח בנוי ולגרום לאבידות רבות באמצעות מלכוד בנייני מגורים, ירי צלפים, פיגועי התאבדות, מטעני נפץ וירי תלול מסלול. השדרוג המשמעותי ביכולת הרקטית, הן מבחינה איכותית והן מבחינה כמותית, העניק לחמאס ולארגוני הטרור הפלסטיניים האחרים אמצעים לפגוע בעוצמת הרס ובטווחים גדולים יותר מבעבר. בשילוב עם המנהרות ההתקפיות החודרות לשטח ישראל ומבצעים חודרים של יחידות קומנדו ימי, גדל מאוד פוטנציאל ההרג ההמוני של חמאס בקרב אזרחים וכוחות צה"ל ערב העימות הצבאי האחרון.

מאז תום מערכת 'אבן הסיג'יל' נערך חמאס לסבב עימות צבאי נוסף, בלתי נמנע, עם ישראל, שהוא כאמור חוליה בשרשרת בלתי פוסקת של עימותים צבאיים עד לשחרור כל אדמת פלסטין. חמאס יזם את העימות בדרכו שלו, בדומה לעימותים צבאיים קודמים עם ישראל.

על פי נתוני מרכז המידע למודיעין ולטרור, במהלך שנת 2013 סוכלו ונמנעו ע"י כוחות הביטחון הישראליים כ-190 פיגועים משמעותיים, שתוכננו להתבצע בעיקר מיהודה ושומרון (לעומת 112 בשנת 2012). רוב הפיגועים שסוכלו היו במתווה של הנחת מטענים (67 פיגועים). כמו כן סוכלו כוונות לבצע חטיפות (52), פיגועי ירי (52) ופיגועי התאבדות (16).

בקרב החשיפות והסיכולים בלט חמאס, שעשה מאמצים להוציא לפועל פעולות טרור ביהודה ושומרון. פעילות חמאס התבצעה באמצעות תשתיות פעילים ביהודה ושומרון, לעתים קרובות בהכוונת מפקדות ופעילים הנמצאים 'בחוץ', כולל בטורקיה. בהקשר זה בלטה מעורבותם של משוחררי 'עסקת שליט', ששוחררו לרצועת עזה, בהכוונת פעילות טרור ביהודה ושומרון.¹¹

שר הביטחון, משה בוגי יעלון, מסר (יוני 2014), כי בששת החודשים הראשונים של השנה, עד לחטיפת ורצח שלושת הנערים הישראלים, בוצעו 14 ניסיונות חטיפה נוספים. מרביתם של ניסיונות חטיפה אלה בוצעו ע"י חמאס.¹²

חמאס ידע היטב כי הצלחת פיגוע אסטרטגי, דוגמת חטיפה, פיגוע התאבדות או רצח המוני של ישראלים בפיגוע טרור, עשויה, על פי ניסיון העבר והמדיניות המוצהרת של ישראל, לגרור תגובה צבאית ישראלית שתכוון נגד יעדים אסטרטגיים של חמאס ברצועת עזה. כל הפסקת אש (שהיא לעולם זמנית לשיטת החמאס) אינה נתפסת כנצירה מוחלטת של האש או הפסקת המאבק נגד ישראל. שיטת הפעלת האש והיקפה, וכן זירות הפעולה, משתנות בתקופת הרגיעה. כלומר, חופש הפעולה לביצוע תקיפות ופעולות טרור מרצועת עזה נקבע, מנקודת ראותו של חמאס, בהתאם להערכת התגובה הצבאית הישראלית והאינטרסים האסטרטגיים של חמאס באותה עת.

בשנת 2013 ובששת החודשים הראשונים של שנת 2014 בוצעו כאמור עשרות רבות של ניסיונות חטיפת ישראלים לצורכי מיקוח ופיגועים אסטרטגיים אחרים. אשר על כן, הארגון העריך בסבירות גבוהה אפשרות שמתקפת הטרור המתמשכת נגד ישראל עשויה, בסופו של דבר, על פי מידת הצלחתה, להביא לעימות צבאי נוסף במועד קרוב, והוא נערך בהתאם לתרחיש זה באמצעות האצת בניין הכוח והמוכנות הצבאית על כל היבטיה. בדרך דומה יזם חמאס את סבבי העימות הקודמים עם ישראל וכך נהג גם הפעם.

