כיצד מיישמים את המשפט ההומניטארי הבינלאומי בעת מלחמה?

עבודת מחקר זו מסכמת את הניסיון הישראלי של לחימה רבת שנים בטרור. ניסיון זה כולל הן לחימה נגד טרור וגרילה בשטחים שבהם היתה שליטה של צה"ל והן לקחים של לחימה בטרור וגרילה מעבר לגבול. לקחים אלה, פרי לחימה בטרור בארבעים השנים האחרונות, מאפשרים לקבוע מהם הפרמטרים ההכרחיים לניצחון על כוחות טרור וגרילה, כאשר מן העבר השני ניצב צבא סדיר של מדינה דמוקרטית.

הניצחון אותו ניתן להשיג, גם אם אינו ניצחון מלא של הכנעת צבאות סדירים כמו למשל הניצחון של בנות הברית במלחמת העולם השניה על יפן וגרמניה, הוא ניצחון מספק. ניצחון מספק הוא כזה שבו הצבא מצליח להפחית בצורה דרסטית או אפילו לחסל כליל את יכולת ייצור הטרור או הלחימה של הארגונים נגדם הוא פועל, אף על פי שהקונפליקט בגינו נוצר ופועל הטרור נשאר בלתי פתור.

ההיסטוריה מצביעה על כך שבניגוד  לדעה הרווחת ניתן להגיע לרמה כזו של ניצחון ללא כל ויתור מדיני. תפקיד הצבא הוא לנצח בקרב נגד יכולות הטרור. עליו להשאיר את הטיפול המדיני והפוליטי למנהיגות האזרחית. הדוגמא האחרונה להצלחה צבאית יוצאת דופן היא הצלחתו של צה"ל נגד הטרור הפלסטיני בגדה המערבית, כאשר במהלך השנים שבין 2002 ל-2007 ירד מספר מות ההרוגים בישראל כתוצאה מטרור זה מ-132 בחודש ל-6 בשנה.

עבודה זו עוסקת בעיקר בלקחים של מדינת ישראל, אך אין ספק שהנושא בכללו הוא אתגר לכל מדינה דמוקרטית העומדת מול בעיות דומות.

מסת"ב 978-965-218-062-9

מחיר הספר 25.00 ₪, דמי משלוח 20.00 ₪

נפילת עזה בידי החמאס ממחישה יותר מתמיד את הסכנה הביטחונית הכרוכה בהקמת מעבר שכזה. גם הברחות הנשק דרך ציר פילדלפי מעלות  חששות כבדים לביטחונה של ישראל אם יתממש "המעבר הבטוח" בפועל. הכניסה לגדה המערבית פירושה, למעשה, כניסה לישראל, לפחות עד להשלמתה של גדר הביטחון. וכך, יש לצפות כי נשק ומחבלים המוברחים ממצרים לרצועת עזה, יגיעו דרך החיבור הטריטוריאלי מעזה לגדה המערבית ויגבירו את סכנת ההתקפות על ישראל גם ממזרח.

הגנה בפני טילים כצורך חיוני לביטחונה של מדינת ישראל: פורום ישראלי אמריקאי

22 באוקטובר, 2007

מלחמת לבנון השניה חשפה לעין כל את המהפך שחל במצבה האסטרטגי של ישראל. התפוצה חסרת התקדים של טילים ורקטות המאיימים עליה מחייבים את מדינת ישראל להקים מערכת הגנה רב-שכבתית כוללת מפני טילים. הגנה זו פירושה, בנוסף להגנה פסיבית ופעולות תקיפה, גם הגנה אקטיבית נגד מכלול האיומים יחד עם "הגנת עומק": מגוון מערכות חופפות להבטחת רמת ההגנה הגבוהה ביותר ומיזעור האיום ככל הניתן. פורום זה יבחן את האיומים, האסטרטגיות, אופציות ההגנה והעלויות של מערכת הגנה כוללת מפני טילים.