ככל שחמאס מוסיף ומפתח את בניין הכוח והיכולות הצבאיות, ובעיקר היכולת לתקוף באופן רציף יעדים אסטרטגיים בישראל מבלי שניתן לשתק באופן מוחלט את מקורות האש שלו, כך מתחזק, על פי תפיסת חמאס, כוח ההרתעה שלו (בשיתוף פעולה עם שאר ארגוני הטרור הפלסטיניים),שמשמעותו הרחבת 'חופש הפעולה' להמשך המאבק המזוין מרצועת עזה ובזירות אחרות, ובראשן יהודה ושומרון וירושלים. כלומר, חמאס סבור שביכולתו למתוח בהדרגה את גבולות 'ההבלגה' הישראלית על פיגועי הטרור ככול שיתחוור לה שתג המחיר שהיא תידרש לשלם בעימות כולל יהיה גבוה במיוחד.

סבבי העימותים הצבאיים הם חלק ממלחמת התשה ארוכת טווח, ובה בעת משמשים אמצעי להרים את רף הנזק בחומר ובנפש הנגרם לישראל. בטקס ברפיח (13 בנובמבר 2014) לציון "הניצחון" ב'צוק איתן' אמר דובר גדודי אל-קסאם, אבו עוביידה, כי "[הכוחות הפלסטיניים] הלוחמים ניפצו את כל הקווים האדומים, כפו משוואות חדשות ומוטטו את תפיסת הביטחון הלאומי הציונית".¹³

ההבדל העיקרי בין מערכת 'עמוד ענן' ('המוץ הנאכל') למערכת 'צוק איתן' ('אבן הסיג'יל') מצוי לדברי אבו עוביידה ב"ניפוץ כל הקווים האדומים" בניהול המערכה הצבאית נגד ישראל, בתקיפה מסיבית ומתמשכת של יישובים ישראליים, בתקיפות קרקעיות בתוך שטח ישראל באמצעות מנהרות התקיפה וחדירה מהים, ובשיגור רקטות ארוכות טווח עם רש"ק במשקל 75-90 ק"ג חומר נפץ לעבר הכורים הגרעיניים של ישראל בדימונה (ע"י חמאס)¹⁴ ובשורק (ע"י הג'יהאד האסלאמי),¹⁵ בו לטענת חמאס מאוחסנים טילים גרעיניים,¹⁶ לעבר שדה התעופה הבינלאומי בן גוריון¹⁷ ולעבר אזור העיר חיפה, בו מצויים מפעלים כימיים גדולים.¹⁸

במהלך מערכת 'צוק איתן' הסירו מעליהם חמאס וקואליציית ארגוני הטרור שפעלה תחת פיקודו כל מגבלה בבחירת יעדי התקיפה בישראל, בניסיון לגרום להרג המוני גדול ככל האפשר של אזרחים. כורים גרעיניים, מפעלים כימיים ומטוסי נוסעים היו מטרות לגיטימיות לתקיפות חוזרות ונשנות, ובסבב העימות הבא מתכוון חמאס לעשות שימוש אף ברקטות בעלות רש"ק גדול יותר. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות הסכסוך הערבי-ישראלי, שבמהלך מלחמה עם ישראל תוקף הצד הערבי כורים גרעיניים ושדה תעופה בינלאומי, בניסיון לפגוע ללא אבחנה במטוסי נוסעים. ב-1991, בעת מלחמת המפרץ הראשונה של הקואליציה הבינלאומית לשחרורה של כווית מהכיבוש העיראקי, שיגר הצבא העיראקי מספר טילי סקאד לעבר הכור הגרעיני בדימונה כפעולת תגמול על הפצצות הכור העיראקי אוסירק בידי ישראל עשור שנים קודם לכן. ישראל היא המדינה המערבית היחידה אשר הכורים הגרעיניים שלה היו נתונים לתקיפה צבאית.

דפוסי הלחימה של חמאס בסבב העימות האחרון המחישו פעם נוספת את הקרבה האידאולוגית והמעשית בין חמאס למדינת הח'ליפות האסלאמית (המכונה גם דאעש). מלכתחילה כיוון חמאס את מתקפת הטילים המסיבית והמתמשכת לעבר יעדים אזרחיים, על מנת לגרום לקטל גדול ככל האפשר ללא אבחנה, ומעבר לכך, בדומה לדאעש – גם חמאס הוכיח שמדיניות הטרור שלו ובחירת יעדי התקיפה חסרות מגבלות מוסריות כלשהן.

במערכה נגד ישראל השתתפו ארגונים המזוהים עם דאעש, כגון 'המדינה האסלאמית בבית אל-מקדס'. חמאס, שהוא השליט בפועל ברצועת עזה, מעניק 'בית חם' לכל ארגוני הטרור הפלסטיניים ומאפשר לשלוחות אלקאעידה לפעול בחופשיות (כל עוד אין הן ממרות את פיו).

במישור האידאולוגי, המחויבות הדתית להשמדת העם היהודי (ג’נוסייד) בארץ ישראל חוזרת במסרים שמשמיעים מנהיגים בחמאס ובזרוע הטרור של הארגון. מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, הכחיש את הטענה שהרקטות ששיגר חמאס כוונו להרוג אזרחים ישראל, בהדגישו כי לטעמו כל היהודים המתגוררים בפלסטין הם בגדר לוחמים ולא אזרחים. במסיבת עיתונאים בקטאר במהלך המלחמה (23 ביולי 2014) אמר משעל את הדברים הבאים: "הם מאשימים אותנו [חמאס] בתקיפת אזרחים [יהודים] ובמתקפות מתמשכות מדי יום המכוונות נגד אזרחים. לא ניתן לומר שהמתיישבים [היהודים] הם אזרחים. הם [היהודים] מתגוררים על אדמה כבושה, אינה לגיטימית עבורם. הם חמושים, הם הורגים והם גורמים להרס".¹⁹

ב-25 ביולי שידר ערוץ הטלוויזיה הרשמי של חמאס, אל-אקצה, את דרשת יום השישי ממסגד בדיר אל-בלח בדרום רצועת עזה. האימאם שנשא את הדרשה קרא להשמדה טוטלית של היהודים: "הדוקטרינה שלנו היא מאבק בכם [ביהודים] עד להשמדתכם המוחלטת. אנו לא נותיר איש מכם בחיים, שכן אתם גזלני אדמה זרים ושכירי חרב נצחיים. אתם שכירי חרב של כל הזמנים. אחיי, לימדו את ההיסטוריה. בכל מקום שהיהודים חיו הם הפיצו שחיתות".²⁰

האיומים בדבר רצח עם של היהודים נשמעו מפיהם של מנהיגים בכירים בחמאס ובזרוע הצבאית של הארגון, גדודי אל-קסאם. ערב המלחמה בחודש מאי 2014 פרסמו גדודי אל-קסאם סרטון וידאו הקורא ליהודים בפלסטין למהר ולעזוב את פלסטין, ומזהיר אותם שאם לא יעשו כן גורלם ייחרץ למוות בידי חמאס.²¹

ד"ר יונס אל-אסטל, מבכירי תנועת החמאס וחבר הפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס, נותן להלכה זו של השמדת העם היהודי בידי המוסלמים הצדקה הלכתית ורואה בפיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים (6 במרץ 2008) חלק מיישומה של מצוות העשה שניתנה בידי אללה.

אל-אסטל כיהן בעבר בתפקיד ראש הוועדה האחראית על פסיקת הלכה ב'אגודת חכמי הדת של פלסטין' (אסטל כונה 'המופתי של חמאס'), הנחשבת למוסד הדתי החשוב ביותר של חמאס, המופקד על עיצוב המצע הרעיוני האסלאמי של התנועה.²² כמו כן, שימש אל-אסטל דיקן הפקולטה לשריעה ויו"ר הוועדה לפסיקת הלכה באוניברסיטה האסלאמית, הוא ייסד וניהל כיו"ר את בתי הספר 'אל-הודא' האסלאמיים ברצועת עזה והיה פקיד בכיר בוועדת הצדקה 'אל-רחמה' בח'אן יונס.

במאמר הלכתי שפרסם (13 במרץ 2008)²³ באתר של 'אגודת חכמי הדת של פלסטין' קובע אל-אסטל שדין ההשמדה, השריפה והשואה יחול היהודים לא רק בעולם הבא, אלא גם בעולם הזה בידיהם של לוחמי הג'יהאד. אל-אסטל נסמך על הפסוק בקוראן (פרשת 'כוכבי המזלות', פסוקים 7-4), בו נאמר: "מוות לבעלי התעלה, האש רבת הדלק בעודם ישובים סביבה, הזינו עיניהם באשר עוללו למאמינים" (תרגום: אורי רובין). דין זה של מוות בשריפה יחול על היהודים כמו על בעלי התעלה בשעתו (שהרגו במוסלמים המאמינים), ואללה לא ירחם על איש מהם בשל עזות המצח של היהודים כלפיו, השחיתות שלהם, רצח הנביאים ושפיכת דם המוסלמים.