לחץ לצפיה בכנס

במושב בנושא "איראן, מלחמת לבנון השנייה ושינוי הפרדיגמה של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי" שנערך בכנס הרצליה ביום שני 22/1/2007 נטלו חלק: יו" ר ודובר - השגריר ד" ר דורי גולד , נשיא המרכז לענייני ציבור ומדינה; רא"ל (מיל.) משה יעלון , מרכז שלם, רמטכ"ל לשעבר; Prof. Bernard Lewis, Princeton University ; James Woolsey, former director of the CIA

דיוני ועידת אנאפוליס כוללים הצעות שונות שמשמעותן חלוקה מחדש של ירושלים. נושא זה מעורר רגשות עזים בקרב אזרחי ישראל ששואלים את עצמם אם ויתור כה דרמטי מוצדק לאור הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי בכלל ומדינת ישראל בפרט - בירושלים. במחקר זה סוקר ד"ר דורי גולד את הזכויות הבינלאומיות של ישראל בירושלים ומנתח את הסכנות הכרוכות בחלוקת העיר מחדש.

 קביעתו של רה"מ האוסטרלי, קווין ראד, בראיון טלוויזיוני במאי 2008 כי הצהרותיו האנטישמיות החוזרות ונשנות של אחמדי נג'אד "מעוררות סלידה מכל היבט של יחסים בינלאומיים" מהווה צעד חשוב נוסף בדרך להעמדת הנשיא האיראני לדין. ראד מדבר תכופות על הצורך הדחוף בפעולה נגד אחמדי נג'אד ואף התייעץ בעניין עם פרקליט המדינה האוסטרלי.

התביעה נגד אחמדינג'אד החלה לתפוס תאוצה בינלאומית. ב-25 לינואר, 2007 הזמינו שני חברי פרלמנט בריטיים, מייקל גוב מהמפלגה השמרנית וג'יסלה סטוארט ממפלגת העבודה, את רוה"מ לשעבר בנימין נתניהו, את קוטלר וצוות משפטנים מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה להופיע בפני הפרלמט הבריטי יחד עם הלורד דוד טרימבל, שזכה בפרס נובל לשלום על צפון אירלנד. האירוע יצר לובי בעל אפקט חשוב. נכון לחודש יוני, ששים ותשעה חברי פרלמנט חתמו על עצומה ה"דוחקת בממשלה הבריטית לקדם החלטה במועצת הביטחון של האו"ם הדורשת את העמדת הנשיא אחמדינג'אד לדין באשמת הסתה לרצח-עם".

ב-5 למרץ 2007, שר החוץ של ממשלת הצללים האוסטרלית, רוברט מקללאנד, קרא אף הוא למועצת הביטחון של האו"ם לפתוח בהליכים משפטיים בבית הדין הבינלאומי בהאג נגד אחמדינג'אד באשמת הסתה לרצח עם. חודש לאחר מכן אימצה וועדת המשנה של וועדת החוץ של הפרלמנט הקנדי קריאה של קוטלר להפנות את ההסתה של אחמדינג'אד למועצת הביטחון, על מנת שבית הדין הבינלאומי בהאג יחקור ויעמיד לדין את אחמדינג'אד. ראש הממשלה הקנדי סטפן הארפר, שהגדיר אף הוא את הרטוריקה של אחמדינג'אד "רטוריקה של ג'נוסייד", יהיה ציר חשוב בקידום היוזמה הזו לשלב הבא באוטווה.

בעוד מספר פרשנים הסבירו את הצהרותיו של נשיא איראן אחמדינג'אד כלא-יותר מאשר הבעת מורת רוח מהממשלה בישראל ומדיניותה, למעשה, הפירוש האמיתי של דברי אחמדינג'אד ואחרים במשטרו הוא החיסול הפיסי של מדינת ישראל.  כחלק מהמאבק הבינלאומי בזירה המשפטית נגד המשטר האיראני, הוציא "המרכז הירושלמי" חוברת ובה תרגום דברי ההסתה המדוברים ברמה ובמקצועיות הגבוהים ביותר. תרגום זה לאנגלית סוגר את הגולל על הפרשנויות האלטרנטיביות הסלחניות ומהווה כלי עזר חשוב במאבק לבודד את המשטר האיראני.