מימוש עונש השריפה בגיהנום יתבצע, לדברי אל-אסטל, עפ"י הכתוב בקוראן (פרשת 'העלייה לרגל', פסוקים 24-20): "אשר לכופרים, להם הותקנו בגדים של אש, ועל ראשם יריקו מים רותחים, אשר ימוססו את קרביהם ואת עורם, והוכנו למענם שבטים של ברזל. כל אימת שירצו לצאת ממנה מחמת הייסורים, יוחזרו אל תוכה. טעמו נא את עונש השריפה". אל-אסטל מסביר כי ייסורי השריפה מכוונים אל אנשי הספר (קרי יהודים ונוצרים) שכפרו בדברי אללה ול'מושריקון' (אלו המשתפים אל נוסף באמונתם).

והוא מוסיף ומקשה: השאלה הגדולה היא האם ייתכן שהם יטעמו את ייסורי השריפה בעולם הזה בנוסף לייסורים הגדולים המובטחים בגיהנום כדי לרומם את רוחם של עדת המאמינים? ועל כך הוא משיב בהסתמכו על הפסוק מהקוראן (פרשת 'כוכבי המזלות', פסוק 10): "כל הרודף את המאמינים והמאמינות ואינו שב מדרכו, לו עונש גיהנום ולו עונש השריפה". לדברי אל-אסטל, חלק מחכמי הדת סבורים שייסורי השריפה יתקיימו בעולם הזה לפני העולם הבא, כלומר המוסלמים מצווים לשרוף חיים באש את היהודים עד להשמדתו המוחלטת של העם היהודי כולו. הוא מצטרף לדעה זו בקובעו את הדברים הבאים: "ולכן, אנו סמוכים ובטוחים, כי השריפה והשואה (משתמש במינוח 'מחרקה' שמשמעותו שריפה ושואה) תהיה מנת חלקם של היהודים, ואחד מסימניה הוא פעולת מסירת הנפש למען אללה במדרשה הצבאית ישיבת מרכז הרב".

בריאיון לערוץ הטלוויזיה הרשמי של חמאס, אל-אקצה (11 במאי 2011), אמר יוניס אל-אסטל: "היהודים הובאו בהמוניהם לפלסטין כדי שהפלסטינים, והאומה האסלאמית מאחוריהם, יזכו בכבוד של השמדת הרוע של הכנופיה הזו… כל הטורפים, כל ציפורי הטרף, כל הזוחלים והחרקים המסוכנים והחיידקים הקטלניים, מסוכנים פחות מהיהודים… בעוד מספר שנים כל הציונים והמתיישבים יבינו שהגעתם לפלסטין הייתה עבור הטבח הגדול בדרך שבה אללה רוצה להסיר את הרוע הזה מהאנושות…".²⁴

בריאיון נוסף לאל-אקצה (20 ביוני 2012), הסביר אל-אסטל את תפקיד המוסלמים במערכה נגד היהודים. לדבריו, "אללה העניש את בני ישראל פעמים רבות לאורך ההיסטוריה. הוא העניש אותם בידי האשורים והבבלים. הוא העניש אותם בידי חבריו של הנביא [מוחמד] בחצי האי ערב, במדינה ובח'ייבר. הוא העניש אותם בידי הגרמנים, ולפני כן בידי הרומאים. כיום זו התור של האומה המוסלמית להעניש אותם פעם נוספת".²⁵

בריאיון לערוץ אל-אקצה, חודשים ספורים לפני סבב העימות האחרון, הצדיק אל-אסטל פעם נוספת ביצוע רצח עם ביהודים. לדברי אל-אסטל: "מה הפתרון לכנופיית אנשים זו [היהודים]?… אנו חייבים לטבוח בהם, כדי לשבור אותם ולמנוע מהם להפיץ שחיתות בעולם… עלינו להחזיר אותם למצב בו הם נתונים להשפלה. הם צריכים להיות תושבים ד'ימים [בעלי מעמד נחות]. מעמד זה חייב להיות נכפה עליהם באמצעות מלחמה. הם חייבים לשלם את מס הביטחון, הג'זיה, כאשר הם חיים בקרבנו… ואולם, בפלסטין, בה הם כובשים ופולשים, הם אינם יכולים ליהנות ממעמד של ד'ימים".²⁶

חזון רצח העם ביהודים משתלב בתפיסת העולם של חמאס, העולה בקנה אחד עם זו של מדינת הח'ליפות האסלאמית (דאעש) בדבר הקמת מהפכה אסלאמית עולמית, שבמרכזה הקמת ח'ליפות שתצא למערכה כוללת נגד הכופרים ותשים פעמיה לכיבוש אירופה. חוקי האסלאם מיושמים הלכה למעשה בעזה, וחברי הפרלמנט של חמאס כבר הכינו הצעת חוק לתיקון החוק הפלילי באופן שיאפשר הוצאות להורג על עבירות חמורות על החוק האסלאמי, כולל מוות בצליבה, כריתת איברים לגנבים ועונש מלקות לשותי אלכוהול.²⁷

יוניס אל-אסטל אמר בהקשר זה, כי "כאשר פלסטין תשוחרר ואנשיה יחזרו אליה, האזור כולו בחסדו של אללה יהפוך לארצות האסלאם המאוחדות, אדמת פלסטין תהיה לבירה של הח'ליפות האסלאמית, וכל המדינות תהיינה מדינות בתוך הח'ליפות".²⁸

בדרשה ששודרה בערוץ אל-אקצה של חמאס פירט אל-אסטל את היעדים ארוכי הטווח של חמאס:

"אללה בחר אתכם עבורו ועבור הדת שלו, על מנת שאתם תשמשו המנוע שידחוף את האומה לשלב של הניצחון, ביטחון, גיבוש העוצמה ואף כיבושים באמצעות דעווה [הטפה דתית] וכיבושים צבאיים של ערי הבירה בעולם כולו.

בקרוב מאוד, ברצונו של אללה, רומא תיכבש, כפי שנכבשה קונסטנטינופול, וזאת בהתאם לנבואת נביאנו מוחמד. היום רומא היא עיר הבירה של הקתולים, או עיר הבירה של הצלבנים, אשר הכריזה את עוינותה כלפי האסלאם ונטעה את אחי הקופים והחזירים בפלסטין כדי למנוע את התעוררות האסלאם. עיר הבירה זו תהפוך למוצב קדמי של הכיבושים האסלאמיים אשר יתרחבו באירופה כולו, ומשם יפנו לעבר שתי יבשות אמריקה ואף למזרח אירופה".²⁹

המהפכה האסלאמית העולמית וכיבוש רומא כסמל לחתירה להביס את הנצרות והציביליזציה המערבית היא אבן יסוד במצע הרעיוני של האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס.³⁰ ביטוי נוסף לכך ניתן למצוא בדבריו של ד"ר סובחי אל-יאזיגי, איש חמאס והדיקן ללימודי הקוראן באוניברסיטה האסלאמית בעזה, בריאיון לערוץ אל-אקצה של חמאס (25 במאי 2012):

“הכיבוש של אנדלוסיה [ספרד] הוא חלום ישן, דבר שהמוסלמים מייחלים לו בגאווה וימשיכו לייחל לו בעתיד… אנו תולים את תקוותנו ומבטחנו באללה שהניצחון שלנו ביום מן הימים לא יהיה מוגבל לפלסטין. התקוות שלנו נמצאות מעבר לכך בהנפת הסמל של הח'ליפות מעל הוותיקן, רומא של ימינו אלה, וזאת בהתאם לחדית' של הנביא מוחמד: 'קוסטנטינופול תיכבש ולאחר מכן רומא'”.³¹

חמאס ודאעש נבדלים בשני נושאים מרכזיים: בברית שכרת חמאס עם איראן השיעית, שקוממה עליו את מצרים וסעודיה, הרואות באיראן איום אסטרטגי, ובנכונות של חמאס לשחק כלפי חוץ ובמגבלות הקווים האידאולוגיים את המשחק המדיני. במסגרת זו, ובשונה מדאעש, חמאס נכון לשתף פעולה ולהפעיל לצרכיו ארגוני זכויות אדם על מנת להשיג את יעדיו, שהחשוב בהם בשלב זה הוא כבילת ידיו של צה"ל במלחמתו בטרור ובאיומים הביטחוניים על מדינת ישראל.

איסמעיל הנייה, מראשי חמאס ולשעבר ראש ממשלת חמאס, מאמץ את גישתו של מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, הרואה חשיבות בשימוש בכלים מדיניים ובגיוס תמיכה בחמאס של הכוחות 'הליברליים' במערב לצורך מימוש הג'יהאד להשמדה של ישראל. בנאום לאומה (19 באוקטובר 2013), בו חזר על המחויבות של חמאס לשחרור כל שטח פלסטין בג'יהאד, אמר הנייה:

“להווה ידוע, כי הצלחת פרויקט השחרור הלאומי בהתאם לניסיונם של העמים והאומות מחייבת שילוב בין המאבק והפעילות המדינית והדיפלומטית, וכי הפעילות המדינית אינה חשובה פחות מהפעילות הצבאית הלוחמת, שכן כל אחד מהם משלים את זולתו. ואולם, הדבר תלוי באי גרימת ניגודים בין הפעילות המדינית למאבק, או בהפרדת הפעילות המדינית, התרשלות בה והתרחקותה מעקרונות הסוגיה [הבעיה הפלסטינית]…

אנו קוראים לעמנו, לבני האומה שלנו ולפעילים הליברלים של העולם באירופה ובמקומות אחרים להמשיך בפעילות לשבירת המצור ולהרחיבה… אנו דורשים מהליגה הערבית, מהאו"ם המעניק חסות לתהליך המדיני, מארגוני זכויות האדם, מארגוני החברה האזרחית ומליברלים בעולם לגנות את המצור הציוני על עזה, ואנו קוראים לכל מי שיכול להגיש תביעות משפטיות לבתי הדין הפליליים הבינלאומיים נגד הכיבוש הציוני על פשעי המלחמה שבוצעו נגד עמנו הפלסטיני הבלתי חמוש".³²

אסטרטגיה זו זוכה, לתפיסת החמאס, בהצלחה, שסימניה הבולטים לאחר המלחמה בקיץ באים לידי ביטוי בלחץ הבינלאומי על ישראל להסיר את 'המצור' על רצועת עזה, בביקור מזכ"ל האו"ם והממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי ברצועת עזה, הנתונה הלכה למעשה בשליטה מוחלטת של האדמיניסטרציה וכוחות הביטחון של חמאס, בהשמטת חמאס מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי, בהתחייבויות הקהילה הבינלאומית להעביר 5.4 מיליארד דולר לשיקום רצועת עזה, במדיניות של אונר"א, המסייעת בפועל לחמאס, ובהמשך המתקפה של ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים נגד ישראל.

1 http://www.almajd.ps/?ac=showdetail&did=5797

2 https://www.palinfo.com/site/pic/newsdetails.aspx?itemid=125108

3 העיתון היומי הרשמי של חמאס, פלסטין (רצועת עזה), 15 בנובמבר2013 , עמ'2 .

4 העיתון היומי הרשמי של חמאס, פלסטין (רצועת עזה), 15 בנובמבר2013 , עמ'3 .

5 http://www.el3en.com/index.php/%D8%A7%D8%AE%D8%A8%D8%A7%D8%B1-%D9%85%D8%AD%D9%84%D9%8A%D9%87/%D8%A7%D8%A8%D9%88-%D8%B9%D8%A8%D9%8A%D8%AF%D9%87-%D8%A7%D9%84%D9%86%D8%A7%D8%B7%D9%82-%D8%A8%D8%A7%D8%B3%D9%85-%D9%83%D8%AA%D8%A7%D8%A6%D8%A8-%D8%A7%D9%84%D9%82%D8%B3%D8%A7%D9%85-%D9%8A%D8%AA%D9%88%D8%B9%D8%AF-%D8%A7%D9%84%D8%A7%D8%AD%D8%AA%D9%84%D8%A7%D9%84-%D8%A8%D8%AD%D8%B1%D8%A8-%D8%A7%D8%AE%D9%8A%D8%B1%D8%A9.html

6 http://alresalah.ps/ar/index.php?act=post&id=82854

7 https://www.youtube.com/watch?v=r8aEPQBzUo4

8 https://www.facebook.com/photo.php?v=526847747407943&saved

9 http://alresalah.ps/ar/index.php?act=post&id=94538 https://www.youtube.com/watch?v=5Mp-WSlimaM

10 https://www.palinfo.com/site/pic/newsdetails.aspx?itemid=145512

11 http://www.terrorism-info.org.il/he/articleprint.aspx?id=20625 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4560057,00.html

12 http://www.israelhayom.co.il/article/190387